הצעת החוק להרחבת האמצעים למאבק בארגוני הפשיעה נדונה השבוע (שני) בוועדה לביטחון לאומי במסגרת הכנתה לקריאה ראשונה.  

לדברי יוזם ההצעה, ח"כ משה סעדה (הליכוד), הצעת החוק מעתיקה את כלי האכיפה מהחוק למאבק בטרור משנת 2016, למאבק בארגוני הפשיעה. "אין הבדל בין טרור לאומני לטרור פלילי", אמר ח"כ סעדה בהצגת ההצעה. 

במסגרת הצעת החוק, מוענקת לשר לביטחון לאומי הסמכות להכריז בצו מנהלי על קבוצת אנשים כארגון פשיעה, לאחר היוועצות עם ועדה שהשר ממנה ולבקשת מפכ"ל המשטרה. מרגע ההכרזה, על-פי הצעת החוק ניתן יהיה לחלט רכוש בצו מנהלי ואף למנוע מהנחקר היוועצות עם עורך דין, או למנוע מעורך דין לייצג מספר נחקרים באותו המקרה.  

ועדת השרים לענייני חקיקה לא תומכת בהצעת החוק במלואה, ותמיכתה בסעיף המונע פגישה עם עורך דין תלויה בהסרת התנגדותו של השר גדעון סער (המחנה הממלכתי). הממשלה דחתה את ההחלטה על הצעת החוק עד לאחר הקריאה הראשונה. 

בדיון התייחסו חברי הכנסת נאור שירי (יש עתיד) וגלעד קריב (העבודה) להחלטת הממשלה. "בעיניי זו פרקטיקה פסולה", אמר ח"כ שירי, "אם ועדת השרים אישרה סעיף אחד, בעצם הממשלה מחוקקת".

ח"כ קריב הוסיף, כי "זו מהפכה משטרתית". "זה היפוך סדרי עבודה של הבית. מעבר מחקיקה ממשלתית לפרטית על מנת לעקוף את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה במסגרת המתקפה על השירות הציבורי".  

ח"כ אפרת רייטן (העבודה) וח"כ אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל) התייחסו למתן הסמכויות לשר לביטחון לאומי, ויצאו נגד הפוליטיזציה של התהליך.  

ראש המטה למאבק בפשיעה במשרד ראש הממשלה, רואי כחלון, הזהיר מהתעצמות ארגוני הפשיעה, וביקש כלים נוספים על מנת להיאבק בהם. לשאלתו של ח"כ קריב האם התייעצו איתו בעת כתיבת הצעת החוק, אמר כחלון שהוא נמצא רק זמן קצר בתפקיד. 

עו"ד ישי שרון מהסנגוריה הציבורית הזהיר מפני זליגת מנגנונים מהחקיקה הביטחונית נגד טרור, למישור הפלילי. "קודמו מהלכים משמעותיים ותיקוני חקיקה מרחיקי לכת במאבק בפשיעה המאורגנת. המרדף החקיקתי הבלתי פוסק לא נותן לעבוד. כל הזמן משנים הסדרים והמערכת עוסקת בזה. זה פוגע במיקוד האכיפתי ובמיצוי התהליכים. יש החלטות ממשלה מקיפות מתוקצבות בנושא". עו"ד שרון ציין, כי מניעת מפגש עם עורך דין היא "פגיעה חמורה בנשמת אפו של ההליך הפלילי ובאמון הציבור בהליכי החקירה".  

אף נציגת משרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, הזהירה מהזליגה מהתחום הביטחוני לפלילי, והבהירה כי הצעת החוק הנוכחית מרחיקה לכת ביחס לחוק המאבק בטרור, שכן אינה מכילה את האיזונים הקיימים בו. היא הוסיפה כי הצעת החוק מרכזת כוח גדול מאוד אצל גורם אחד במערכת – השר לבטחון לאומי, שאף מנגנון הייעוץ המוצע כפוף אליו. 

נציג המשטרה, רפ"ק אלכסנדר וייסבורט, העלה את הקושי במתן זכות לדרג פוליטי לעיין בחומר חקירה חסוי, אך הביע תמיכה בהצעה למנוע מעורך דין לייצג כמה חשודים, שכן מדובר בארגונים בעלי קוד היררכי ברור ומערכת מחויבות שעלולה לפגוע בהליך ההוגן. 

"מדובר בהקמת יישות מנהלית בפני עצמה", אמר בדיון עו"ד טל גבאי מהפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין. "האם אנו מוכנים כמדינה מתוקנת שדרג פוליטי יכריע מי עבריין ומי לא? עד עתה זה נקבע בבית המשפט. זה קיצור דרך המשלים עם אוזלת ידה של המשטרה".

לדבריו, הכשל של המשטרה בפיענוח מקרי רצח צריך להיות מטופל בדרך אחרת, והאחריות לכך היא על המשטרה. לעומתו, הגיב ח"כ סעדה כי הכשל מצוי במערכת השיפוטית, המקשה על פתיחת תיקים בדרישתה לראיות מספיקות. 

בסיכום הדיון דרש יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) מאנשי המקצוע, לגלות אחריות ולהגיע לדיון הבא עם הצעות כיצד לשפר את הצעת החוק. "אני שומע רק לא, אז מה כן? איך דואגים שהצעת החוק תעבור?", אמר.