חוקרי בנק ישראל ניתחו את תגובת משקי הבית להעלאות הריבית ומצאו שהן פגעו בעיקר בשכבות החלשות. השפעת העלאות הריבית על ההחזר החודשי גדולה ביותר מ-50% בקרב השכבות החלשות בהשוואה לחזקות: במהלך תקופת העלאות הריבית עלה ההחזר החודשי הממוצע בקרב נוטלי משכנתאות מהשכבות החלשות בכ-15%, לעומת כ-10% בקרב השכבות החזקות. כך עולה מנתונים שניתחו חוקרי הבנק ופורסמו אתמול (שלישי).
החוקרים מסבירים, שלווים מדירוג כלכלי-חברתי גבוה, מצליחים להקטין את נטל החוב בעזרת פירעון מוקדם ושינוי תנאי ההלוואה, בעוד לווים מהשכבות הנמוכות סופגים את מרבית העלאת הריבית בהחזרי החוב.
באפריל 2022, כשבנק ישראל החל את תגובתו להתגברות האינפלציה, עמדה הריבית על 0.1%. במאי 2023, לאחר רצף העלאות ריבית, היא כבר הגיעה ל-4.75%. העלאות אלה מכבידות את עלות הריבית על חובות חדשים וקיימים כאחד, אלא שלפי ניתוח חדש שפרסם בנק ישראל, הכבדה זו לא פוגעת באופן שווה בכל משקי הבית.
הסיבה לכך, מסבירים חוקרי הבנק, היא התגובה השונה של משקי בית מרקע חברתי-כלכלי שונה. משקי בית מיישובים בדירוג כלכלי-חברתי גבוה, הצליחו למתן את השפעת העלאות הריבית על ידי פירעון מוקדם, חלקי או מלא, ועל ידי שינוי תנאי האשראי, למשל פריסה מחודשת. תגובה זו הרבה פחות שכיחה בקרב משקי בית המגיעים מיישובים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך, מה שמצביע על כך שיותר מהם נאלצים להתמודד עם מלוא עליית הריבית.
עוד על פי הנתונים, בין אפריל 2022 לספטמבר 2023 פחת שיעור נוטלי המשכנתאות בקרב תושבי יישובים מהאשכול הכלכלי-חברתי הגבוה ביותר (10) מ-30% ל-28.4%, ובקרב תושבי יישובים מאשכול 9, מ-32% ל-30.3%. באשכולות החלשים, 1-3, נצפו ירידות מתונות יותר של 1.4, 0.6 ו-0.3 נקודות האחוז, בהתאמה.
באשר להלוואות צרכניות הפער רחב יותר. בקרב תושבי שני האשכולות החזקים, חלה ירידה של בין 3.7 ל-4 נקודות האחוז בשיעור הלווים, לעומת בין 0.9 ל-2.0 בשלושת האשכולות הנמוכים. באשכולות הנמוכים נצפתה העלייה המשמעותית ביותר במשיכות יתר (אוברדראפט).
ההבדלים הללו מתבטאים בפער ניכר בהשפעה של העלאות הריבית על החזרי החוב החודשיים. בעוד שני האשכולות הנמוכים סבלו מעלייה של 16% בהחזר החודשי הממוצע על המשכנתא, בקרב שני האשכולות החזקים העלייה הגיעה ל-10% ו-9%. המשמעות היא שההשפעה על ההחזר החודשי למשכנתא של תושבי היישובים מהאשכולות החלשים גדולה ביותר מ-50% מזו על המשכנתא של השכבות החזקות. הנתונים דומים לגבי הלוואות צרכניות. שינוי ההחזר החודשי הממוצע עלה ב-9% עבור שני האשכולות העליונים וב-17% עבור שני האשכולות הנמוכים.
לפי ניתוח של חוקרי הבנק, הסיכוי להורדה בנטל החוב בתגובה להעלאות ריבית גדל ב-2.5% בין אשכול לאשכול, בממוצע. בין הקצוות, המשמעות היא שהסיכוי שתושב מהאשכול החזק ביותר, 10, יפחית את נטל החוב שלו, גדול ב-22.5% מהסיכוי שתושב מאשכול 1 יעשה זאת.
החוקרים אף מצאו שבעלי משכנתאות עם החזר חודשי גבוה, המצביע על רקע כלכלי חזק יותר, הראו נטייה חזקה יותר להקטנת החוב. החוקרים מדגישים כי השינויים הללו אינם רגילים, כלומר שהם תוצאה של העלאות הריבית.
המשמעות היא שהמאבק באינפלציה של בנק ישראל, שנעשה דרך העלאת הריבית, פוגע קודם כל בשכבות החלשות. לכך צריך להוסיף את ההשפעה החיובית של העלאת הריבית על פיקדונות ועל תשואות הקרנות הכספיות, שגם היא, יש להניח, עדיפה לשכבות החזקות, שמחזיקות הון גדול יותר שניתן להשקיעו בפיקדונות וקרנות כספיות נושאות ריבית.
