מס הבריאות יעלה במסגרת עדכון תקציב המדינה, שצפוי לעבור בהצבעה סופית במליאת הכנסת השבוע. לפי משרד האוצר, העלאת המס צפויה להעלות את הגבייה ב-1.1 מיליארד ש"ח בשנה. לפי הצעת החוק, המדינה תקטין את השתתפותה בעלות סל הבריאות בהתאם לעלייה בגבייה ממס הבריאות, והכסף שנחסך יכוון בשנתיים הקרובות למימון תוכנית ייעודית לבריאות הנפש, אך לפי ביקורות, אין הבטחה שהכסף שייחסך יממן את מערכת הבריאות בטווח הארוך.

בעלי הכנסה נמוכה, המרוויחים עד 60% מהשכר הממוצע במשק, ישלמו 3.235% משכרם במקום 3.1% היום. בעלי הכנסה גבוהה מכך ישלמו 5.165% משכרם, במקום 5% היום. בנוסף, השכר הממוצע לחישוב שיעורי הגבייה יוקפא. לפי שיעורים אלה, אדם שמרוויח שכר מינימום (5,571 ש"ח בחודש) ישלם 7.52 ש"ח נוספים בחודש, או 90.26 ש"ח נוספים בשנה. אדם שמרוויח את השכר הממוצע במשק (12,536 ש"ח בחודש) ישלם 20.68 ש"ח נוספים בחודש, או 248.12 ש"ח נוספים בשנה. העלאת המס לא מתייחסת למקבלי קצבת נכות, זקנה, הבטחת הכנסה, תלמידים וסטודנטים.

"בישראל אין מדיניות של מס צבוע – הכנסה של מס מסוים לא צבועה עבור שימוש מסוים, אלא נכנסת לתקציב המדינה והמדינה מחלקת את הכסף בהתאם לסדר עדיפויות לאומי," מסביר ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למדיניות בריאות וסגן דקן בית הספר לניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית נתניה.

"מנסים לשווק את העלאת מס הבריאות כמקור תקציבי לתוכנית לבריאות הנפש, אבל אין קשר ישיר וחוקי בין גביית המס לבין המימון לתוכנית לבריאות הנפש" הוא אומר. "יש פה משחק סכום אפס, מצד אחד מעלים מס ומצד שני אין שום מבנה משפטי שמחייב שהכסף ילך לבריאות. זה משווק באופן הזה אבל אין שום הבטחה שזה באמת מה שיהיה. תוכנית בריאות הנפש תמומן למשך שנתיים, אבל ברור שלא יורידו את המס חזרה בתום שנתיים".

לדבריו, הדרך להגדיל מקורות למערכת הבריאות לטווח הארוך היא לשנות את הנוסחה לפיה מחושב התקציב: להגדיל את המקדם הדמוגרפי של תקצוב סל הבריאות, שעדכן לאחרונה שר הבריאות לשעבר ניצן הורוביץ ב-2021, את מקדם יוקר הבריאות, ואת התקציב השנתי לתוספות טכנולוגיות לסל הבריאות. "לאורך השנים שחקו את המקדמים והמערכת קיבלה פחות ממה שהיא הייתה צריכה, ונוצרו גירעונות. על גירעונות אלה המערכת עדיין מנסה להתגבר."