יוסף רגב (יוסל'ה) הלך היום (רביעי) לעולמו, בגיל 99. רגב, בן נהלל, וחברו זאב "זאבל'ה" עמית (סלוצקי) שנהרג במלחמת יום הכיפורים, היוו השראה למשוררת נעמי שמר לכתיבת השיר 'אנחנו מאותו הכפר'.

רגב נולד ב-1925 בנהלל. עמית נולד שנתיים אחריו. השניים, היו חברים קרובים וניהלו מסלול חיים דומה; עבודה חקלאית במושב, שירות בבריגדה, שירות בחטיבה 8 בקרבות מלחמת העצמאות ב"גדוד הפשיטה" שעליו פיקד משה דיין, איש נהלל, שירות ביחידה 101 ובצנחנים לאחר קום המדינה, ושירות ב"מוסד" משנות החמישים ועד לשנות השבעים.

יוסל'ה רגב (מימין) וזאבל'ה עמית בצפון אפריקה (צילום: באדיבות המשפחה)

ב-1964 נפגשו השניים בפריז עם נעמי שמר. באחד המפגשים הם סיפרו לה על קרב שבו השתתפו, ליד מצודת יואב, ובו נפל חברם למושב, יוסף בנטוב. למרות שהפקודה באותם הימים הייתה לקבור את הנופלים קבורת שדה מאולתרת, ביקשו השניים ממפקדם משה דיין לנסוע ולקבור את בנטוב בנהלל. דיין אישר להם לצאת, השניים נסעו בג'יפ עם גופת חברם חזרה לכפר וקברו אותה באדמתו.

השיר פורסם לראשונה בספרה של שמר "כל השירים" (1967) תחת הכותרת 'אנחנו מאותו הכפר'. הוא בוצע לראשונה בחלק האמנותי של פסטיבל הזמר והפזמון של 1969 על ידי להקת פיקוד מרכז, בעיבודו של יאיר רוזנבלום. שר אותו דני וסלי, שהיה סולן הלהקה. בהמשך השיר שולב בתוכנית הלהקה 'רד אלינו לבקעה', והגיע לראש מצעד הפזמונים ולמקום החמישי במצעד הפזמונים העברי השנתי תשכ"ט.

במלחמת יום כיפור התנדב עמית למפקדת אוגדה 143 בפיקוד חברו מנהלל, אריאל שרון, והשתתף בקרבות בסיני. ב-17 באוקטובר 1973, הוא נהרג בהפגזה מצרית, והבית האחרון בשיר קיבל משמעות חדשה.

אחרי המלחמה חזר רגב לשירות ולאחר מספר שנים ביקש לצאת לפנסיה מוקדמת, אבל אז פרצה המהפכה באיראן והוא גויס מחדש.

רגב הותיר שלושה ילדים: יעל, רותי ויהונתן, וכן שבעה נכדים ושלושה נינים. הלוויתו תיערך היום (רביעי) בשעה 15:30 במושב נהלל.