"הקיצוץ החד בתקציב משרד החקלאות הוא דורסני והרסני", אומר ל'דבר' יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים עמית יפרח, נוכח 266 מיליוני השקלים שיקוצצו במשרד בשנת 2024 לדרישת האוצר. "ההשלכות של הקיצוץ ברורות", מוסיף יפרח, "צמצום של שטחים חקלאיים עד סגירה של משקים משפחתיים". 

משרד החקלאות צפוי לספוג בשנת 2024 קיצוץ תקציבי חד של 266 מיליון שקלים. ביחס לקיצוץ המתוכנן במשרדי הממשלה, מדובר באחד הקיצוצים הגבוהים והחריפים ביותר: כ-12% מתקציב המשרד, לעומת קיצוץ רוחבי של 5% במרבית המשרדים.  

משרד החקלאות, שמתמודד לאחרונה עם אתגרי המלחמה בחזיתות הצפון והדרום, ייאלץ להתמודד עם אתגר נוסף: הגדלת נפח הייצור המקומי של מזון טרי וחיזוק החוסן של החקלאות ותעשיית המזון הישראלית, ובמקביל צמצום משרות במחקר ובהדרכה חקלאית וקיצוץ גדול במשאבי המשרד ותשתיות המחקר. 

"דווקא בימים בהם החקלאות הישראלית נמצאת בשעתה הקשה, בוחרת מדינת ישראל לפגוע בחקלאות ולצמצם את התקציב של הענף", מלין יפרח, ומדגיש: "דווקא עכשיו, כשהחקלאים המעבדים את האדמות על הגבולות עד התלם האחרון, תחת אש חיה כדי לספק מזון לאזרחי ישראל, צריכה ממשלת ישראל לתמוך ולחזק את החקלאות והייצור המקומי, להוסיף תקציבים, לתת תמיכות. זוהי המשימה הלאומית של המדינה, חיזוק ביטחון המזון, ולא ריסוקו". 

תוספת למשרד למשימות לאומיות ולמשרדי הביטחון הלאומי והכלכלה 

הדיונים על תקציב משרד החקלאות היו ארוכים ומתישים, לדברי שר החקלאות אבי דיכטר ומנכ"ל המשרד אורן לביא. הדרישה הראשונית של האוצר כללה קיצוץ של כמיליארד שקלים וצמצום נרחב מאוד של כוח האדם, לצד העברת סמכויות רגולטוריות בעלות משקל רב למשרד הכלכלה. לבסוף סוכם על קיצוץ נמוך בהרבה: 266 מיליון שקלים, וצמצום משרות לא מאוישות.  

בעוד משרד החקלאות עומד מול קיצוץ חד של כ-12%, תקציבם של משרדי ממשלה אחרים צפוי לספוג קיצוצים מתונים בהרבה: תקציב משרד הבינוי והשיכון למשל, יקוצץ ב-4% בלבד.

אם לא די בכך, מבדיקת הצעת התקציב שהגיש האוצר, עולה שתקציב המשרד למשימות לאומיות, וכמוהו גם משרדי הביטחון הלאומי והכלכלה, יזכו לתוספת תקציבית. 

גורמים במשרד החקלאות מתארים את המשא ומתן עם האוצר כ"מעשה רמייה". הטענה שהקיצוץ בתקציב יחולק באופן שוויוני בין המשרדים, התגלתה כרחוקה מהמציאות.

בראיון ל"כלכליסט" ציין מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא, שהתחייבותם "להיכנס מתחת לאלונקה" נוצלה על ידי אנשי האוצר, שבחרו בהתנהלות לא כנה. "מצער מאוד שככה מתנהלים, וזאת תעודת עניות לאוצר", אמר לביא. "במקום לקצץ למשרד החקלאות, לא הייתם צריכים להגדיל למשרדים אחרים שאתם חפצים ביקרם. זה לא צריך לעבוד ככה. זאת מדינה, לא עסק פרטי. זה נראה כמו נקמה בחקלאים, וזאת תהיה בכייה לדורות. אני לא מוכן לשתוק יותר". 

מכון וולקני. הקיצוץ, במקום הגדלתו, סופו שיגדיל את התלות בייבוא, ויצמצם את ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל" (צילום: מכון וולקני)

פגיעה במו"פ: גדיעת הענף שעליו יושבת החקלאות הישראלית 

הקיצוץ הכואב ביותר צפוי במינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) ובתקציבי המו"פ החקלאי האזורי. הקיצוץ הצפוי בתקציב המכון הוא למעשה מכת מוות עבורו. כרגע מדובר בקיצוץ של 80 מיליון שקלים, שיביאו לגירעון תפעולי מובנה בתקציב המכון. קיצוץ כזה לא יאפשר למכון לעמוד במחויבויותיו הכספיות והתחייבויותיו מול הגורמים המממנים את הפעילות המחקרית.

הקיצוץ החד בתקציב משרד החקלאות הגיע לדיון בוועדת הכספים, וביום שלישי השבוע תדון בו ועדת המדע והטכנולוגיה.  

במינהל המחקר החקלאי יודעים לומר שמדובר בגדיעת הענף שעליו יושבת החקלאות הישראלית כולה. ללא מו"פ חקלאי, התאמת זנים, שיפור הפריון והאיכות ופיתוח כלים חקלאיים לחסכון בכוח האדם, הייצור החקלאי יילך וידעך. 

מכון וולקני הוא המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המכון אחראי על מחקר ופיתוח בתחום החקלאות ובמדעי המזון. תפקידו להבטיח את ביטחון המזון של מדינת ישראל, לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות ההווה, ולספק כלים להתמודדות עם אתגרי העתיד.  

המכון הוא יחידת סמך עצמאית של משרד החקלאות, ובהגדרתו ארגון מותנה הכנסה. החזקת המכון, על מעבדותיו ומתקניו, ממומנת מתקציב המדינה, והמחקרים ממומנים ממענקי מחקר תחרותיים. חלקו של תקציב המכון המבוסס על תקציב המשרד קטן משמעותית בשנים האחרונות, ובמקביל גדל התקציב המותנה בהכנסה וגדלה ה"הרשאה להתחייב" במסגרת התקציב. 

פגיעה בתקציב לתשתיות המחקר תגרום לצמצום מענקי המחקר שישיג המכון, לפגיעה במעמדו כמכון מוביל ולנזק בלתי הפיך לייצור המזון המקומי.  

לדברי מנהל מכון וולקני בפועל, ד"ר שמואל אסולין, הקיצוץ בתקציב המכון בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" והצמצום הדרסטי במסגרת ההרשאה להתחייבות, יביאו להשבתה מוחלטת של פעילות המכון.

סגירת המכון עלולה להוביל, לדבריו, להשלכות מרחיקות לכת על המחקר בישראל, על החקלאות בישראל, על יחסי החוץ של מדינת ישראל, ועל הכנסות המדינה: כל שקל שהמדינה מתקצבת למכון, מניב תועלת בשווי 9.6 שקלים למשק. 

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, מזהיר מפני הקיצוץ והשלכותיו מרחיקות הלכת: "משמעות הקיצוץ החד בתקציב משרד החקלאות היא בין היתר פגיעה קשה בהתאוששות מפגעי המלחמה", אמר ל'דבר'.

"זו פגיעה ביכולתנו ליצור תנאים להגדלת הייצור המקומי באמצעות הקטנת עלויות ובאמצעות עידוד השקעות הון ומו"פ. קיצוץ התקציב, במקום הגדלתו, סופו שיגדיל את התלות בייבוא, ויצמצם את ביטחון המזון של אזרחי מדינת ישראל". 

מכון וולקני הוא מהמובילים בתחומו בעולם. מחקרים שהתחילו את דרכם במכון היוו תשתית לפיתוחים פורצי דרך והובילו להקמת חברות אגרו-טכנולוגיה בארץ ובעולם. המכון שותף מרכזי ביישום הסכמים בין-לאומיים שכוללים שת"פ מדעי ומחזקים את הקשרים של מדינת ישראל עם בנות ברית כמו ירדן, מצרים, ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

מכיוון שהמכון שותף בכיר בתוכניות מחקר לאומיות ורב–לאומיות רבות, הוא אחראי לחלוקת תקציבים בין מכוני מחקר שונים. סגירתו תמנע העברת כספים למוסדות השונים בארץ ובעולם. לדברי אסולין, קריסת המינהל תפגע במחויבות של מקורות מימון בין–לאומיים למחקר במדינת ישראל.