הממשלה הודיעה אתמול כי לאחר התייעצות עם גורמי הבטחון הוחלט כי "בשבוע הראשון של הרמדאן תותר כניסת מתפללים להר הבית בדומה למספרים שהיו בשנים הקודמות. מדי שבוע תתקיים הערכת מצב בהיבטי ביטחון ובטיחות ותתקבל החלטה בהתאם". זאת בניגוד לעמדת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שרצה להגביל את כניסת המתפללים המוסלמים: הן פלסטינים מיהודה ושומרון והן אזרחי ישראל. ראש הממשלה נתניהו אמר ש"נעשה הכול כדי לשמור על חופש הפולחן בהר הבית, ונאפשר לציבור המוסלמי לחגוג את החג".

"מעולם לא הוטלו הגבלות מראש על הכניסה להר הבית", אומר ל'דבר' יעקוב איברהים, מנהל שותף של המחלקה הציבורית בארגון 'יוזמות אברהם', "כשהיו הגבלות בעקבות אירועים נקודתיים, הן הוטלו בדרך כלל על תושבי הרשות הפלסטינית, לא על אזרחי המדינה המוסלמים. ב-2021 (אירועי "שומר חומות" – י.ש.) המשטרה החליטה באותו היום למנוע את הכניסה, ואז אוטובוסים עצרו מחוץ לעיר ואנשים עלו ברגל".

כוחות ביטחון ישראליים מאבטחים את תפילות הרמדאן ב-2023. "מתחילת המלחמה מצמצמים כניסות בלי לפרסם מה קורה, השוטר מחליט בכניסה" (צילום: יונתן שינדל\Flash90)

איברהים אומר שבמשך השנים לא הוגדר נוהל כניסה מסודר להר הבית. "אף אחד לא יודע כלום, שומעים רק מהתקשורת. "לפעמים כשיש פיגוע או בתקופת מתח, יש מי שמגיעים ורוצים לעשות מהומות, אז לא נותנים לאף אחד להיכנס. זה עונש קולקטיבי".

לדבריו, החוסר בהסדרה מורגש אף יותר בחודשים האחרונים: "מתחילת המלחמה המשטרה מצמצמת את כניסת המוסלמים למסגד אל אקצא. אני מגיע כל יום שישי ולא יודע אם יכניסו אותי או לא. בדרך כלל לא מכניסים. הם לא מפרסמים שום דבר. אף אחד לא מבין מה קורה. אנשים לא יודעים ומגיעים, בכניסה להר הבית השוטר מחליט. ככול שתהיה החלטה חוקית, צריך לפרסם".

"זה מכעיס אותי שמתייחסים לרמדאן בהקשר של אלימות, זה חודש התקרבות לאל, מתן לעניים, משפחה, תפילות", אומר איברהים, "חודש רמדאן הוא אירוע דתי וחברתי, אבל היחס של מוסדות המדינה, בעיקר המשטרה, הופך אותו לפוליטי".

"בגלל ההגבלות והענישה הקולקטיבית המצב נהיה מתוח", הוא מוסיף, "לפני שנתיים או שלוש המשטרה החליטה בלי שום הסבר לסגור את המדרגות בשער שכם, שבהן מתאספים אחרי התפילה ועורכים אירועים וטקסים. הצעירים לא הבינו, וזה גרם למהומות. אנשים לא מחכים לרמדאן לעשות מהומות, הם מחכים לרמדאן כדי להתפלל ולעשות חסד לעניים".

"מגיעים צעירים, מבוגרים, אנשים על כיסאות גלגלים"

"רוב החברה המוסלמית בישראל היא מסורתית. אפילו מי שלא מתפללים ביומיום, יבואו לתפילת התראוויח, זוהי תפילה חשובה לכולם. עשרות אלפי מתפללים מגיעים להר הבית כל לילה ברמדאן, בימי שישי זה מגיע ל-300,000. זה צפוף מאוד. אנשים ממלאים את החצר, שגודלה 144 דונם. ב'לילת אלקדר' (הלילה החשוב ביותר בחודש רמדאן, שחל לקראת סופו – י.ש.) אי אפשר לזוז. אין מקום. אנשים מתפללים בכניסות לשווקים".

הר הבית ברמדאן. "התפילה באל אקצא שווה 500 תפילות במסגד אחר" (צילום: יעקוב איברהים)

איברהים מספר שהוא עצמו מגיע מאבו גוש לתפילות באל אקצא, עם אשתו ושני ילדיו. "מאות כלי רכב יוצאים כל יום מכל הארץ לכיוון הר הבית. צעירים, מבוגרים, אנשים על כיסאות גלגלים. מהצפון באים באוטובוסים".

איברהים מספר כי בניגוד לתפילות בשאר השנה, שיכולות להתבצע בכל מקום, תפילות הרמדאן מתרחשות במסגד. "גם באבו גוש יש מסגד גדול, אבל מסגד אל אקצא הוא מאוד קדוש. התפילה באל אקצא שווה 500 תפילות במסגד אחר. הרבה אנשים שוברים את הצום בהר הבית. זה היחד, המשפחה והחברים, זה הערך של רמדאן".

גם הדרך אל הר-הבית מטרידה אותו. "אם יש משחק כדורגל, סוגרים את כל אזור מלחה, והמשטרה עושה הסדרי חניה. ברמדאן, כשאנשים מגיעים מכל מקום, סוגרים כבישים בלי פתרונות חניה. פעם החניתי את המכונית במקום שאני רגיל אליו, וכשיצאתי מתפילת הבוקר מצאתי דוחות של 500 ₪ על כל המכוניות".

"הגבלות ברמדאן יגרמו למתח, והסרה מוחלטת שלהן תביא לרגיעה", אומר איברהים, "אל אקצא זה קו אדום. המצב בארץ רגוע אפילו במלחמה, אבל אני חושש שהגבלה תגרום למהומות".