על פניו, פרסום התכנית לאומית להתיעלות אנרגטית של משרד האנרגיה, אמור להיות דבר משמח. התכנית פתוחה להערות הציבור באתר האינטרנט הייעודי לכך ויש לה יעדים שאושרו בממשלה שניתן להגדיר כשאפתניים – התייעלות  אנרגטית על ידי הפחתה של 17% בצריכת החשמל הכללית במשק בהשוואה לצריכה הצפויה בשנת 2030 וזאת ללא פעולות התייעלות אנרגטית נוספות, פיתוח אנרגיה מתחדשת כך ש-17% מצריכת החשמל במשק יסופקו על ידיה בשנת 2030, ומעבר של 20% מהשימוש ברכבים פרטיים לשימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף לתרומה לסביבה, בסופו של דבר האנרגיות המתחדשות יוזילו את עלויות ייצור החשמל, אבל כמו בכל מהלך משמעותי – השאלה היא מי אמור לשאת בעול ההשקעה הראשונית, והאם הוא (או הם) יהיה מוכן לכך.

חשיבותה של ההתייעלות האנרגטית היא כפולה – היא גם מונעת זיהום מתחנות כוח וגם חוסכת השקעות הון גדולות. נכון להיום, על המדינה להגדיל בכל שנה את משק החשמל בכ-400 מגה-ואט, סדר גודל של בניית תחנת כוח בינונית בכל שנה, שממומנת דרך תעריף החשמל של כולנו. שימוש במכשירים חסכוניים תורם לסביבה ולכלכלה יותר מאשר כל שיפור אחר במשק האנרגיה. בתחום הרשויות המקומיות היקפי ההשקעה הממשלתית שהוסכמו עקרונית הן ערבויות של חצי מיליארד ש"ח להלוואות בתחום לתקופה של 10 שנים ועוד 300 מליון ש"ח במענקים לארבע שנים. עם זאת, החמרת התקנים בתחום הבינוי יגרמו לעליית מחירי הדיור והשכירות במבנים שמדורגים כיעילים אנרגטית. תכנון בניין בו הקירות, הדלתות והחלונות הם ברמת בידוד גבוהה, בתוספת פתרונות הצללה, לצד מיקום הבניה והמרפסות בהתאמה לכיווני הרוח מייקרים את הבניה. התייקרות זו משתלמת לרוכשים בזכות החיסכון שיצטבר, אך תג המחיר הראשוני עלול להרתיע.

מנועי מזגנים על בניין (צילום: פלאש 90)

מנועי מזגנים על בניין (צילום: פלאש 90)

המגזר הביתי

לפי התכנית, שני שלישים מההתייעלות הצפויה במגזר הביתי גם כדאית כלכלית בחישוב פשוט – השקעה ראשונית מחזירה את עצמה תוך מספר שנים באמצעות הפחתת ההוצאות החודשיות על חשמל ולאחר מכן הופכת לרווחית. השליש הנוסף כדאי כלכלית למשק, כאשר מחשיבים עלויות חיצוניות: ירידה בתחלואה עקב זיהום אויר, חיסכון העלות הכרוכה בהקמת תחנת כוח נוספת על מנת לענות על שיאי הביקוש לחשמל, עלויות של זיהום אוויר עבור קוט"ש מיוצר וכדומה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ההשקעה במזגנים ומקררים חסכוניים תניב חיסכון בסכום כפול בתוך 8 שנים (גרפיקה: דבר ראשון)

ההשקעה במזגנים ומקררים חסכוניים תניב חיסכון בסכום כפול בתוך 8 שנים (גרפיקה: דבר ראשון)

אמצעי ההתייעלות העיקריים הם החלפת מכשירי חשמל בזבזניים – כמו נורות ליבון, מזגנים, מקררים, מכונות כביסה וכדומה במכשירים בעלי הדירוג האנרגטי היעיל ביותר, לצד עידוד המודעות לחיסכון בחשמל ואמצעי בקרה כמו התקנת מונים חכמים. המונים יכולים להקל על הציבור להבין את צריכת החשמל האופיינית כשהבית ריק, ובכך להתריע על צריכה חורגת בזמן אמת, כך שניתן יהיה לכבות מכשירים שנשכחו דולקים. לפי התכנית המדינה צפויה להעניק תמריצים כלכליים להתייעלות במגוון מסלולים: מתן כספים לאשראי להשקעות בשיפוץ מוטה חיסכון באנרגיה, הקלות מס לעסקים שיעברו התייעלות אנרגטית, שיפור המידע לגבי היעילות האנרגטית של מוצרים ואף איסור מכירה של מוצרים בזבזניים. לפי חישוב משרד האנרגיה, המבצעים הקודמים להחלפת מקררים, מזגנים ודודי שמש ישנים במתקנים חדשים ויעילים יותר חסכו שני שקלים על כל שקל של השקעה או סבסוד ממשלתי, תוך שמונה שנים.

המגזר התעשייתי: ממליצים על הטבות והקלות למפעלים שיתייעלו

לפי התכנית, הפוטנציאל לחיסכון במגזר זה אף גבוה במונחים אבסולוטיים מאשר במגזר הביתי, אך מעבר למודעות, קיימים חסמים לביצוע ההתייעלות, כאשר המרכזי הוא מימון להשקעה הראשונית. רק חברות תעשייתיות עם גישה להון רב או בעלות רווחיות גבוהה יוכלו להרשות לעצמן לממן החלפת מערכות חשמל והתקנת מערכות מסייעות לחיסכון בחשמל, ולכן התכנית ממליצה על מתן הטבות והקלות פיננסיות למפעלים.

המגזר המסחרי והציבורי: משרדי הממשלה יובילו את ההתייעלות?

התכנית מציעה שבמגזר המסחרי והציבורי, הצורך 28% מהחשמל במשק, יהיו משרדי הממשלה עצמם הקטר שיוביל את תהליך ההתייעלות. אחד החסמים המרכזיים בתחום זה הוא הבעלות הפרטית על נכסים רבים שמשמשים כמבני ציבור. לבעל הנכס יש לעתים תמריץ כלכלי למנוע התייעלות, שכן הכנסותיו כוללות לעתים את סעיף התפעול. מכיוון שההחזרים הכלכליים כתוצאה מחיסכון הם אפקטיביים רק לאחר חמש שנים ויותר, מדובר בחסם בפני רשויות מקומיות חלשות שחסרות את ההון להשקעה בהתייעלות, וכן מסיבות פוליטיות – מי שיחל בביצוע התכנית לא בהכרח יהיה זה שיקבל את הקרדיט עליה.

במגזר זה העדיפות הראשונה היא להחלפת מכשירי חשמל לבנים, ולאחריה שיפור בידוד הקירות והגגות, והתקנת חלונות על פי תקנים מתקדמים, כאשר מזגנים יעילים מדורגים בעדיפות רביעית. השקעה חד פעמית יקרה יותר היא המפתח לחיסכון בהוצאות השותפות ולהפחתת צריכת האנרגיה כאחד. התכנית ממליצה על מתן מענקים והלוואות בריבית נמוכה כדי לאפשר את ההשקעה בהתייעלות אנרגטית, לצד תקינה מחייבת שתאסור בנייה של מבנים בזבזניים ושימוש במכשירים שאינם יעילים.

משק המים: צריכת חשמל משמעותית

בתחום המים מתקיימת צריכת חשמל משמעותית במתקני ההתפלה ובמערכות השאיבה וההובלה. המלצות התכנית היא החלפת 90% מהמשאבות והקטנת דליפות המים מ-12% ל-8%, אך אימוץ המסקנות יוביל לחיסכון של 0.2% בלבד ממשק החשמל בכללותו. בניית מתקנים חדשים במשק המים באופן חסכוני יכולות להעלות את ההתיעלות ל-0.47%.

רשויות מקומיות: פנס הרחוב יכבה עצמו לדעת?

תאורת רחוב מהווה כמחצית מצריכת החשמל ברשות מקומית, ולכן היא מועמדת מועדפת להתיעלות אנרגטית. תקופת החזר ההשקעה היא 6-7 שנים ולכן רשויות יזדקקו לעזרה פיננסית לממן את ההשקעה, כמו גם בהחלפת תאורת פנים, בה ההשקעה מוחזרת לאחר 2-3 שנים. התכנית ממליצה לרשויות להשתמש בחברות אסקו (ESCO) העוסקות בביצוע כולל של כל פרוייקט ההתייעלות: ביצוע סקרי אנרגיה, תכנון מקדים של פרויקט ההתייעלות, מימון, התקנה, ניטור והדרכה לשימוש יעיל וחסכוני בציוד שהותקן. צורת ההתקשרות מול חברת אסקו תתקיים על ידי חוזה בתגמול מותנה תוצאות. ישנם מספר מודלים כלכליים לחוזים אלו, כאשר היתרון המשותף הוא המומחיות של החברה החיצונית בניהול מערכות אנרגיה, כאשר רווחיה עולים ביחס ישר לשיפור התוצאות בתחום החיסכון באנרגיה. למעשה מדובר במודל של "הפרטה הפיכה", שמאפשרת לחברה הפרטית לנהל את מערכות האנרגיה לתקופה של מספר שנים, כאשר הרשות יכולה לנהל אותן בעצמה בתום התקופה, לאחר תהליך הטמעה. מכיוון שההצלחה של השקעה בהתייעלות אנרגטית אינה וודאית, מימון באמצעות הלוואות מסחריות הינו יקר או בלתי אפשרי.

פנסי רחוב בירושלים (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

פנסי רחוב בירושלים (צילום: יונתן זינדל פלאש 90)

מחיר החשמל בישראל "זול מדי"

כדי לעודד התייעלות אנרגטית, ניתן לייקר את תעריף החשמל באמצעות "היטל מערכת" שצוברת קרן ציבורית שמשקיעה בפרוייקטים של התייעלות אנרגטית, או לפרק את התעריף לסדרה של תעריפים משתנים שמותאמים למגזרים השונים ולדפוסי הצריכה בהם. החשמל בישראל זול כל כך באופן יחסי, שהוא פוגע בהחזרים הצפויים מתהליכי התייעלות אנרגטית.

מחיר החשמל בישראל זול ביחס למדינות אירופה (גרפיקה: דבר ראשון)

מחיר החשמל בישראל זול ביחס למדינות אירופה (גרפיקה: דבר ראשון)

הדרך המקובלת לשינוי התעריף בצורה שיעודד התייעלות היא יצירת תעריף דינמי, המשתנה לפי עומס. כך למשל, בשעות צריכת השיא התעריף יכול להתייקר בשיעור של עשרות ומאות אחוזים בתת-סקטור מסויים. לפי פרופסור אשר טישלר, מומחה למשק החשמל, זו היא הדרך הנכונה להשיג התייעלות משמעותית בייצור החשמל. אחרים סבורים ש"היטל מערכת" כללי הוא פתרון הגיוני יותר לרוב האנשים, שיתקשו לקבל החלטות אופטימליות בתרחיש של תעריפים משתנים במהירות. מדובר גם בסוגייה חברתית – מבחינת הסתכלות צרה על ייצור חשמל, הצורה היעילה ביותר היא לייצר את אותה כמות באופן קבוע. מכיוון שהחשמל נצרך באופן מיידי לאחר ייצורו, אפשר תיאורטית לייעל את הייצור בתרחיש בו מחצית מהפעילות החברתית תתרחש בלילה במקום ביום, אך החלטה זו היא בלתי רצויה לחברה. החלופה יכולה להיות, שיטות חדשניות לאחסון אנרגיה, אשר עדיין לא קיימות ביעילות מספקת. הרעיון דומה בבסיסו למנוע היברידי – הרכב נוסע על חשמל, כאשר שריפת הבנזין מטעינה את המצבר בעת הצורך ולא כל הזמן. בהקבלה – תחנות הכוח ייצרו כמות קבועה של חשמל. בשעות השפל, מה שלא יילך לצריכה מיידית, יאוחסן במצברים יעילים שיזרימו חשמל בשעות צריכת השיא. כאמור, טכנולוגיה יעילה לאחסון חשמל בכמויות גדולות עדיין איננה קיימת. ניתן להצטער על כך שהתכנית הלאומית לא ממליצה להגדיל את השקעת המשאבים להשקעה בפיתוח שיפורים טכנולוגיים במגזר האנרגיה, אלא באימוץ טכנולוגיות קיימות בלבד.