דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י"ח באייר תשפ"ד 26.05.24
24.6°תל אביב
  • 19.6°ירושלים
  • 24.6°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 22.8°אשדוד
  • 20.9°באר שבע
  • 27.7°אילת
  • 24.4°טבריה
  • 16.0°צפת
  • 23.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
האסון במירון

ועדת החקירה לאסון מירון הטילה אחריות אישית על נתניהו, אוחנה, המפכ"ל שבתאי והשר יעקב אביטן

הוועדה המליצה שאוחנה לא יכהן בעתיד כשר לביטחון פנים, ושאביטן לא יכהן כשר | אחריות אישית הוטלה גם על שורת קצינים במשטרה, ראש מועצת מרום הגליל, ומנכ"ל המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, אותו המליצה הוועדה להעביר מיידית מתפקידו | עוד הומלץ לבחון חקירה פלילית של 4 מעורבים

השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה מעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון המירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
השר לביטחון פנים לשעבר אמיר אוחנה מעיד בפני ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון המירון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אסף צבי

ועדת החקירה הממלכתית לחקר אסון הר מירון, בו נהרגו 45 אנשים מדחק וצפיפות בהילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון ב-2021, הגישה היום (רביעי) את מסקנותיה. הוועדה, בראשות השופטת דבורה ברלינר, הטילה אחריות אישית על ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך מכיוון שראש הממשלה הוא "תפקיד נבחר בעל מאפיינים ייחודיים", החליטה הוועדה שלא להמליץ המלצה אופרטיבית בעניינו.

עוד הטילה הוועדה אחריות אישית על יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שהיה השר לביטחון פנים בעת האסון, והמליצה שלא ימונה בעתיד לתפקיד זה; על השר לשירותי דת בזמן האסון יעקב אביטן, והמליצה שלא ימונה בעתיד לתפקיד שר בממשלה; ועל מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי, עליו נאמר ש"לכאורה הממצאים בעניינו היו מביאים אותה להמלצה על סיום תפקידו", אך בהתחשב בנסיבות המיוחדות בהן הוארכה כהונתו עקב המלחמה, היא מותירה לממשלה לקבוע את המועד הנכון לסיום כהונתו. עוד הטילה הוועדה אחריות אישית על שורת קצינים בכירים במשטרה בעת האסון, וכן על קצינים זוטרים, והמליצה להעמיד לדין חלק מהמעורבים.

זירת האסון במירון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)
זירת האסון במירון (צילום: דוד כהן, פלאש 90)

מעורבים נוספים עליהם הטילה הוועדה אחריות אישית הם עמית סופר, ראש המועצה האזורית מרום הגליל, אך עקב היותו נבחר ציבור לא פרסמה הוועדה המלצה אופרטיבית בעניינו. אחריות אישית הוטלה גם על הרב יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, עליו צייינה כי "הממצאים בעניינו חמורים במיוחד" והמליצה שיסיים מיד את תפקידו ולא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון. גם על מאיר קרליבך, מנהל בפועל של פעילות עמותת "הכנסת אורחים", הוטלה אחריות אישית, אך עקב מצבו הרפואי ומתוך הנחה שלא יהיה פעיל יותר באתר קבר הרשב"י, הוחלט שלא להמליץ המלצה אישית בעניינו.

על רה"מ נתניהו: "נחשף לממצאים קשים, היה עליו ליזום בדיקה"

במסמך מפורטת כרוניקה ארוכה של מקרים בהם מצבו של אתר קבורת הרשב"י הובא לידיעת ראש הממשלה, לפיהן נקבע כי יש יסוד סביר לכך שנתניהו "ידע שאתר הרשב"י מטופל במשך שנים טיפול לקוי, ושהליקויים עלולים ליצור סיכון להמוני המשתתפים בהילולה". בין היתר התקבלו בתקופת נתניהו החלטות שנוגעות לדוחות מבקר המדינה על המצב באתר, והועברו לו התראות על הסכנות בו. ח"כ מירי רגב, בתור ראש ועדת הפנים ב-2013, שלחה לראש הממשלה שלושה מכתבים, בהם התריעה מפני 'אסון כבד שיביא להרוגים ופצועים רבים'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו במירון (צילום: דוד כהן/פלאש90)
ראש הממשלה בנימין נתניהו במירון (צילום: דוד כהן/פלאש90)

ועדת החקירה קבעה שנתניהו אחראי אישית לאסון ודחתה את טענותיו, שהפרידו בין סוגיית ניהול האתר, אליה לכאורה היה חשוף, לסוגיות בטיחותיות, ואמרה שעליו היה ליזום בדיקה של האתר לאור הממצאים הקשים אליהם נחשף.

על השר אוחנה: "היה עליו לברר את ההיערכות, תוך שהצפיפות והסיכונים הנובעים ממנה לנגד עיניו"

ועדת החקירה דחתה את טענתו של השר לביטחון פנים בעת האסון, אמיר אוחנה, לפיה לא הוצג בפניו דגל אדום בנוגע לצפיפות בהילולה, וקבעה לו אחריות אישית לאסון. בהחלטת הוועדה נחשף כי סכנת הצפיפות עלתה בדיון המקדים לאירוע, ואף הובהר כי היא מייצרת 'כמעט אסון' מידי שנה. בתגובה לשאלתו האם נמחצו אנשים במירון באירוע הדלקה, הוא נענה ב"היינו קרובים לזה כל שנה". למרות זאת, הוא לא התעכב על הנושא, ולא דרש שיהיה לכך מענה.

"באירוע הנוכחי היה על אוחנה לברר את התפיסה הבסיסית של ההיערכות להילולה ולהתייחס אליה, תוך שהצפיפות והסיכונים שנובעים ממנה עומדים לנגד עיניו", נכתב בסיכום הדו"ח, "כל שנדרש הוא לשאול את השאלות הנכונות ולדרוש מענה המבוסס על עבודת מטה מסודרת."

על המפכ"ל קובי שבתאי: "קיבעון מחשבתי"

לפי הוועדה מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמנם השתלב בניהול האירוע בשלב מאוחר, אבל היה מודע היטב לסכנת הצפיפות באירוע, שמצוינת במפורש במסמכי המשטרה. הוועדה דחתה את טענתו שהתכנית לאירוע הייתה נכונה אבל הביצוע שלה בשטח היה בעייתי, וכן את הטענה שהסתמך על תכניות עבר שהוכיחו את עצמן.

מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, בסיור במירון לקראת הילולת רבי שמעון בר יוחאי, 2023 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)
מפכ"ל המשטרה, יעקב שבתאי, בסיור במירון לקראת הילולת רבי שמעון בר יוחאי, 2023 (צילום: דוד כהן / פלאש 90)

"לא ניתן גם לקבל את הטענה שבמבצע שמתנהל באופן מסוים במשך שנים, תפקיד הדרג הממונה משמעותי פחות, וניתן לוותר בו על בחינה מעמיקה של יסודות תוכנית המבצע. כך בדיוק נוצר קיבעון מחשבתי", נכתב במסקנות הוועדה. גם טענותיו של שבתאי שהמחדל בהתנהלות הממשלה הוביל לאסון נדחו על ידי הוועדה.

על השר (דאז) יעקב אביטן: "לא היה מודע לאחריותו, מעורבותו בהכנות היתה שטחית"

הוועדה מבקרת את מעורבותו של אביטן בהיערכות להילולה ומגדירה אותה כ"מזערית ובלתי מספקת", בהתחשב בכך שהוא השר הממונה. לפי הוועדה ,יש פער גדול בין עדויותיו של אביטן לפני ואחרי שנמסר לו שהוא נחקר תחת אזהרה, ועדותו הראשונה משקפת בצורה נכונה יותר את הדברים. בעדות זו התבהר שאביטן כלל לא היה מודע לאחריות שלו על המירון, וכי להבנתו הוא "היה צינור שהעביר כסף למרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים".

גם ביחס להיערכות להילולה, נכתב בדו"ח ש"מעורבותו במהלך אותם פגישות וסיורים הייתה שטחית. היא כללה קבלת עדכונים מאנשי המשטרה ואנשי המרכז באשר להתקדמות ההכנות, ולא מעבר לכך".

קציני המשטרה עליהם הוטלה אחריות אישית: שמעון לביא, מפקד המחוז הצפוני בעת האסון, שקיבל אחריות והתפטר מתפקידו מיד לאחר האסון, והחל מיוני האחרון לא משרת במשטרה, ולכן לא הומלצו צעדים אופרטיביים בעניינו; תנ"צ שלום אביטן, שהיה מפקד מרחב עמקים, ולדברי הוועדה הממצאים בעניינו היו מובילים לסיום תפקידו, אך ההמלצה התייתרה עקב פרישתו מהמשטרה; ותנ"צ מוריס חן, ראש חטיבת האבטחה והרישוי, לגביו הומלץ שהממצאים יובאו בחשבון בכל דיון על קידומו או שיבוצו בתפקידים בהמשך שירותו במשטרה.

אחריות הוטלה גם על סנ"צ אסף מנצור, שהיה מפקד תחנת נוף הגליל, גם לגביו קבעה הוועדה שהיתה ממליצה על סיום תפקידו אך הוא פרש מהמשטרה. על רפ"ק אסף שייך, קצין המודיעין והבילוש של תחנת נוף הגליל בעת האסון, המליצה הוועדה שלא יקודם בדרגה או בתפקיד במשך 4 שנים ממועד הגשת הדו"ח, וכי בכל החלטה על קידום בדרגה או בתפקיד לאחר פרק הזמן האמור יובאו בחשבון הממצאים והמסקנות שפורטו בעניינו.

המלצה לחקירה פלילית נגד מהנדס הבטיחות, מנהלי האבטחה וקצין זוטר במשטרה

הוועדה המליצה ליועצת המשפטית לממשלה לבדוק אפשרות של פתיחה בחקירה פלילית נגד מספר מעורבים באסון:

הוועדה קבעה שממצאים נגד אינג' עאמר ח'ליליה, מהנדס הבטיחות של ההילולה, הם "חמורים במיוחד", והמליצה שהוא לא יוכל למלא בעתיד תפקיד של מהנדס בטיחות או יועץ בטיחות, כי רשם המהנדסים והאדריכלים יבחן את המשך זכאותו לרישוי מהנדס, וכי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים הנוגעים אליו ולשאלת חידוש החקירה הפלילית בעניינו.

הוועדה המליצה שרפ"ק שמואל פיאמנטה, ראש ענף אבטחה ורישוי במחוז צפון במשטרה, יסיים את תפקידו במשטרה, ולא יועסק בשום תפקיד הנוגע להילולה או למתחם מירון. הוועדה המליצה שהיועמ"שית תידרש לממצאים שנוגעים להתנהלות שקשורה ברישוי האירוע וכיצד להמשיך בדיקה או חקירה בעניינם.

עוד המליצה הוועדה שראובן בן גל, מנהל האבטחה הראשי של ההילולה, ושמעון מלכה, מנהל אבטחה נוסף, לא יוכלו למלא בעתיד תפקיד של מנהל אבטחה באירועים המוניים. בנוסף, המליצה כי היועצת המשפטית לממשלה תידרש לממצאים בעניין האבטחה האזרחית ותשקול כיצד להמשיך בדיקה או חקירה בעניינם.

45 הרוגים, 145 פצועים

הוועדה חקרה את האסון שאירע בהילולה השנתית לכבוד רבי שמעון בר יוחאי ב-30 באפריל 2021, ל"ג בעומר תשפ"א. באסון נספו 45 בני אדם כתוצאה מדחק וצפיפות. 145 אנשים נפצעו, ועוד רבים שהיו באירוע לקו בפוסט טראומה, בהם חובשים שהגישו עזרה ראשונה לנפגעים.

הממשלה החליטה על הקמת ועדת החקירה הממלכתית ביוני 2021, חודש וחצי לאחר האסון. בראש הוועדה עמדה השופטת בדימוס מרים נאור ז"ל, ומאז פטירתה עמדה בראשה השופטת בדימוס דבורה ברלינר. בוועדה חברים גם ראש עיריית בני ברק לשעבר מרדכי קרליץ והאלוף במילואים שלמה ינאי. במסגרת פעילות הוועדה, חבריה סיירו באתר האסון ושמעו עשרות עדויות, במטרה להפיק לקחים, ובפרט לשפר את ההיערכות הבטיחותית להילולות הבאות בקבר הרשב"י.

השופטת בדימוס דבורה ברלינר בסיור של ועדת החקירה לאסון מירון (צילום ארכיון: דוד כהן/פלאש90)
השופטת בדימוס דבורה ברלינר בסיור של ועדת החקירה לאסון מירון (צילום ארכיון: דוד כהן/פלאש90)

המלצות ביניים התפרסמו בנובמבר 2021, ואומצו על ידי הממשלה. בין השאר הוועדה המליצה על שיפור תשתיות האתר והסרת מפגעים, וכן על מינוי שר אחראי לאירוע. כחלק מהסרת המפגעים, הרשות לאכיפה במקרקעין הרסה את גשר דוב, שבו אירע האסון, בינואר 2022. המלצות ביניים נוספות פורסמו באוקטובר 2022, ואף הן אושרו על ידי הממשלה. בשני השבוע, לקראת פרסום המסקנות הסופיות, הודיעה הוועדה על סיום עבודתה.

לפני פרסום המסקנות אמרו משפחות הרוגי האסון: "אנחנו לא דורשים נקמנות או סגירת חשבונות. אנחנו יודעים שהאסון היה יכול להימנע, והדרישה היא לתשומת לב ואחריות, לשינוי מערכתי בגופים שהיו קשורים אז לאסון. ועדת החקירה הממלכתית יכולה למנוע אסון דומה בעתיד. אנו רוצים להודות לחברי הוועדה, לעוזריהם, ולמרים נאור ז"ל. חברי הוועדה עשו עבודת קודש".

ישעיהו פוגל, אביו של ידידיה פוגל ז"ל שנספה במירון, אמר ל'ישראל היום': "חבל שלא הקשבנו לנקישה בדלת של אסון מירון, שהביאה אותנו לאסון הגדול של שמחת תורה. זו אותה תרבות של 'סמוך', של 'יהיה בסדר', של אנשים שהאחריות שלהם לשלומה של מדינת ישראל לא הייתה מספקת".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!