בכניסה לאשכול הקלפיות בבית הספר היסודי ויצמן ברחובות עמד אמש (ראשון) חבר הכנסת מיקי לוי (יש עתיד) ופונה באדיבות לכל מי שנכנס להצביע. "שלום גבירתי, את מגובשת?", "אדוני, אתה מגובש?". מי שעד לפני שנה ושלושה חודשים היה יו"ר הכנסת, הגיע לכאן מירושלים כדי לתמוך במועמד המפלגה שלו, זוהר בלום, סגן ראש העיר וראש מנהל החינוך, שמתמודד בסיבוב השני לראשות העיר.

אבל זה לא עזר. מול בלום התמודד מתן דיל, יו"ר האופוזיציה המקומית שעומד בראש סיעה עצמאית אך זכה לתמיכה של חברי כנסת מהליכוד ושל רבנים בציבור החרדי. נכון לספירת רוב הקלפיות, דיל זכה במרבית הקולות בסיבוב השני ויהיה ראש העיר הבא.

ח"כ מיקי לוי בכניסה לקלפי ברחובות, בסיבוב השני של הבחירות המקומיות (צילום: אסף צבי)

לוי הוא אחד מ-14 חברי כנסת ממפלגות האופוזיציה שהגיעו לרחובות, רובם ממפלגת יש עתיד, לצד גלעד קריב מהעבודה ועודד פורר מישראל ביתנו. מערכת הבחירות בעיר השלווה בדרך כלל, וה-14 בגודלה בישראל, סומנה על ידי מפלגות האופוזיציה ומובילי המחאה נגד ממשלת נתניהו כהזדמנות סמלית להעלות ראש עיר מהציבור החילוני-ליברלי. זאת לאחר שבמשך יותר מעשור עמד בראשה רחמים מלול, חרדי באורח חייו שנבחר מטעם הליכוד, והקים קואליציה רחבה עם נציגי הציבור החילוני.

"זה כבר אשכול הקלפיות הרביעי שאני נמצא בו, זו שליחות", הוא מספר. מבחינתו, הביקורת על התערבות יתר של הפוליטיקה הארצית בבחירות העירוניות חסרת יסוד. "זה פשוט לא נכון, זו דמוקרטיה במיטבה", הוא אומר, "יותר טוב שהצד השני משלם לתיכוניסטים שיעמדו כאן? אני מרגיש שליחות בשם תפישות העולם שלי, הליברליות שלי, הדמוקרטיה שלי".

השיחה עם לוי נקטעת בכל פעם שמגיע מישהו להצביע. הוא מודה לכולם, "תודה לך גבירתי, ליברלי דמוקרטי", הוא מזכיר. לפתע אדם מבוגר מתחיל לצעוק עליו. "פה תעבדו על מישהו אחר. אתה היית יו"ר הכנסת, התקלקלת שם. היית עובד מדינה 40 שנה, ועכשיו אתה עובד בשביל לפיד שמדבר שטויות". לוי מקשיב בחיוך: "אדוני, אני לא מבין מה אתה רוצה", הוא אומר, והאיש אומר לו "כשתהיה בעד חיילי צה"ל, אקשיב לך", והולך בכעס.

לוי מספר שהיו עוד אנשים שהתעצבנו מנוכחותו. "אנשים אמרו, מה אתה עושה פה? אמרתי, מה זאת אומרת? זו מדינה חופשית, זו דמוקרטיה".

הפילוג בציבור החילוני, והמועמד הדתי שכמעט ניצח כבר בסיבוב הראשון

מבין ארבעת המועמדים לראשות העיר, שניים היו חילונים שפנו לאותו קהל בוחרים: זוהר בלום ויניב מרקוביץ', שניהם הסגנים הנוכחיים של מלול. בכך, כנהוג בציבור השמאל-מרכז, הם פיצלו את המחנה של עצמם: בלום קיבל 28% מהקולות, ומרקוביץ' 14.4%. כלומר, אם כל הקולות לשני המועמדים הללו היו מתנקזים למועמד אחד, הוא היה מנצח בסיבוב הראשון ברוב של 42.4%.

לעומתם, מתן דיל הצליח להגיע לתוצאה דומה לבדו, עם 39.3% מהקולות. מאות קולות בלבד חסרו לעורך הדין בן ה-40 וחובש הכיפה הסרוגה כדי לזכות בראשות העיר ללא סיבוב שני. הוא הבטיח שיהיה ראש העיר של כולם, נאבק בכל פרסום שהציג קשרים שלו למפלגת הליכוד או לפוליטיקאים בה. לצד זאת, דיל זכה גם לתמיכתם של בוחרים שאינם ימנים או דתיים וראו בו חלופה לשלטון העירוני הנוכחי, מקווים למנהיג צעיר שהגיע עם תכניות סדורות וינער את העירייה. שאר הקולות, 18.5% מהמצביעים, הלכו לראש העיר המכהן רחמים מלול, שיסיים את תפקידו.

דיל ובלום עלו לסיבוב השני. בסוף השבוע שלאחר הסיבוב הראשון, בלום כבר הגיע לסיכומים עם מתן דיל על הסכם קואליציוני שיוביל לפרישתו מהמירוץ והליכה משותפת לקואליציה. אבל למחרת בלום ביטל את ההסכם, לטענתו עקב אי הסכמה על סוגיות מהותיות, ולטענת דיל, עקב התערבות של גורמים פוליטיים "מגבוה" כמו ראשי יש עתיד והמחאה נגד נתניהו. הקמפיין של בלום הציב אותו כלוחם למען דמותה הליברלית של העיר, והזהיר שיריבו מחובר לליכוד ויפגע באופיה הפלורליסטי של העיר עקב התמיכה של החרדים בו, טענות שדיל מכחיש בתוקף.

"מתן היה לשון מאזניים כל חייו, זה יעבוד גם הפעם"

בפתח בית הספר העל-יסודי הדתי 'המר' ניצבו דוכנים של דיל ובלום. בדוכן של דיל עומדת מישהי שמכירה אותו מקרוב: אחותו, יעל דיל פורקוביץ, עובדת סוציאלית בפנימייה ותושבת העיר. "מתן הוא הבחירה הכי ראויה ונכונה לעיר. הכי ישרה", היא אומרת, "אני הבכורה, יש עוד אחות קטנה והוא באמצע. האמת היא שהוא היה לשון מאזניים כל חייו, אז זה יעבוד גם הפעם. הוא גאווה למשפחה, ולא מעכשיו. בסוף יש פה דרך".

לשאלה מה דעתה על המאבקים שליוו את מערכת הבחירות, היא אומרת: "אני לא שם, אני לא רואה את זה. אני רואה את מתן. אני רואה את הדרך שלו, את היושרה שלו, את הממלכתיות שלו, את האמונה שלו. ואני נורא מנסה לא לראות את כל מה שמסביב ורעשי הרקע. היום הזה יסתיים בניצחון שלו, כמו שהוא הסתיים בפעם הראשונה. לא אלקטורלית, מהותית. אני לא פוליטיקאית, אני לא מבינה במספרים, אני לא מבינה בבחירות, אני מבינה באנשים ובאהבה."

לאורך מערכת הבחירות, שם המשפחה הייחודי של דיל היה בסיס לסיסמאות של המחנה היריב כמו 'הדיל של מתן'. אבל דיל פורקוביץ מספרת שמקורו של שם המשפחה בכלל לא מגיע מהמילה האנגלית 'Deal' (עסקה) אלא מיהדות פרס. "סבא שלנו עליו השלום הגיע מאזור שלכל מי שחי בו נתנו את השם 'דיל'. אין לו משמעות מילולית, זה פשוט מעיד על האזור. הוא לא עברת את השם, ונשארנו איתו. אני יודעת על עוד שתי משפחות דיל אחרות בארץ, שהן לא אנחנו."

"צריך ללמוד מהימין. אנשים שם עושים יותר, ומשיגים יותר"

בדוכן של זוהר בלום ממול עומדת מגי לאניין, ילידת ארגנטינה, שמתגוררת בעיר כבר יותר מעשרים שנה. "אני תומכת בזוהר בלום כי חשוב לי שתהיה עיר ליברלית", היא אומרת, "אני חושבת גם שהוא יותר טוב ללא קשר, שהוא הרבה יותר טוב לעיר."

מגי לאניין (מימין) בדוכן תמיכה בזוהר בלום לראשות עיריית רחובות, בסיבוב השני של הבחירות המקומיות (צילום: אסף צבי)

אבל מבחינתה, מערכת הבחירות הזו היא גם סמל. "רחובות נחשבת כמו אוהיו בארצות הברית, העיר שמסמנת מה יהיה. חיים כאן כל סוגי האוכלוסיה", היא אומרת, "אנחנו במשבר גורלי במדינה נוכח אסון כל כך גדול, וצריך להילחם על כל דבר. אם אתה מוותר, מישהו אחר לוקח את זה. זה תמיד ככה, כאן ובכל מקום, ובייחוד עכשיו. זה משהו שצריך ללמוד מהימין, כי אנשים שם עושים יותר, ומשיגים יותר. איפה שיש אידיאולוגיה, ואנשים מאמינים בזה ומוכנים לעשות הכול, הם מגיעים לאיפה שהם רוצים. הימין יותר טוב בזה, כי האנשים הליברלים פחות עושים, בעיקר בארץ. זה חבל, אבל זה נכון."