בג"ץ הוציא אתמול (רביעי) צו על תנאי לפיו לבית הדין הרבני הגדול אסור לעסוק בערעור נגד גט תקדימי שניתן לאשה שבעלה במצב צמח ועורר סערה גדולה בעולם התורני. החלטתו הסופית של בג"ץ בשאלה אם יותר לבית הדין הרבני לעסוק בנושא תתקבל עוד 21 יום.
העתירה בה דן אתמול בין המשפט עוסקת באישה שבעלה נפצע באופן קשה בתאונת דרכים לפני כתשע שנים, ונמצא מאז במצב של תרדמת. שבע שנים אחרי התאונה, התיר פסק דין סבוך של בית הדין הרבני, בראשות הרב אוריאל לביא, את האישה מבעלה ונתן לה גט. שנתיים וחצי אחרי, דמות לא ידועה שמגדירה את עצמה במסמכים "סתם יהודי", הגישה ערעור נגד הגט. ההנחה היא כי יזמת הערעור הגיעה על ידי הגורמים הרבניים הבכירים המתנגדים לגט, בראשם הרב הראשי יוסף, שיעמוד בעצמו בראש הרכב הדיינים שידונו בו.
באופן רשמי, בית הדין הגדול אמור לעסוק בשאלה העקרונית האם ראובן כהן זכאי להגיש ערעור על הגט, ולא לדון בכשרות הגט עצמו. אולם מפעולותיו של הרב יוסף, ציינו שופטי בג"ץ, ניכר כי הוא מבקש לעסוק בדיון גם בשאלת כשרות הגט, ולא רק בשאלת מעמד המערער.
כבר בפתח הדיון הבהיר ראש חבר השופטים, השופט אליקים רובינשטיין, כי מלכתחילה הוא וההרכב הדן סבורים כי תמונת הערעור לא נראית טובה. "על פניה, התמונה לא נראית טובה. אנו לא עוסקים בצד ההלכתי. יש תומכים לגט ויש מתנגדים. אנו מדברים על סדר הדין. יש את עיקרון סופיות הדיון בעניין כל כך רגיש. מה היה קורה אילו הגברת הייתה נישאת בינתיים והיו לה ילדים?", אמר רובינשטיין.
השופט הוסיף כי המערער "מערער על ריב לא לו". הוא אף העלה את השאלה האם ראוי כי הרב הראשי לישראל יצחק יוסף יעסוק בתיק, אחרי שהביע את דעתו נגד הגט. עם זאת, הביע הסתייגות ואמר כי ייתכן ויוסף פרסם את חוות דעתו השוללת את הגט לפני קבלתו.
לנציג בתי הדין אמר רובינשטיין "למה להתעסק בערעור הזה? אם יש סיכוי קטן להחזיר אותה למצב של עגונה. בשביל מה כל זה? כל הנזק?". השופט הדגיש כי מדובר ב"פסק דין של בית דין אזורי שאינו מחייב לעניין תקדים".
בא כוחו של המערער, עו"ד רפאל שטוב, טען בדיון כי הוא מייצג את הבעל, אף שזה שרוי במצב של צמח. "המערער האמתי כאן הוא הבעל. ובהנחה הזו ידון בית הדין הגדול האם היא נכונה או לא". לטענתו, אין מניעה שאדם מן הצד יסייע לבעל בשמירת מסגרת נישואיו, כשזה אינו יכול לעשות זאת בעצמו. טענה נוספת של שטוב הייתה כי למעמדה האישי של האישה הספציפית יש השלכות נוספות. "באם יהיו ילדים, ומעמדם ההלכתי בעייתי באם הגט אינו כשיר, מי ידאג להם?", אמר.
ערב הדיון, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי עמדת המדינה בנושא היא, שהמערער, שלא היה בעל דין בהליך בבית הדין האזורי, אינו בעל מעמד להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, וכי את פנייתו לבית הדין הרבני הגדול יש להדוף על הסף מבלי לקיים בה כל דיון.
עוד סבור היועץ המשפטי לממשלה, כי אין לאפשר למערער, הנעדר כל מעמד, "לגרור" את העותרת לדיון בבית הדין הרבני הגדול, על כל ההשלכות והסיכונים הכרוכים בו. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה יש מקום לקבוע כבר עתה, כי אין לקיים דיון לפני בית הדין הרבני הגדול, אף לא לצורך בירור "מקדמי", של שאלת מעמדו של מגיע הערעור.
עו"ד בתיה כהנא דרור, מנהלת ארגון מבוי סתום המסייע לנשים עגונות, המייצגת את האישה אמרה בתגובה להחלטת בג"ץ כי "אנו שמחים מאד על החלטת בית המשפט העליון לקבל את הצו על תנאי. אנחנו כמובן מקוים שהצו על תנאי יהפוך לצו לקבוע. אני חושבת שבית המשפט העליון הבין את האבסורד שאדם שאין לו יד ורגל בתיק מערער על תהליך כל כך אישי וכל כך פרטי. אני מקווה מאד שהאישה תחזור לחיים הרגילים שלה, תקים משפחה ותמשיך את חייה. מקווים גם שהתקדים המסוכן שהרב יצחק יוסף ניסה לייצר לא יקרה כשאי אפשר לפתוח הליך כל כך לא חוקי וכל כך לא דמוקרטי".
לפני הדיון, התקיימה הפגנת הזדהות עם האישה מחוץ לבית המשפט עליון, בהשתתפות למעלה ממאה נשים וגברים, וארגונים רבים. עוד השתתפו בהפגנה ח"כ עליזה לביא (עש עתיד) וח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד). אחרי החלטת השפוטים אמרה לביא כי היא "מברכת על החלטת בג"ץ, שקיבל למעשה את ההחלטה היחידה שבאה בחשבון במקרה הזה- והיא למנוע פגיעה נוספת באישה שכבר זכתה בגט לאחר שנים של ייסורים, למנוע תקדים מסוכן של פתיחת תיק בידי אדם שאין לו כל קשר לדיון, ולמנוע פגיעה נוספת במעמדה של היהדות ובאמון הציבור במערכת".
