באיראן ייערכו בחירות לפרלמנט ביום שישי הקרוב, אך ייתכן שהשאלה האמיתית אינה מי ייבחר, אלא כמה אנשים באמת יצביעו.
אנשי המשטר דוחקים באיראנים להגיע לקלפיות. מאז המהפכה האסלאמית ב-1979, התיאוקרטיה באיראן ביססה את הלגיטימיות שלה בין השאר על אחוז הצבעה בבחירות. אך חוסר שביעות רצון ביחס לכלכלה, שנים של מחאות המוניות שהרעידו את המדינה, והמתיחות עם המערב על תוכנית הגרעין של טהראן ותמיכתה של איראן ברוסיה במלחמתה באוקראינה, גרמו לאנשים רבים לומר בחשאי שהם לא יצביעו בבחירות האלה.
בניגוד למערכות בחירות קודמות, השנה לא פורסם מידע ממרכז הסקרים ISPA שבבעלות המדינה לגבי אחוז ההצבעה הצפוי. מתוך 21 איראנים שהתראיינו לאחרונה לסוכנות הידיעות AP, רק חמישה אמרו שהם יצביעו, 13 אמרו שלא, ושלושה אמרו שהם מתלבטים.
"אם אמחה על משהו שפגום, הרבה שוטרים וסוכני ביטחון ינסו לעצור אותי", אמר אמין (21), סטודנט באוניברסיטה שמסר רק את שמו הפרטי מחשש לפעולות תגמול, "אבל אם אמות מרעב בפינת אחד הרחובות הראשיים, הם יתעלמו".
מוות לאמריקה, חיג'אב לנשים
למעלה מ-15,000 מועמדים מתמודדים על אחד מ-290 המושבים בפרלמנט, המכונה רשמית 'האסיפה המייעצת האסלאמית'. הקדנציות נמשכות ארבע שנים. חמישה מושבים שמורים למיעוטים הדתיים באיראן: שניים לארמנים, ואחד אשורים, אחד לזורואסטרים ואחד ליהודים.
לפי החוק, הפרלמנט מפקח על הרשות המבצעת, מצביע על אמנות ומטפל בנושאים נוספים. בפועל, הכוח המוחלט באיראן נמצא אצל מנהיגה העליון, האייתוללה עלי חמינאי. בעשורים האחרונים הפרלמנט נשלט על ידי בעלי קו נוקשה, וקריאות "מוות לאמריקה" נשמעו בו לעיתים קרובות. יו"ר הפרלמנט מוחמד באגר קליבאף, גנרל לשעבר במשמרות המהפכה, תמך בדיכוי אלים של סטודנטים באוניברסיטאות איראניות ב-1999.
תחת קליבאף, בית המחוקקים העביר ב-2020 הצעת חוק שצמצמה מאוד את שיתוף הפעולה של טהראן עם הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. זאת לאחר הנסיגה החד-צדדית של נשיא ארצות הברית דאז דונלד טראמפ מהסכם הגרעין של איראן עם המעצמות ב-2018.
לאחרונה הפרלמנט התמקד בסוגיות הקשורות לחובת לבישת החיג'אב לנשים. זאת לאחר שמותה של מהסה אמיני בת ה-22 במעצר משטרתי ב-2022 עוררה גל הפגנות ברחבי המדינה. הן הובילו במהירות לקריאות להפיל את שליטי הדת של איראן. סביב ההפגנות והעימותים עם המשטר נהרגו למעלה מ-500 בני אדם, ונרשמו יותר מ-22,000 עצורים.
האיראנים יקיימו ביום שישי גם הצבעה נפרדת לחברי 'אסיפת המומחים' המונה 88 מושבים. המועצה תכהן שמונה שנים, והיא צפויה למנות המנהיג העליון הבא של המדינה אחרי חמינאי בן ה-84.
הקריאות לחרם מתפשטות, רק 30% צפויים להצביע
הקריאות לחרם על הבחירות נפוצו בשבועות האחרונים, כולל מצד זוכת פרס נובל לשלום נרגס מוחמדי, פעילת זכויות נשים, שכינתה אותן "הונאה". מוחמדי: "הרפובליקה האסלאמית, שהורגת צעירים ברחובות וכולאת ומענה גברים ונשים, ראויה לסנקציות ולחרפה".
הקריאות לחרם מדאיגות את המשטר האיראני. "צריך לבוא לקלפיות לשם שמיים, ובתמיכה במולדת, באסלאם ובמנהיג הגדול", הפציר מנהיג משמרות המהפכה חוסיין סלאמי, והוסיף שההצבעה תירשם כ"עוד סיפור גבורה ופאר פוליטי".
למרות ש-ISPA, סוכנות הסקרים, ערכה סקרי בחירות באוקטובר, תוצאותיה לא פורסמו. נתונים של פוליטיקאים וכלי תקשורת אחרים מעידים על אחוז הצבעה של כ-30%.
בבחירות לנשיאות ב-2021, שאחריהן הפך אברהים ראיסי בעל הקו הנוקשה לנשיא, שיעור ההצבעה היה 49% – הנמוך ביותר אי פעם. מיליוני פתקים הוכרזו בטלים, ככל הנראה מאלה שחשו חובה להצביע אך לא רצו להצביע. במירוץ לפרלמנט ב-2019 נרשמה אחוז הצבעה של 42%.
נשיא איראן לשעבר חסן רוחאני, שנחשב מתון יחסית, מנוע מהשתתפות במירוץ הנוכחי. תחת כהונתו רוחאני איראן כרתה את הסכם הגרעין ב-2015 עם מעצמות העולם.
"הצבעתי לראיסי בתקווה לחיים טובים יותר, בפועל המחירים מרקיעים שחקים"
כמה מהאיראנים ששוחחו עם AP אמרו שהמצוקות הכלכליות הן שמרחיקות אותם מהקלפיות. האינפלציה עומדת על כ-50%, עם אבטלה של כ-20% בקרב צעירים איראנים.
"אני לא אצביע", אמר האשם אמאני (55), סוחר פירות בדרום טהראן, "בשנת 2021 הצבעתי לראיסי, בתקווה שאנשים מסוגו בממשלה יוכלו לעבוד יחד וליצור לי חיים טובים יותר. בפועל, המחירים של הכול מרקיעים שחקים".
גם מורטזה (53), נהג מונית שמסר רק את שמו הפרטי מחשש לפעולות תגמול, הביע אכזבה. "למה לי להצביע? הצבעתי פעמים רבות בעבר, ובכל זאת אני משלם עבור לימודים של שלוש בנותיי. אני עדיין גר בשכירות, ואני נאלץ שוב ושוב לעבור לאזורים עניים יותר".
אחרים עמדו על כך שיצביעו. מרזיה מוקדאם (43) השוותה את ההצבעה לחובה דתית ועמדה על כך שהמדינה צריכה "לשפר את התרבות האסלאמית, כמו החיג'אב". עבאס קזמי (32), פקיד בנק, הציע סיבה שונה לחלוטין ללכת לקלפי – הגנה על בית המחוקקים של איראן מפני השפעתם של בעלי הקו הנוקשה, ששלטו בה במשך עשרות שנים. "אנחנו חייבים לשמור על הבחירות", הוא אמר, "אחרת בעלי הקו הנוקשה יסגרו אותן לנצח".
