מס הפחמן מתקדם לחקיקה: רוב גורמי התעשייה הסכימו על מתכונת למיסוי פחמן, והיא הוצגה אתמול (שני) בדיון בוועדת הכספים של הכנסת. המתכונת כוללת הגדלה של מס הבלו על דלקים פחמניים כמו גז, נפט, פטקוק, גז בישול ואחרים. מתכונת זו נולדה משאיפתו של משרד האוצר להגדיל את הכנסות המדינה ולצמצם את הגירעון בתקציב החל מינואר 2025. היא שונה ממתכונת המס שהוצעה בממשלה הקודמת, שמטרתה העיקרית הייתה לצמצם את פליטות הפחמן.

בדיונים הקודמים הביעו גורמי התעשייה חשש שהמיסוי יגרום להתייקרויות בענפים רבים, עד כדי סגירת מפעלים. הגורמים הוסיפו שהמיסוי ייקר את החשמל ב-5%-6% לכלל הציבור בפריסה ל-5 שנים, ולהתייקרות של כ-1% במחירי המים.

באוצר מצפים כי הטלת המס תביא לגידול הכנסות של קרוב כ-200 מיליון שקלים ב-2025, ושל עד כ-2.5 מיליארד שקלים ב-2030. חלק גדול מגבייה זו יחזור למנגנוני הפיצוי לתעשייה, המחולקים למענקי הסתגלות ללא תמורה, ולמענקי התייעלות אנרגטית, שאמורים לממן הסבות מדלקים פולטי פחמן למקורות אנרגיה נקיים יותר.

באוצר טענו שמדובר בחקיקה היעילה ביותר המקובלת בעולם, שבכוונתם להעמיד תוכנית סיוע לתעשייה, ושהחקיקה תסייע להגדלת הכנסות המדינה, תביא את התעשייה לחיסכון אנרגטי ותכין אותה להתמודדות עם מס צפוי המתמחר עלות פליטות במוצרים המיוצאים לאיחוד האירופי. 

איליה כץ, סגן הממונה על התקציבים באוצר: "ישבנו עם הממשלה ועם התאחדות התעשיינים, והגענו למתווה שמדמה את מנגנוני המכסות האירופיים, נותן מענקי הסתגלות בנוסחאות ותהליכים ביורוקרטים, שלהבנתנו מוסכמים על הצדדים. נוסיף מענקי התייעלות שיאפשרו התייעלות של התעשייה. מנגנוני המס הותאמו לעניין ה-CBAM האירופי (חקיקת מס הפחמן של האיחוד האירופי) ואנחנו מתחייבים לקזז אם תהיה כפילות מס".

כץ הוסיף שמפעל נשר יזכה למענק גדול מקרן הניקיון לצורך הפחתת השריפה של תזקיקי פטקוק ומעבר לשימוש בפסולת לאנרגיה.

"נעביר נוסח ליועצת המשפטית של הוועדה לעניין הצו, שאומר שהמנגנונים לא ייכנסו לתוקף עד אשר יהיו ישימים. רשות המסים מציעה מכתב שהאוצר חותם עליו". הוא הוסיף שהמדינה תסייע לאוכלוסיות מוחלשות אם ייפגעו מההתייקרויות.

הציבור הרחב ייפגע ולא יפוצה

עו"ד בועז גור, מנהל המחלקה הציבורית בפורום ארלוזורוב של ההסתדרות, ועידו לן, חוקר כלכלה ושירותים חברתיים בפורום, שלחו לוועדת הכספים מכתב שבו טענו לפגמים מהותיים בהצעת המס. לדעתם, לא מדובר באמת במס פחמן, משום שמס הבלו לא ישקף את הנזק המשוער של פליטות הפחמן מהדלקים. כך למשל, המס על גז מחצבים יהיה קטן פי 2.5 מהגובה שישקף את השיעור הרצוי לפי חישובי המשרד להגנת הסביבה, ואילו המס על גז בישול ומזוט יהיו גבוהים מהמלצות אלו.

פגם קריטי נוסף הוא מניעת הנזק הרב שהטלת המס תגרום לשכבות החלשות. לטענת הכותבים, יש להקצות 40%-55% מתקבולי המס לפיצוי האזרחים מעוטי היכולת.

הפרשים בין המלצות המשרד להגנת הסביבה ולהצעת האוצר במס פחמן (מקור: פורום ארלוזורוב)

גם במנגנון ההגנה לתעשייה מעירים הכותבים כי הוא יפגע ביצואנים למדינות שאין בהן מס פחמן, ויעניק יתרון תחרותי לא הוגן ליבואנים ממדינות אלו.

ביקורת נוספת היא השפעה זניחה של משק החשמל, שהיקף השימוש בו בדלקים לא נקבע בשוק, אלא לפי החלטות רגולציה, בעיקר של רשות החשמל, ולכן לא יתרום להפחתת השימוש בדלקים בו. נוסף על כך, אין במס תמריץ ללכידת פחמן במתקני ייצור חשמל, משום שהשימוש בדלק הוא בסיס המס, ולא פליטות הפחמן.

הכותבים מטילים ספק בכך שהאיחוד האירופי אכן יכיר במתכונת המס המוצעת בתור 'מס פחמן', בשל היותו מס על דלקים ולא מס על פליטות, ולכן עלול להטיל מס כפול על יצואנים ישראלים.

"ניתן וצריך להגדיל את הכנסות המדינה כדי לתמוך במאמץ המלחמתי ולשקם את השירותים האזרחיים", מסכמים גור ולן את מכתבם, "אך קיימות דרכים אפקטיביות ושוויוניות יותר לעשות זאת. מס הפחמן, כפי שהוא מוצע, יגדיל את אי-השוויון בישראל, שהוא ממילא גבוה מאוד בהשוואה בינלאומית. במקומו, ניתן להעלות את מס החברות, את מס רווחי ההון או את מדרגות מס הכנסה העליונות, כדי להגדיל את הכנסות המדינה תוך צמצום אי-השוויון הגבוה".