התאוששות הדרגתית בכלכלת הערים המבוססות על תיירות פנים – טבריה ואילת, לעומת המשך דשדוש בערים המפונות. כך עולה מדיווח של חברת שב"א, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי אשראי.

בשבוע האחרון של חודש פברואר ההוצאות באשראי בעיר אילת היו נמוכות ב-6% בלבד לעומת שבוע ממוצע, ואילו בטבריה ב-17%, זאת בין היתר על רקע העלייה במספר הנופשים ובכנסים המתקיימים בערים אלה, לעומת הירידה במספר המפונים בערים. בסוף חודש ינואר עמדו ההוצאות באילת על 34% פחות מהממוצע ובטבריה על 21% פחות. 

הערים קריית שמונה ושלומי ממשיכות להיות הישובים העירוניים עם הפגיעה הקשה ביותר בפעילות העסקית עם יותר מ- 70% ירידה בהוצאות בשבוע ה-21 של המלחמה (25 בפברואר עד ל-2 במרץ), לעומת שבוע ממוצע לפני המלחמה. בשדרות לעומת זאת נרשמה ירידה מתונה יותר בהוצאות באשראי בהיקף של 33% בלבד לעומת שבוע ממוצע טרם המלחמה – הנתון הגבוה ביותר מאז תחילת המלחמה. 

על רקע הירידה בעצימות המלחמה, המשך החזרה של כוחות המילואים למשק ולעבודה מהמשרדים, העיר ת״א-יפו רשמה בשבוע שעבר היקף הוצאות של 1.957 מיליארד ש״ח המהווים עליה בשיעור של  11% לעומת הממוצע. 

״הפילוח הגיאוגרפי של ההוצאות בכרטיסי אשראי מעניק את האינדיקציה הטובה ביותר להתאוששות המשק הישראלי מהשפעות מלחמת חרבות ברזל", אומרת טלי הולנברג, סמנכ״לית שיווק, פיתוח עסקי ומכירות של שבא. "במהלך חודש פברואר נרשמו התאוששות וצמיחה בהוצאות באשראי בערי הדרום דוגמת שדרות, נתיבות, אופקים ואשקלון, ולעומת זאת בערי הצפון (קריית שמונה ושלומי) היקף ההוצאות באשראי ממשיך להיות נמוך מהממוצע בשיעור של יותר מ-75%". 

"החזרה של המילואימניקים למשק החזירה את תל אביב למסלול, ויחד עם יום השבתון בבחירות המקומיות, העיר רשמה הוצאות גבוהות ביותר מ-10% בשבוע ה-21 של המלחמה", אומרת הולנברג, "לעומתה, ירושלים לא מצליחה להתאושש בצורה מלאה וההוצאות בה עדיין נמוכות בהיקף של כ-10% לעומת השגרה״.