ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה תקנות לקביעת פיצוי לבעלי מכסות לייצור ביצים שיבחרו להפסיק לייצר.
התקנות יאפשרו לחקלאים מבוגרים לפרוש מענף לולי ההטלה, ואת הליך הפיצוי תמורת פדיון המכסה על ידי המדינה.
נציג החקלאים בדיון: "למה דוחפים את החקלאים עד לקצה כדי שיבקשו לפרוש? נאלצנו לחתום דקה לפני שהתקנות השנתיות פגו. חקלאי שאין לו משק לא יישאר במושב".
עדיפות לחקלאים מבוגרים, מעל גיל 67
התכנון בענף ההטלה צפוי להתבטל בשנת 2032, בהתאם לתיקון החוק שהתקבל בחודש יוני 2022, ולהסכם שנחתם בין משרד החקלאות לבין משרד האוצר, בהסכמת נציגי החקלאים בענף.
לפי ההסכם, יוקצו 380 מיליון שקלים להשקעה בשדרוג ובניית לולים חדשים בהתאם לדרישות העדכניות של החוק. בנוסף, יוקצו 100 מיליון שקלים לפדיון מכסות מחקלאים שיבקשו לא להמשיך לפעול בענף. להערכת משרד החקלאות, הסכום יספיק לכ-100 פורשים.
במסגרת התקנות שהביא משרד החקלאות לוועדה, המכסות שיפדה משרד החקלאות יוצעו במכרז לחלוקה מחדש לחקלאים. לדברי סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, ד"ר אסף לוי, כל הכסף שייכנס ממכירת המכסות יחזור וישמש לתקציב לפדיון מכסות נוספות ככל שיידרש.
פדיון המכסות לפורשים מהענף יהיה במחיר 1.8 שקלים לביצה, או 75 אגורות לביצה אם המכסה נקבעה בשנת 2014. גודל המכסה לפדיון על ידי המדינה מכל חקלאי יוגבל ל-2 מיליון ביצים, ואת הכמות הנותרת ימכור החקלאי בשוק החופשי.
יצוין, כי הביקוש לפדיון מכסות גדול מהתקציב שהוקצה. קריטריונים לקדימות לפדיון המכסות נקבעו על ידי ועדה משותפת שכללה נציג ממשרד החקלאות, נציג מאגף התקציבים במשרד האוצר ושני נציגים של מגדלים.
לפי התקנות שאושרו, תינתן עדיפות לחקלאי שהלול שלו לא עומד בדרישות החוק והנחיות השירותים הווטרינריים, ואין ביכולתו או ברצונו לשדרג את הלול כדי להמשיך לגדל.
הקריטריונים לקדימות בפדיון המכסות קובעים גם שתינתן עדיפות לחקלאים מבוגרים, מעל גיל 67, בסדר יורד מהמבוגר ביותר. ככל שיישאר תקציב, יתאפשר פדיון של מכסות מחקלאים שגילם נמוך מ-67. הגבלה זו נקבעה כדי לוודא שהתקציב יוקדש למגדלים בגיל פרישה.
על פי ההסכם עליו חתמו הצדדים בשנת 2022, חישוב הסכום שנקבע לפיצוי עמד על 1.5 שקלים לביצה. בדיון שהתקיים הבוקר בוועדת הכלכלה, התברר שהסכום כולל מע"מ, כך שלמעשה הפיצוי שיקבל החקלאי יהיה 1.28 שקלים.
לפי דרישת יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, הסכום הועלה ל-1.80 שקלים לביצה, למרות התנגדות משרד האוצר. נוסף על כך, ביקש ביטן ממשרד האוצר להעמיד 20 מיליון שקלים נוספים למימון ביניים למבקשים לפרוש, שכן המדינה תקבל אותם בחזרה בדמות מע"מ שישולם על סך הפיצוי.
הוועדה שתאשר את מתן הפיצוי ופדיון המכסות תורכב מנציגי משרד החקלאות ונציג המועצה לענף הלול. לבקשת החקלאים צורפו לוועדה שני משקיפים מטעמם. פדיון המכסות בפועל והעמדתן למכרז מחדש יתחילו להתבצע עם אישור התקציב הנוסף לשנת 2024 בכנסת.
לדברי נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, אוראל פיין, יהיה צורך להעביר את הסכום התוספתי מתקציב בניית הלולים. על הנחה זו ערער חבר הוועדה ושר החקלאות לשעבר ח"כ אלון שוסטר, שציין שמדובר בסכום שיוחזר לקופת האוצר, והעמדתו לא מייצרת בעיה תזרימית אמיתית.
נציג החקלאים מענף ההטלה, שמעון ביטון ממושב אביבים, אמר בדיון: "למה הגענו לזה שכל כך הרבה חקלאים רוצים לפרוש? למה דוחפים את החקלאים עד לקצה כדי שיבקשו לפרוש?".
לטענת ביטון, הרפורמה בענף ההטלה נכפתה על מגדלי המטילות, והחתימה על ההסכם נעשתה בכפייה. "נאלצנו לחתום דקה לפני שהתקנות השנתיות פגו, והתכנון היה מתבטל בכוח".
ביטון קרא לעצור את יישום הרפורמה, במיוחד בזמן המלחמה, ואף הזהיר מפני השלכותיה. "אני בא ממושב אביבים, 'מושב שלא עוזבים', שנמצא על הגבול עם לבנון. אנחנו מפונים מהמושב כבר יותר מארבעה חודשים בגלל המלחמה.
"אנחנו נכה על חטא. חקלאי שאין לו משק לא יישאר במושב. לא יהיה מי שיגדל עופות ביישובים האלה. מי יחזור בכלל לגור ביישובים האלה? מה יש לחקלאי היום באביבים חוץ מהמשק שלו? הפרנסה היחידה שיש לו היא מהמכסה הזאת. מי שינסה למכור בית ומשק במושב לא יוכל בסכום שיקבל לגור בשום מקום אחר, כי גם ככה הערך נמוך. צריך לחזק את החקלאות ואת החקלאים שיישארו ביישובים האלה. שנוכל להחזיר את הבנים ולהמשיך לגור שם. מספיק היינו מוצבים חיים".
