החשב הכללי יהלי רוטנברג השלים היום (רביעי) הנפקה ציבורית של אגרות חוב דולריות בשווקים הבינלאומיים בהיקף כולל ויוצא דופן של 8 מיליארד דולר. בהנפקה נרשמו הביקושים הגבוהים ביותר אי-פעם בהיסטוריה של מדינת ישראל בהיקף של כ-38 מיליארד דולר, לא מעט בשל הריבית הגבוהה מאוד שישראל הציעה. המרווח בהנפקה עמד על 135, 145 ו-175 נקודות בסיס מעל הריבית שמשלמת ממשלת ארצות הברית, לטווחים של 5, 10 ו-30 שנה, בהתאמה.

לדברי מקור בשוק ההון הישראלי, "מדובר בפערי ריבית גדולים יותר בהשוואה להנפקות קודמות וזה תרם לביקושים הגדולים. אם מבנה ההנפקה היה מבוסס על ריבית נמוכה יותר, התוצאה הייתה ירידה בהיקף הגיוס בפועל". נתוני יחידת ניהול החוב מראים כי בסוף 2022, עמדה לישראל האפשרות לגייס אגרות חוב בערבות ממשלת ארצות הברית, מה שמוריד את הריבית כמעט לריבית שמשלמת ארצות הברית, בהיקף של 3.8 מיליארד דולר, אך ערבויות אלו עומדות ללא שימוש.

המהלך משקף את שינוי המגמה שיצרה המלחמה. היא דורשת מישראל הוצאה תקציבית גדולה, ורובה ממומנת באמצעות גיוס חוב. להשוואה, נתוני יחידת ניהול החוב באוצר מראים שבעשור שבין  2013 ל-2022 המדינה פרעה פירעון מוקדם של חובות בכ-102 מיליארד שקלים. בשנים הקרובות צפויה הממשלה להגדיל את מצבת החובות בעשרות מיליארדי שקלים לפחות בכל שנה.

את הביקושים בהנפקה הובילו משקיעים אסטרטגיים איכותיים כמו קרנות פנסיה, חברות ביטוח, קרנות גידור, משקיעים פיננסיים וגופים המחזיקים בניירות של מדינת ישראל לאורך זמן. בהנפקה השתתפו כ-400 משקיעים שונים מכ-36 מדינות בכל רחבי העולם. החתמים בהנפקה היו בנק אוף אמריקה, BNP פריבאס, דויטשה בנק וגולדמן זאקס.

לפני ההנפקה נערכו סבבי פגישות נרחבים עם משקיעים בינלאומיים באירופה ובארה"ב בהובלת רוטנברג, סגן בכיר לחשב הכללי ומנהל חטיבת המימון, גיל כהן, ואנשי יחידת ניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "הביקושים הגבוהים בתולדות המדינה להנפקת חוב בשווקים הבינלאומיים הם סימן לעוצמתה של הכלכלה הישראלית והבעת אמון של המשקיעים במשק הישראלי, במדיניות הכלכלית שלנו, וביכולת שלנו לנצח בעזרת השם ולהחזיר את הביטחון ואת היציבות לתושבי מדינת ישראל".

החשב הכללי יהלי רוטנברג: "כשעיקר גיוסי החוב ימשיכו להתבצע באמצעות השוק המקומי באגרות חוב נקובות בשקל, היכולת לגייס חוב בשווקים הבינלאומיים, גם בעת המלחמה, בהיקפים משמעותיים מאוד, וביחסי כיסוי גבוהים, מלמדת על הנגישות הגבוהה של מדינת ישראל לשווקים ומעידה על חוסנו של המשק הישראלי".

גיוס חוב דולרי אינו נושא רק יתרונות, אלא גם חסרונות. למדינה שליטה גדולה במספר השקלים שברשותה, ולכן גיוס חוב בשקלים מעניק למדינה ולבעלי החוב ודאות רבה יותר. גיוס חוב במטבע חוץ מחייב את המדינה לשלם ריביות גבוהות יותר, וגם מייצר פחות ודאות לגבי ההחזר. אי-החזר חוב של הממשלה בשקלים הוא אירוע שלא סביר שיתרחש לעולם, אלא אם הממשלה במודע בוחרת לסרב. לעומתו, קשיים בהחזרי חוב במטבע חוץ התרחשו בעבר ופגעו במשק הישראלי. נוסף על כך, אגרות חוב דולריות הן אגרות חוב שיש להן דירוג אשראי, ואילו אגרות חוב בשקלים חסרות דירוג, או שהדירוג שלהן חסר משמעות.

סך החובות במטבע חוץ של ישראל עומד על כ-11% בלבד מסך החוב הלאומי. גם מתוך חוב זה, כ-14% גויס דרך ארגון ה"בונדס" היהודי-אמריקאי, וכ-20% גויסו בערבות ממשלת ארצות הברית.

לדברי המקור בשוק ההון, "אחרי כמה הנפקות גדולות בשקלים, המדינה עברה לגייס עכשיו בדולרים. אי אפשר לדעת בדיוק לאן יילכו 8 מיליארד דולר, אבל ניתן להעריך שחלק קטן יילך לפדיון קרן וריבית של הלוואות קודמות, חלק גדול יילך לייבוא בטחוני שהמדינה תשלם עליו במטבע חוץ, והשארית תעבור המרה לשקלים". ככל שנתח גדול יותר מהגיוס הנוכחי יומר לשקלים, תיצור הממשלה לחץ פיננסי לחיזוק השקל. נוסף על כך, הפוגה זמנית בגיוסי החוב של הממשלה בשקלים יקלו על גופים פרטיים במשק לבצע בתקופה הקרובה גיוסי אג"ח, בלי שהממשלה "מושכת את כל הקונים".