דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ד בניסן תשפ"ד 22.04.24
18.3°תל אביב
  • 20.4°ירושלים
  • 18.3°תל אביב
  • 20.8°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 23.0°באר שבע
  • 26.5°אילת
  • 19.9°טבריה
  • 21.7°צפת
  • 18.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תקציב 2024

חרב הסגירה מעל מכון וולקני: "ראש הממשלה שמח להתהדר בו בעולם, אבל עכשיו רומסים אותו"

הדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת אתמול (שלישי) המחיש את מחירה הכבד של המלחמה על המשק, ואת הסכנה ליצרנותו | על המוקד נמצא מכון וולקני, שהקיצוץ של מאות המיליונים בתקציב משרד החקלאות יגזור עליו הפסקת פעילות | יזם הפוד-טק אילן סמיש בדיון: "החוקרים והמו"פ הם שמאפשרים לנו לגדל מזון, זאת התאבדות קולקטיבית"

מכון וולקני (צילום: מכון וולקני)
מכון וולקני. "יורים ברגל של ישראל, החומה שמגנה עלינו בישראל היא חומת החקלאות" (צילום: מכון וולקני)
מאיה רונן

השלכות הקיצוץ החד בתקציב משרד החקלאות הגיעו אתמול (שלישי) לדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת. הוועדה התכנסה לישיבת חירום בנושא הפגיעה הצפויה בהמשך פעילותו של מינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני. את הדיון יזמה ח"כ מטי צרפתי-הרכבי (יש עתיד), שהתריעה: "ממשלת ישראל עסוקה בהשמדה של כל הנכסים הרוחניים של מדינת ישראל ואסור לנו לעבור על זה בשתיקה. קיצוץ תקציב מכון וולקני פוגע בנכסים החשובים ביותר של מדינת ישראל: ההון האנושי, המחקר החקלאי והמוניטין האקדמי שלנו". 

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ איימן עודה, הודיע שהוועדה תקדם הצעת חוק להגנה על מכון וולקני ומכוני המחקר הממשלתיים מפני קיצוצים רוחביים, ותבטיח את הרציפות התפקודית שלהם. עודה גם האיץ בנציגי האוצר להיפגש עם סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול וממלא מקום מנהל מכון וולקני, ד"ר שמואל אסולין, כבר בסיום הישיבה, כדי להגיע להבנות ולפתרון שיבטיח את המשך תפקוד המכון. 

שר החקלאות אבי דיכטר. "תקציב משרד החקלאות כמו שהוא, לא יעבור" (צילום ארכיון: הדס פרוש/פלאש90)
שר החקלאות אבי דיכטר. "תקציב משרד החקלאות כמו שהוא, לא יעבור" (צילום ארכיון: הדס פרוש/פלאש90)

ובתוך כך, המשא ומתן בין אנשי המקצוע הבכירים של משרד החקלאות לנציגי האוצר טרם הסתיים. משר החקלאות נמסר ל'דבר': "מבחינת שר החקלאות ח"כ אבי דיכטר, תקציב משרד החקלאות כמו שהוא, לא יעבור". 

מכון וולקני: אין רכש, אין מחקרים

הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות הוא העמוק והחד ביותר בספר התקציב לשנת 2024. בתחילה דרש האוצר קיצוץ של כמיליארד שקלים, הפחתה דרמטית בהרשאה להתחייבות ובתקני כוח אדם ושינויים מבניים מרחיקי לכת, שבכללם סגירת אגפים והעברה של אגפים שלמים מליבת משרד החקלאות למשרד הכלכלה.

לאחר מאבק חריף, הוקטן הקיצוץ ל-266 מיליון שקלים ונענתה דרישת שר החקלאות למתן ריבונות לגורמי המקצוע במשרדו להחליט על אופן הקיצוץ במשרד. לדברי בכירים במשרד, בהם מנכ"ל המשרד אורן לביא, גובה הקיצוץ נכפה על המשרד בטענה שמדובר בקיצוץ רוחבי, וכי כל המשרדים נדרשים "להיכנס מתחת לאלונקה". מדובר בקיצוץ של כ-12% מהתקציב המתוכנן. 

ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה הוקדשה להשלכות הקיצוץ על תקציב מינהל המחקר החקלאי מכון וולקני, שהמשך פעילותו מוטלת בספק נוכח הקיצוץ.

המכון הוא ארגון ממשלתי מותנה הכנסה, כך שהתקציב שמוקצה לו נועד לכיסוי הוצאות השכר וההוצאות הקשיחות בלבד, כגון מים, חשמל וארנונה, ועלות אחזקת המעבדות. הפעילות המחקרית במכון ממומנת ממענקי מחקר תחרותיים שהחוקרים מגייסים מקרנות מחקר לאומיות, בינלאומיות, גופים ציבוריים ופרטיים, וחברות מסחריות. 

לדברי ממלא מקום מנהל מכון וולקני, ד"ר שמואל אסולין, כדי להחזיק מעבדה פעילה, נדרש כל חוקר לנהל שלושה-ארבעה מחקרים במקביל. כ-700 מחקרים פעילים שעליהם נחתמו הסכמי מימון מול קרנות, גופים ציבוריים וחברות מסחריות, מוקפאים כעת עקב עצירת התקציב.  

אסולין: "הפעילות המחקרית נעצרה בגלל הקיצוץ הדרסטי שמושת על המכון בתקציב המתוקן של 2024. אי אפשר לבצע רכש, ואי אפשר להוציא את הכספים שהחוקרים הביאו למחקר, כי אי אפשר להפעיל את המעבדות. ברגע שאי אפשר לבצע רכש, אי אפשר להפעיל מחקר. ברגע ששריינו את כל הכסף להוצאות הקשיחות, אין לנו אפשרות להפעיל את המעבדות".

החשש הגדול, לדבריו, הוא מפגיעה במחקרים הפעילים: "המדינה חתומה על הסכמים עם קרנות שמממנות מחקרים. אם נודיע שלא נוכל לקיים את המחקרים, המדינה תהיה חשופה לתביעות. יש לנו תקציבי מחקר על סך 100 מיליון שקלים בהסכמים מול האיחוד האירופי, קרן 'הורייזון' וחברות פרטיות. אם נאבד את המוניטין, חברות פרטיות לא יבואו להשקיע. כל הקיצוצים במחקר ופיתוח (מו"פ) ברשות החדשנות ובמדען הראשי פוגעים גם בנו". 

השלישי בחשיבותו בעולם מבין מכוני המחקר הממשלתיים

שורש הקושי אליו נקלע המכון נעוץ בקיצוץ המתמשך בתקציב המשרד, והגדלת מרכיב ההרשאה להתחייבות על חשבון התקציב המזומן, שהובילה למחנק תזרימי.

פרופ' אבי צדקה, יו"ר ועדת חוקרים במכון וולקני: "על שמי רשומים מיליוני יורו שגייסתי מהאיחוד האירופי למחקר, אבל ידיי כבולות ואין לי אפשרות להשתמש בהם. ברגע שהברז סגור, אין לי שום גישה לכסף. זאת לא רק פגיעה ישירה בנו. כשהאוצר סוגר את תקציבי המדען הראשי, היכולת שלנו לגייס כספים יורדת. אני לא דואג לעתידי האישי, אבל לא באתי להיות חוקר כדי לשבת במעבדה בלי יכולת לעשות. אם מתקלקל המזגן או הכיסא במשרד אני צריך לגייס כסף לתיקון. תראו לי פקיד ממשלתי שצריך לעשות את זה".  

התקציב שיועד למכון לשנת 2024 עמד על 343 מיליון שקלים. כעת, לאחר הקיצוץ המתוכנן, יעמוד התקציב על 276.5 מיליון שקלים בלבד. מדובר בהפחתה 21%. לקיצוץ הזה מצטרפת הפחתה של 20 מיליון שקלים שהוקפאו עקב העיכוב בהעברת המרכז הלאומי לחקר ימי (מלח"י) למינהל המחקר החקלאי. סך הכל מדובר בקיצוץ של 25%.

ח"כ אלון שוסטר. "מהלך מופרע" (צילום ארכיון: משרד החלקאות)
ח"כ אלון שוסטר. "מהלך מופרע" (צילום ארכיון: משרד החלקאות)

הקיצוץ התקציבי מגיע על רקע צמצום 24 תקני כוח אדם לחוקרים במכון, לאחר ש-21 תקנים כבר צומצמו ב-2022. מדובר בצמצום של 10% בתקני שיא של כוח אדם במכון בשנתיים האחרונות. 

החשש לעתיד המחקרים והחוקרים מטריד מאוד. לפי בדיקת "מוסד נאמן", מכון וולקני הוא השלישי בחשיבותו בעולם מבין מכוני המחקר הממשלתיים. ייחודו והמוניטין שלו נבנו על איכות החוקרים הפעילים בו. כיום מפעיל המכון 75 חוקרים, 300 סטודנטים לתארים גבוהים, 20 פוסט-דוקטורנטים מהארץ ו-70 פוסט-דוקטורנטים מחו"ל.  

"ראש הממשלה שמח להתהדר במכון וולקני בעולם, אבל עכשיו רומסים אותו", אמר ד"ר אסולין בישיבת הוועדה, "אסור לוותר עכשיו על אחד הכלים החשובים שיש בידי המדינה כדי להתמודד עם האתגרים, ולדומם את אחד ממנועי הצמיחה של ישראל. החלטה על קיצוץ תסגור אותו ברגע, וייקח הרבה שנים לתקן את ההחלטה הזאת. אפשר לקיים מאבקי כוח בין גופים, אבל הגבול הוא דיני נפשות ונזקים בלתי הפיכים".

ד"ר אסולין הציע לפתור את מצוקת התזרים של המכון בעזרת הסבת התקציב שיועד למעבר מלח"י לשימוש המכון, שיוכל, לדבריו, "לתת אוויר לנשימה".

נוסף על כך ציין ד"ר אסולין אפשרות להשתמש בסעיף הרשאה להתחייבות עבור "הסכמים אחרים" ששתל משרד האוצר בתקציב משרד החקלאות, על סך 40 מיליון שקלים. "זה כסף שרשום על שם מכון וולקני, אבל אין לנו שום גישה אליו", אמר ד"ר אסולין. "אם יעבירו אותו אלינו, לא יהיה צורך לעשות שום שינוי, ואפילו לא צריך לשנות כלום בספר התקציב". 

סגן שר החקלאות ח"כ משה אבוטבול אמר בישיבה: "אי אפשר לבוא אלינו בטענה כשמשרד האוצר מקצץ לנו בתקציב. האוצר סוגר לנו את השיבר, אז אין לנו איך להזרים כספים בברז. אמרו לנו שכולם יישאו בקיצוץ, שצריך להיכנס מתחת לאלונקה. פתאום גילינו שאצלנו קיצצו 12%, בעוד שאצל אחרים לא קיצצו ואפילו הגדילו". 

אבוטבול התריע שכל קיצוץ במכון יגרום לחוקרים לעצור מחקרים חשובים למדינה. "זה יגרום להפסדים למדינה. המכון מצליח לגרום לחיסכון בעזרת הפיתוחים שלו. תהיה לכך השלכה כלכלית". 

בתגובה לדרישת חברי האופוזיציה שהשתתפו בדיון מסגן השר אבוטבול להצביע נגד התקציב במליאת הכנסת, אמר אבוטבול: "ניאבק עד לטיפה האחרונה כדי שלא יהיה קיצוץ". ביחס להצבעה נגד חוק התקציב אמר: "יכול להיות שתפגשו אותנו גם שם. אנחנו לא נבהלים מזה". 

אגף התקציבים באוצר: "את התשובות צריך לתת שר החקלאות"

נראה שבאוצר החליטו להשליך את משרד החקלאות מתחת לאוטובוס. לטענת נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, רפרנט החקלאות אוראל פיין, הקיצוץ נעשה לאחר דיונים עם משרדי הממשלה, שכללו "מהלכים כואבים". לדבריו, הקיצוץ הרוחבי בתקציב המשרד הוא תוצר של הסכמה עם שר החקלאות והדרג המקצועי הבכיר במשרד, שעמדו על כך שהפריטה של הקיצוץ לרמת התוכניות תיעשה על פי שיקול דעתו של שר החקלאות. פיין הוסיף שמכון וולקני לא עמד במרכז הדיונים.  

"ביצענו הלכה למעשה את מדיניות השר", אמר פיין, וציין שמצד האוצר הוצעו אלטרנטיבות שונות לאופי הקיצוץ שדרשו. "נשמח להאיר את עיני משרד החקלאות כיצד הם יכולים לפתור את הבעיה", הוסיף.  

לטענת פיין, הקיצוץ בתקציב המזומן של משרד החקלאות עומד על 6% בלבד. "רוב הקיצוץ שרואים בתקציב משרד החקלאות הוא הכסף שיועד לתמיכות בחקלאים במסגרת הרפורמה בחקלאות, שבוטלה". 

פיין אף טען שהקיצוץ בתקציבי מכון וולקני הוא רק בתקציבים תוספתיים שיועדו לפרויקטים חדשים. "במסגרת ההחלטות על תקציב 2024 הוחלט על הקפאת גיוסים ותוכניות. נוסף על כך הוחלט שכל הסיכומים התקציביים לשנת 2024 בטלים", אמר וציין: "מכון וולקני היה מיועד לקבל כספים תוספתיים בהרשאה להתחייבות, וזה מה שבוטל. להגיד שבלי הכספים האלה מכון וולקני נסגר, זה לא נכון". 

פיין הטיל את האחריות לפגיעה במכון וולקני על שר החקלאות ואנשי המקצוע במשרד: "לרשותו של שר החקלאות עומדים מקורות והוא אמון על הקצאתם".

בתגובה לבקשת יו"ר הוועדה מהאוצר לסייע במניעת הפגיעה במכון וולקני, השיב פיין: "אתה מבקש למעשה להתערב בשיקול הדעת של שר החקלאות. אנשי המכון ראויים לתשובה למה כך בחר שר החקלאות לבצע את הקצאת המקורות שלו. את התשובות צריך לתת שר החקלאות". 

התמונה שתיארה תקציבאית משרד החקלאות סיון ינקוביץ' בפני הוועדה, הציגה באור אחר את התנהלות האוצר במו"מ מול משרד החקלאות. לדבריה, הסיכומים התקציביים של האוצר מול משרד החקלאות היו בהיקף גדול מאוד, וכללו לא רק תקציבים תוספתיים עבור פרויקטים חדשים, אלא גם חלק מההוצאות השוטפות של המשרד ומינהל המחקר החקלאי.
לדברי ינקוביץ', משרד החקלאות נדרש לעמוד במסגרת תקציבית מקוצצת ולבחור איפה לקצץ: "נדרשנו לבחירה קשה", אמרה, "האם לקצץ בתמיכות החקלאים או במינהל החקלאי, או ברכש השוטף של המשרד. השר הינחה אותנו לא לפגוע בחקלאים ובחקלאות בגלל האתגרים איתם מתמודדים מ-7 באוקטובר. הדבר גזר קיצוץ משמעותי גם במינהל המחקר וגם בתקציב הרכש, שפעולתם הוקפאה. כדי לעמוד במסגרת התקציב שעומדת לאישור כיום, אם נגדיל את תקציבי מינהל המחקר החקלאי, שהוא חשוב לנו מאוד, המשמעות היא פגיעה בתמיכות בחקלאות ובחקלאים. אין למשרד החקלאות כסף יש מאין. זה לא אפשרי בגבולות התקציב שהוגדר". 

ח"כ שוסטר: "צאו מהאדישות המופקרת"

ח"כ אלון שוסטר, שהשתתף בישיבת החירום, תיאר את המדיניות שמוביל משרד האוצר: "מחלה לאומית אוטואימונית של השמדת ערך עצמי. כשלא היה לנו יצרנו מערכות מופלאות, בהן גם המחקר החקלאי. את זה מקעקעים באיוולת שאין כדוגמתה". 

שוסטר, שלפני כמה שנים כיהן בעצמו בתפקיד שר החקלאות, הדגיש את הדילמה הבלתי אפשרית שבפניה הועמדו אנשי משרד החקלאות. "הם נדרשים להחליט במי לפגוע: בתמיכה בפעילות של החקלאים בשטח או במערכות התמך החשובות שמראש עברו דיאטה רצינית, ובתוכן מכון וולקני. 

"האדישות שמגלה האוצר היא חלק מהמערכה נגד משרד החקלאות שהתחילה הממשלה הקודמת, באמצעות שר האוצר ושר החקלאות שלה, בהשראה של עקרונות משרד האוצר וגורמים חיצוניים".

שוסטר קרא למשרד האוצר: "צאו מהאדישות המופקרת. אל תגלגלו את הנושא להחלטה הפנימית בתוך משרד החקלאות. יש כאן ביזוי של החוקרים. זה מהלך מופרע. קחו אחריות ואל תתנו למשרד החקלאות להתבוסס בדמיו, תרתי משמע. פחות מאחוז מעלות ההסכמים הקואליציוניים יסדר את עתידו של המדע הישראלי לפחות בשנה הקרובה". 

ח"כ מיכאל ביטון הוסיף, שפגיעה במחקר תביא לפגיעה במנוע צמיחה כלכלי. "הפיתוח והמחקר של מכון וולקני הוא הון של מדינת ישראל וקניין רוחני שלה", ציין ביטון והוסיף: "זה כסף קטן. ההחזר על ההשקעה במחקר החקלאי מוכיח את עצמו בצורה שאין עליה עוררין".  

אורי דורמן: "המטרה היא ייצור המזון והמחקר משרת אותה"

את ארגוני החקלאים ייצג בדיון מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן. הארגונים מתריעים כבר שנים מפני קיצוץ במשרד החקלאות, ובמיוחד מההיבטים הבלתי הפיכים של צמצום החקלאות המקומית: "כפי שחקלאות היא לא אקורדיון שאפשר לכווץ ולמתוח מחדש בלי בעיה, כך גם המחקר החקלאי היישומי שמתבצע גם בפריפריה אצל החקלאים".

דורמן התייחס גם לקיצוץ בתקציבי המחקר שעומדים לרשות המדענית הראשית של משרד החקלאות. "הגישה צריכה להשתנות", אמר. "המחקר הוא אמצעי. המטרה היא ייצור המזון, והמחקר משרת אותה. על אחת כמה וכמה בימים אלה, כשיש מחסור בידיים עובדות. מי יפתח טכנולוגיה שחוסכת בכוח אדם? במשרד החקלאות היה תקציב של יותר ממיליארד שקלים למחקר ופיתוח, שקוצץ. צריך להחזיר אותו מייד". 

בישיבה השתתף יזם הפוד-טק אילן סמיש, שסבו היה ממקימי מכון וולקני ואף ניהל אותו, וסבתו היתה בין מקימי המו"פ החקלאי בארץ. "אבא שלי גם הוא היה חוקר במכון וולקני ומצא שיטה להדברה ביולוגית שנפוצה היום בכל העולם", אמר סמיש, שמעסיק חוקרים שזכו להכשרה במכון וולקני. "מה שעושים פה נעשה בלי עבודת מטה. יורים ברגל של ישראל. אנחנו פה באדמת טרשים. החומה שמגנה עלינו בישראל היא חומת החקלאות". הוא אף קרא לנציג האוצר בדיון: "'אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה'. החוקרים והמו"פ הם שמאפשרים לנו לגדל מזון. זאת פשוט התאבדות קולקטיבית". 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!