בנק ישראל הודיע שיותר את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.5%.

בתחילת השנה הוריד בנק ישראל את הריבית ב-0.25 נקודות אחוז, לראשונה מאז החל סבב העלאות הריבית בשנת 2022, עם היציאה ממשבר הקורונה.  בתקופה האחרונה גברו ההערכות שבנק ישראל יחליט להוריד את הריבית פעם נוספת. זאת בעקבות נתוני האינפלציה שירדו ל-2.6% בשנה האחרונה, בתוך היעד שהציב בנק ישראל. לצד זאת, הצמיחה ירדה בצורה חדה בעקבות המלחמה, ובשנת 2023 כולה נרשמה צמיחה שלילית לנפש של 0.1%.

עם היציאה ממשבר הקורונה פתח בנק ישראל, כמו בנקים מרכזיים אחרים בעולם, בסבב העלאות ריבית אגרסיבי, וזאת על מנת להוריד את האינפלציה, קצב עליית המחירים, שהגיע לשיא של 5.2% בשנה בפברואר בשנה שעברה. על פי התאוריה הכלכלית המקובלת העלאת הריבית פוגעת במשקי הבית ולכן מורידה את הביקוש למוצרים, וכך אמורה להביא לירידת מחירים. עם זאת, כלל לא ברור מה היה תפקידה בבלימת האינפלציה, שעל פי חלק מהכלכלנים נגרמה בגלל אי סדרים בשרשרת האספקה העולמית שנגרמו בגלל נגיף הקורונה.

עו"ד רועי כהן, נשיא 'להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל':  "נגיד בנק ישראל מעניש אותנו! הורדת הריבית מחויבת המציאות, בטח ובטח כאשר ארגון מודיס' החליט בחודש שעבר על הורדת הדירוג של ישראל. המשק בישראל נמצא במיתון בעקבות חודשי הלחימה. ריבית נמוכה תאפשר לעודד השקעות, ולאפשר לצרכנים לקחת הלוואות בריבית נמוכה יותר, דבר שיגביר את הצריכה. היא יכולה להוריד את עלות ההחזר החודשית למי שיש לו חובות, ולעודד את הביקושים. 'להב' וכל עשרות הארגונים הכלכליים החברים בה דורשים מהנגיד להתאים את עצמו למציאות, ולנקוט בצעדים פרקטיים ומיידים כדי שהמשק יקבל זריקת עידוד".