ראש אגף התקציבים במשרד החינוך, דודי מזרחי, אמר אתמול שהקיצוץ בסך 200 מיליון שקלים בתקציב משרד החינוך ייצא לפועל רק בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ה). אך בעמותת 121, הפועלת להרחבת ההשקעה בחינוך לגיל הרך, טוענים שההשפעות שלו מורגשות בפועל כבר השנה, בכך שרשויות מקומיות לא החלו השנה בהדרכות לצוותי המעונות לגיל הרך, וללא אישור התוספת שתוכננה הן גם לא יעשו זאת.
לדברי מזרחי, "יש בתקציב כ-184 מיליון עבור פעילות התערבות, הדרכה, פיקוח ובקרה. בתקציב 2024 תוכננה תוספת תקציבית של 200 מיליון שקלים, התוספת הזו קוצצה. התוספת באה להרחיב את הפיקוח של משרד החינוך, את היקף ההכשרות וההדרכות, רכש וכיוצא בזה".
יחד עם זאת מזרחי הדגיש כי "הפעילות בשנת הלימודים הנוכחית, תשפ"ד, נשארת כמות שהיא, ההרחבה השנה נשארת, לא יהיה שום שינוי מבחינת ההכשרות וההדרכות". על משמעות הקיצוץ בתשפ"ה אמר מזרחי: "אני לא יודע אחד לאחד לומר איזה מהסעיפים יצטרך שינוי, אבל נצטרך לבנות מחדש את המערך. לקראת תשפ"ה נבחן את זה".
אך בעמותת 121, אמרו שמזרחי "הטעה את ועדת הכספים בכנסת באמרו כי הקיצוץ בתקציב החינוך לגיל רך לא יפגע בהדרכות למחנכות לגילאי לידה עד שלוש". לפי העמותה, "העובדה שהתקציב לא אושר עד עתה גרמה לרשויות מקומיות רבות לא להתחיל בהדרכות למחנכות. הקיצוץ בתקציב החינוך לגיל הרך לשנת 2024 יביא לכך שהן גם לא יתחילו בהדרכות, ומי שהתחילו – יפסיקו, כי בארבע שעות הדרכה בלבד בחודש למעון, לא ניתן לעשות תהליך הדרכה אפקטיבי".
העמותה קראה לחברי ועדת הכספים: "אל תתנו ידכם לקיצוץ הפוגעני בתקציב החינוך לגיל הרך. אם משרד החינוך רוצה לדאוג לפעוטות ולתת כלים וידע למחנכות כדי שידעו להתמודד עם חינוך הפעוטות בתקופה קשה זו, עליו לבטל את הקיצוץ בתקציב החינוך לגיל הרך. כעת, המשרד זרה חול בעיני חברי הכנסת, באמרו שיהיו 'התאמות' בתקציב מבלי להסביר את המשמעות. הבעיה היא שההטעיה תביא לאישור קיצוץ התקציב המזיק הזה ולפגיעה בפעוטות."
מחקר: 80% ממנהלות המעונות הגדירו את המדריכות כגורם התומך המרכזי
במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית פרסמו נייר עמדה שקורא למנוע את הקיצוץ. במסמך מובאים נתוני סקרים שערך המרכז בחודשים האחרונים וממחישים את הצורך בתקציבים הללו. כך למשל, יותר מ-80% מהמנהלות במעונות הגדירו את מדריכות המעונות כגורם התומך המרכזי עבורן, בפער גדול משאר הגורמים. נוסף לכך, שני שלישים מהמדריכות העידו שאינן מצליחות לתת מענה מספק לצוותים שבאחריותן בזמן המלחמה במסגרת השעות שניתנות להן, כלומר, גם עשר השעות הקיימות כעת ועתידות להיות מקוצצות לארבע שעות אינן מספיקות.
