בנק ישראל הודיע היום (רביעי) כי "היקף פגיעה ניכר בסעיפי תוכנית החומש למגזר הערבי עלול לפגוע בצמיחה העתידית של המשק הישראלי". לפי הודעת הבנק, שסוקרת את ביצוע תכנית החומש הקודמת שמספרה 922, נכתב גם כי  במקביל להמשך קידום תוכנית החומש, יש לפעול לכך שבטווח הארוך ההקצאה התקציבית לאוכלוסייה הערבית תעוגן  בבסיס התקציב, על סמך קריטריונים שוויוניים ושקופים".

לפי הבנק, בניגוד לתוכנית 922, שם עיקר הדגש היה בשינוי מנגנוני ההקצאה של תקציבי הממשלה הקיימים, תוכנית 550 מאופיינת בהיקף גדול מאוד של תקציבים תוספתיים חדשים: 15 מיליארד שקלים, כמחצית מסך הסכום שהוקצה לתוכנית.

בפרט, בולט התקציב התוספתי בתחום החינוך, שעומד על 4 מיליארד שקלים, שהוקצה לתקצוב דיפרנציאלי ביסודי ובתיכון, לבינוי כיתות, ולתוכנית עבודה אסטרטגית לקידום החינוך הערבי. הושקעו גם תקציבים תוספתיים רבים בפיתוח ובינוי (2.3 מיליארד שקלים) ובהעצמת רשויות מקומיות (1.6 מיליארד שקלים). תוכנית 550 אף נתנה מענה לתחומים שלא קיבלו התייחסות בתוכנית 922 כמו תחומי הבריאות, הרווחה, וההייטק, כאשר לכל אחד מתחומים אלו הוקצו כ-500-600 מיליון שקלים.

קידמה פיתוח למרות הקושי בהשתתפות רשויות עניות

לפי בנק ישראל, תוכנית החומש מכוח החלטת ממשלה 922 יושמה בשנים 2021-2016, וקידמה באופן משמעותי את הפיתוח הכלכלי בחברה הערבית. הוקצה לה תקציב של כ-13 מיליארד שקלים, ועד לנובמבר 2021 נוצל כ-70% מתקציב זה. בתחום החינוך הגיע הניצול לכ-90%, ואילו בתחומי הבניה והתשתיות הוא עמד על כ-50% בלבד.

בבנק מסבירים כי "לצד ההישגים, היו חסמים וקשיים בביצוע התוכנית, בעיקר ברמת הרשויות המקומיות. החסם המשמעותי ביותר הוא המחסור בקרקעות מוסדרות לפיתוח היישובים הערבים, שהיווה 'צוואר בקבוק' משמעותי לבינוי של תשתיות, דיור למגורים ומוסדות ציבור. קושי משמעותי נוסף הוא הדרישה להשתתפות במימון מצד הרשויות (מאצ'ינג), עקב היותן גירעוניות ובשל המצב החברתי- כלכלי הנמוך של תושביהן".

התכנית הממשיכה לשנים 2022-2026 תוקצבה במקור ב-30 מיליארד שקלים, אך הממשלה מתכוונת לקצץ יותר מ-3.6 מיליארד מתוכם. בבנק ישראל סבורים שלקיצוץ זה יהיו השלכות שליליות לא רק על האזרחים הערבים, אלא גם על הצמיחה במשק כולו.

יותר תוכניות מתאר בתוקף

המשרד לביטחון פנים ומשרד הנגב והגליל ניצלו 100% מהתקציב שהוקצה להם. משרד השיכון מציג את שיעור הניצול הנמוך ביותר, 25% בלבד.

לפי בנק ישראל, שיעור ביצוע תקציבי נמוך הופיע במשרדים וגופים ממשלתיים שהוקצו להם תקציבים משמעותיים עבור פיתוח התשתיות. כך במשרד הפנים (מימון מענקי פיתוח), במשרד הספורט (מימון בנייה של תשתיות ספורט), במשרד הבינוי והשיכון וברשות המים.

פערי ביצוע אלו עשויים להיווצר הן בשל הקשיים להעמיד קרקעות למטרות ציבוריות בחברה הערבית, והן לאור קושי יישומי בסיום הפרויקטים בתקופת תוכנית החומש. כך, הביצוע בחלק מהסעיפים צפוי להתעדכן בעתיד בהתאם ליישום בשטח, גם לאחר שתמה התקופה בה פועלת התוכנית.

מספר הרשויות הערביות בעלות תוכנית מתאר בתוקף, מבין הרשויות בהן מתגוררים לפחות 5,000 תושבים, עלה במהלך שנות תוכנית החומש הקודמת מ-15 (כשליש מהרשויות הערביות בגודל זה) ל-23 (כמחצית מהרשויות הערביות בגודל זה).

לפי הבנק, תכנית 550 הנוכחית כוללת שיפורים ולקחים שהופקו מיישום קודמתה 922, והבחירה לקצץ בה באופן משמעותי מסכנת את המשך המגמות החיוביות: "המשך האינטגרציה של החברה הערבית בישראל חיונית הן לקידום רווחתם של התושבים הערבים ולצמצום פערים בינם לבין האוכלוסייה היהודית, והן למיצוי פוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי בטווח הארוך".