חגיגת גביע הייתה השבוע בכדורגל הישראלי. אמנם משטרת ישראל הצליחה במאמץ לא רב להפר את סדר המשחקים ולמנוע מקהל גדול יותר להגיע למגרשים – כי היו בחירות לרשויות המקומיות, כאילו אין פה מלחמה – אבל זה לא הצליח למנוע מהחגיגה להתנהל, הגם שרק בשבוע הבא יושלמו שאר שלושת המשחקים.

במוקד עמדו שלושה משחקים שאפילו ה'ווינר' לא האמין שיקרה בהם משהו, ובכל זאת הם היו מסמרי סיבוב שמינית הגמר, כיוון שהתמודדו בהן 3 הגדולות בכדורגל הישראלי מול 3 קבוצות ליגה לאומית עם פוטנציאל הפתעה.

הסיפור הזה של הפתעות בגביע הוא כל הכיף בהגרלות הגביע, בהן מוצאות את עצמן קבוצות מליגות נמוכות יותר מול הקצפת של הכדורגל הישראלי. כמות ההפתעות בגביע גדולה מכמות ההפתעות בליגה, והשאלה היא למה?

***

אפתח בזיכרון אישי, ואני בכלל אוהד מכבי יפו. והזיכרון הוא לא מיום רביעי – שם הובלנו עד הדקה ה-43, 0:1 על מכבי ת"א בבלומפילד או החזקנו עד הדקה ה-80 ב-1:1. הזיכרון הוא מ-2010, אז עשינו באמת את ההפתעה הגדולה בגביע. מכבי יפו הייתה אז בליגה ב', ונקבע כי בסיבוב ח' בגביע היא תתארח בקריית שמונה, שנקלעה – כמו העונה – לשנת עונש בליגה הלאומית.

מכבי תל אביב מול מכבי קביליו יפו בשמינית גמר גביע המדינה (צילום: מאיה לוי, באדיבות מכבי קביליו יפו)

פערי הכוחות היו בלתי אפשריים. לקריית שמונה היו 3 זרים, בליגה ב' אין זרים, מה גם שקרית שמונה לא הפסידה אז בבית וכזכור, גם עלתה ליגה באותה עונה ואחרי שנתיים זכתה באליפות. ובכל זאת, שלח רן בן שמעון את עוזרו, עופר מזרחי, לעקוב אחרי מכבי יפו במשחק בית שקיימה מול מ.כ אור יהודה. מה נגיד, משחק המאה. במחצית, במצב של 0:0 משמים, שמעתי את עופר מזרחי מודיע לרב"ש שהוא הולך הביתה: "זה לא רמה, רן". והוא צדק.

במחצית השנייה כבשה יפו פעמיים 0:2 ואם מזרחי היה צופה גם בה, כנראה שלא הייתי כותב דבר מכל אלה. כי בן שמעון החליט להעלות הרכב משני יחסית למשחק עצמו, שבו ניצחה מכבי יפו 0:1 והדהימה את הכדורגל הישראלי.

אם נשים לב, הפתעות במשחקי הגביע, מתרחשות דווקא מול הקבוצות הגדולות באמת. הקלת ראש, זלזול, רצון לשמור כוחות, הסתמכות על עומק בסגל. מכבי ת"א של ולאדן איביץ' הובילה לפני 4 שנים 0:2 על הפועל אום אל פאחם בעפולה, ונוצחה לבסוף 2:3. וזו הייתה מכבי ת"א שכמעט ולא ספגה שערים.

בכלל, מכבי ת"א ידועה כמי שמאבדת את הראש במשחקי הגביע מול קבוצות קטנות. החל מ-1963 אז הפסידה להפועל נהריה מליגה ב', דרך הפסד ביתי בעונת טון קאנן להפועל עכו 4:0 בבלומפילד, וגם הפסד לבית"ר/שמשון ת"א בהתקפה האחרונה הארכה וכל מיני מעידות בלתי מובנות.

הסיכוי של קבוצה קטנה להפתיע בגביע המדינה מגיע דרך שתי אפשרויות: או שהיריבה ממש בשפל – מקום אחרון בליגת העל, פצועה וחבולה, חסרת בטחון ועוד – או שהיריבה ממש עדיפה ולכן שומרת כוחות לליגה ומנצלת את הגביע לרוטציה רחבה. אז צריכים לקרות כמה דברים: ניצול מצבים, משחק הרואי, קהל עדיף וגם הרבה מזל. את כל השאר תעשה היריבה העדיפה שלא יודעת להתמודד מול יריבה שהיא פחות מכירה, שהיא פחות מעריכה ושהיא בטוחה שתנצח בסופו של דבר. אחרי הכל, המקרים בהם קבוצה נחותה מוליכה בגביע ולבסוף מפסידה את המשחק, גדול ממספר ההפתעות באמת. כדי לנצח בסוף צריך שכל הכוכבים יסתדרו כהלכה.

***

עד היום זכתה רק קבוצה אחת מהליגה השנייה בגביע המדינה. זו הייתה הפועל ר"ג בעונת 2002/3, ויותר מזה, היא כמעט וירדה לליגה השלישית באותה עונה, ועדיין זכתה בגביע. הניצחון בגמר על הפועל ב"ש בפנדלים היה עוד פחות מרשים מהניצחון בחצי הגמר על מכבי ת"א, שזכתה בסופה של העונה באליפות סנסציונית מול מכבי חיפה של ליגה האלופות. ור"ג עברה בדרך לזכייה קבוצות עדיפות ממנה.

אלו היו שנים שבהן קבוצת ליגה שנייה הייתה מגיעה כמעט באופן תדיר לפחות לחצי הגמר. עונה לאחר הזכייה של הפועל ר"ג הגיעה הפועל חיפה לגמר הגביע (והפסידה שם לבני סכנין), כשהיא מנצחת בחצי הגמר את הפועל ת"א אחרי הארכה. בעונת 2004/5, שתי עונות אחרי ר"ג, עלתה מכבי הרצליה לגמר אחרי שניצחה בפנדלים בחצי הגמר את הפועל אשקלון מהליגה השלישית. בעונת 2006/7 הייתה זו הפועל אשקלון מהליגה השנייה שהגיעה לגמר אחרי שניצחה בחצי הגמר את הפועל ר"ג מהליגה השלישית.

בעונת 2007/8 הגיעה בית"ר/שמשון ת"א לחצי הגמר, מהליגה השלישית (!) אחרי שהעיפה בדרך את מכבי ת"א וקרית שמונה והפסידה בחצי הגמר רק בפנדלים (10:9) להפועל ת"א.  בעונת 2009/10 הייתה זו הפועל רמה"ש שהגיעה לחצי הגמר והפסידה להפועל ת"א. כלומר, ב-8 עונות הגיעו 9 קבוצות מהליגות הנמוכות לחצי הגמר, 3 קבוצות לגמר ואחת מהן זכתה בגביע.

התדירות ירדה. בעונת 2014/15 הגיעו שתי קבוצות מהלאומית לחצי הגמר, מול שתי הגדולות. הפועל עפולה חטפה 7:0 מהפועל ב"ש ואחי נצרת 3:0 ממכבי ת"א. משנה לשנה אנחנו פוגשים פחות הפתעות, הגם שהעונה היו 8 קבוצות מהליגה הלאומית בין 16 העולות לשמינית הגמר, ולפחות שתיים מהן יהיו ברבע הגמר.

מדוע ירדה התדירות? כי לפעמים הסיכוי היחיד לקבוצה מליגה נמוכה להגיע לשלבים הגדולים, הוא לקבל הגרלות סבירות ולא בלתי אפשרויות. הפתעות גדולות כבר כמעט ואינן קורות. הקבוצות הגדולות מתכוננות למשחקים האלה, וגם כשהן עולות בהרכב חסר, הכוכבים שלהם יושבים על הספסל למקרה הצורך ולא ביציע.

השבוע הצליחו כל 3 הלאומיות למתוח את העצבים של קבוצות העל, וכולן נוצחו בתוך 90 דקות. לא בהפרשים גבוהים, אבל נוצחו. העובדה כי המגרשים במגמת שיפור, מפחיתה את הלם התרבות לקבוצות העל כשהן מגיעות להתארח, והתוצאה של קיום משחקי גביע באמצע השבוע הוא מיעוט קהל, מה שמוריד את פוטנציאל החגיגה ולפיכך גם את פוטנציאל ההפתעה.

***

אסיים באנקדוטה. רבים חושבים שבני יהודה הייתה קבוצת הליגה השנייה הראשונה בהיסטוריה שהגיעה לגמר הגביע (1977/8). לא. תחזיקו טוב את הכיסא, זאת הייתה בכלל מכבי חיפה. זה קרה ב-1942, לפני קום המדינה. חיפה בכלל הודחה בשמינית הגמר על ידי הפועל פ"ת שחלפה גם על פני קבוצה יוונית ברבע הגמר, אבל אז נפסלה פ"ת, ונקבע משחק חוזר בין הקבוצה היוונית ל…מכבי חיפה.

היוונים כבר עזבו את הארץ וחיפה מצאה את עצמה בחצי הגמר. בחצי הגמר נקבע לה משחק מול מכבי ת"א שהורחקה מהגביע כיוון ששיתפה שחקנים שהיו חייבי גיוס לצבא הבריטי. חיפה הגיעה לגמר מבלי לנצח אפילו פעם אחת. למעשה היא אפילו הפסידה. בגמר חיכתה לה בית"ר ת"א האימתנית. שם נגמר הסיפור. במחצית היה 1:5 לבית"ר, בסיום 1:12, תוצאת הגמר הגבוהה בהיסטוריה של הכדורגל העולמי.