ההסתדרות עתרה היום (רביעי) לבג"ץ נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בנוגע להתאגדות עובדי סופר-פארם, לפיה סופר-פארם אינה המעסיקה של העובדים המועסקים על ידי זכייניה, ועל כן אינה חייבת לשאת ולתת עם התאגדות העובדים. "בידי בית המשפט הגבוה לצדק למנוע את הפגיעה באלפי עובדי הרשת ולאפשר להם לעמוד על זכויותיהם", טוענת ההסתדרות. 

בעתירה הבהירה ההסתדרות, כי לעמדתה פסק הדין שהתקבל הוא שגוי, ויש בו כדי לפגוע פגיעה ישירה ומיידית בזכות היסוד החוקתית להתארגנות של כ-8,500 עובדי רשת סופר-פארם. עוד טענה ההסתדרות, כי גלומה בו פגיעה רוחבית שעלולה להשפיע על עוד עשרות אלפי עובדים במשק, המועסקים גם הם במסגרת העסקה עקיפה "רב שכבתית", בין היתר באמצעות זכיינים.

הרשת מכתיבה את תנאי ההעסקה

תחילתו של ההליך בהתארגנות הראשונית של העובדים. המורכבות נוצרה בהתארגנותם של מאות מרוקחי הרשת, שהצטרפו כחברים בהסתדרות וביקשו להכיר בהתאגדותם ולשפר את זכויותיהם במסגרת הסכם קיבוצי ראשון. עובדי הרשת מועסקים בכ-290 סניפים הפרוסים בכל רחבי הארץ. 

המודל בו סופר-פארם פועלת קרוי "מודל העמיתים", במסגרתו כל סניף מאוגד כחברה נפרדת בבעלות איש אחד (עמית). עם זאת, לרשת שליטה כלכלית, עסקית, תפעולית וניהולית מוחלטת בחברות העמיתים.

העמית העומד בראש כל סניף מקבל את הסניף ללא כל תמורה, ואסור לו להשקיע בסניף מכיסו הפרטי. הרשת עורכת לכל סניף (חברת עמית) תקציב, הכולל בתוכו גם את שכר העובדים, ולסניפים השונים אסור לסטות ממנו. כמו כן, הרשת מכתיבה את תנאי העסקת העובדים בה, לרבות חוזי ההעסקה, התנאים הסוציאליים להם זכאים העובדים וכל סדרי עבודתם עד הפרט הקטן ביותר.   

לנוכח שליטת סופר-פארם בתנאי העסקת העובדים ברשת, דרשה ההסתדרות, במסגרת הבקשות שהגישה לבתי הדין לעבודה, לחייב את הרשת לנהל משא ומתן קיבוצי להסדרת תנאי ההעסקה של עובדי הרשת בהסכם קיבוצי, על אף שהרשת אינה נחשבת למעסיקתם הישירה והפורמלית של העובדים. לאחר הליך ארוך ומורכב שנוהל בבית הדין האזורי, דחה בית הדין את בקשת ההסתדרות.

ההסתדרות ערערה על פסק הדין. במסגרת פסק הדין בערעור, קיבל בית הדין הארצי את טענתה של ההסתדרות כי ניתן לראות במי שאינו המעסיק הישיר של העובדים, מעסיק לצורך חוק הסכמים קיבוציים, ולהטיל עליו חובת ניהול משא ומתן. עם זאת, קבע כי במקרה הנדון של רשת סופר-פארם, לרשת לא הייתה השפעה משמעותית על תנאי עבודת העובדים באופן המטיל עליה חובה לנהל משא ומתן קיבוצי עם ההסתדרות. 

כנגד קביעה זו הגישה כאמור היום ההסתדרות עתירה לבג"צ בטענה כי פסק הדין רצוף שגיאות מהותיות, סתירות לוגיות וסתירות פנימיות, היוצרות עיוות דין השולל הלכה למעשה את זכות ההתארגנות מ-8,500 עובדי הרשת.

לטענת ההסתדרות, השגיאות בפסק הדין הותירו את העובדים בלי כתובת לניהול משא ומתן אמיתי ויעיל, ובכך רוקנו מתוכן את זכותם להתאגד. קביעותיו של פסק הדין, נטען, יצרו תוצאה בלתי צודקת ופוגענית דווקא כלפי ציבור עובדים שהינו פגיע יותר מלכתחילה, ואף מייצרות תמריץ למעסיקים נוספים לפתח פלטפורמות העסקה שמאפשרות להן לחסום אפשרות להתארגנות. 

ההסתדרות הדגישה, כי לעתירה חשיבות עקרונית, והיא בעלת השלכות רוחב, שכן  מספר הולך וגדל של עובדים בעולם התעסוקתי המודרני מועסקים בתבניות העסקה עקיפות או רב-שכבתיות, בדומה למודל שיצרה סופר-פארם, שבה קיים גורם שלישי המעורב בהעסקתו של העובד. על פי הנטען, מדובר בדפוס העסקה המרחיק את אותו גורם שלישי (דוגמת רשת סופר-פארם) מהמחויבויות המשפטיות הנובעות מקיומם של יחסי עובד-מעביד, לרבות החובה לנהל מו"מ עם התארגנות העובדים.  

עוד טענה ההסתדרות במסגרת העתירה, כי השימוש הגובר בעולם העסקי במבנים ארגוניים הבנויים על העסקה עקיפה, צמצום העסקה ישירה וכד', מוביל לירידה בכוח המיקוח של העובדים, ירידה בחלק העובדים בתוצר, ועלייה באי השוויון בין עובדים חזקים לבין עובדים חלשים, כמו גם הגדלת אי-השוויון בחברה בכללותה.

עוד נטען, כי הספרות המשפטית וגם המשפט הבינלאומי המשווה, הכירו בבעיות שנוצרות מההעסקה העקיפה, ושרטטו את הפתרון לבעיה: הטלת חובת משא ומתן קיבוצי על המעסיק העקיף, כפי שמבקשת ההסתדרות  להטיל על הרשת במסגרת העתירה.

 את העתירה מטעם ההסתדרות הגישו סגנית ראש הלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד מאיה צחור-אבירם, עו"ד סיון רדיאן ועו"ד מירי מלכי מהלשכה המשפטית לאגף לאיגוד מקצועי, וכן עו"ד אלעד פלג ממשרד בעז בן צור ושות'.

מרשת סופר-פארם טרם נמסרה תגובה.