המלחמה משפיעה על הדרך שבה ישראלים מקבלים החלטות צרכניות: מקניית תוצרת מקומית ועד לבחירת החברות מהן קונים מוצרים בעקבות ייקור מחירים. כך עולה מסקר חדש שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות לקראת יום זכויות הצרכן העולמי. הסקר שבדק את עמדותיהם ותפיסותיהם של 600 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה במדינת ישראל, נערך באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה.

התמיכה הכלכלית בעורף חשובה במיוחד לישראלים, וכמחצית ממשתתפי הסקר ציינו כי הם מקפידים על קניית תוצרת כחול לבן, וכ-42% מהמשיבים אף דיווחו על כך שהם מקפידים לרכוש בעסקים קטנים ובינוניים. בצל התקופה הנוכחית, ומתוך שאיפה לחזק את בעלי העסקים שגויסו ללחימה, כל ישראלי שלישי מקפיד לרכז את רכישותיו בעסקים שנמצאים בבעלות משרתות ומשרתי המילואים.

הסקר מעלה כי ישראלים לא סלחנים להפרת זכויות עובדים, בעיקר כשזה נוגע לשירות המילואים. כ-77% ממשתתפי הסקר ציינו כי יפסיקו לרכוש מבית עסק מסוים, אם יוודע שזה פגע בזכויות עובדיו בשל שירות המילואים.

"חבל שהרגולטורים הרלוונטיים טרם מצאו מנגנון יעיל שימנע עליית מחירים בעתות חירום"

"הצרכן הישראלי נמצא באקלים של עליית מחירים בלתי נפסקת, גם בעת מלחמה. לכך, מתווספים שיקולים של סולידריות חברתית ותרומה למאמץ המלחמתי", אומר מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות עו"ד ירון לוינסון. "סולידריות זאת באה לידי ביטוי ע"י תמיכה בעסקים שנפגעו, רכישת מוצרים מתוצרת מקומית או מעסקים שבעליהם בשירות מילואים. חבל שהרגולטורים הרלוונטיים טרם מצאו מנגנון יעיל שימנע עליית מחירים בעתות חירום. דבר שהיה מסייע להפחתת הנטל הרב המוטל על הצרכנים, בעיקר בעת מלחמה".

כ- 86% מהישראלים דיווחו על התייקרות סל הקניות הממוצע שלהם מאז תחילת הלחימה. בהמשך לזאת, כ-66% דיווחו כי ישקלו לא לקנות מוצרים של החברות שהעלו מחירים בתקופה זו. "יש מגוון סיבות לתופעה הזו", מסביר לוינסון. "ריכוזיות גבוהה בחלק מהקטגוריות של מוצרי הצריכה, לא פעם מגבילה את יכולתם של הצרכנים לנטוש מותג ולעבור לחלופות זולות יותר. בחלק מהמקרים זה באמת נובע מנאמנות למותג, אבל בחלק אחר, כמו למשל במקרה של תרכובות מזון לתינוקות, זה קשור גם לקושי להחליף מוצר שהילד התרגל אליו".

"הצרכנים הישראלים נאלצים להתמודד עם יוקר המחיה, על אף סוגיות רבות אחרות שמטרידות את כולנו בתקופה הנוכחית", אומר לוינסון, "האם זה מוביל לוויתור על הניסיונות להתמודד עם יוקר המחיה? התשובה היא לא. הוכחה לכך היא שכשני שליש מהציבור הישראלי ישקלו להימנע מרכישת מוצרים שהתייקרו בעת הלחימה, למרות שהם רגילים אליהם".

בינה מלאכותית: כלי לשליטה בהוצאות או בצרכנים?

כ-57% מהצרכנים הישראלים תופסים את עצמם כצרכנים נבונים, כלומר נוהגים להשוות מחירים, לבדוק תאריכי תפוגה, לחפש מבצעים ועוד. נתון זה משקף ירידה של 5% בהשוואה לסקר הקודם, אבל מצד שני, לפחות 65% מהמשיבים לסקר נוהגים לבדוק לעיתים קרובות את חשבונות הקניה שלהם.

יום זכויות הצרכן העולמי שמצוין ברחבי העולם ב-15 במארס, נערך השנה בסימן "שימוש הוגן ואחראי בבינה מלאכותית" (AI). גם אנשים שטרם השתמשו ב-ChatGPT, נחשפים מדי יום למידת ההשפעה של כלי בינה מלאכותית על כל היבטי חיינו, ובתוך כך גם על זכויותינו כצרכנים וצרכניות. כך למשל, יישומים שמבוססים על בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) מסוגלים כבר היום לחקות ולנהל שיחה אנושית. לצד הזדמנויות חדשות שנושאת הטכנולוגיה, כמו ייעול ושיפור מערכות בתחום השירות, מהפכת הבינה המלאכותית התקבלה גם בלא מעט חששות. בין הסיבות לדאגה ניתן למנות את הפרת זכויות המשתמשים בתחום הפרטיות, גניבת אמצעי זיהוי ותשלום, הנצחת הטיות ואפליה, וסוגיות מורכבות נוספות.

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות (צילום: דוברות ההסתדרות)

רק כ- 15% ממשתתפי הסקר דיווחו כי הם נעזרים באפליקציות או בתוכנות בינה מלאכותית (כגון רייזאפ, פרייסז, BARD ו-hatGPTC) לטובת מעקב אחר ההוצאות הכלכליות שלהם ולהשוואת מחירי מוצרים ושירותים. בקרב המשתמשים שנעזרים בפלטפורמות של בינה מלאכותית דווח על עלייה ברמת ההתעניינות וההבנה שלהם בתחום הפיננסים (כגון: השקעות, פיקדונות, התנהלות כלכלית ועוד).

נתון מדאיג שעולה מהסקר מצביע כי כמעט כל ישראלי שלישי נחשף לניסיון הונאה וגניבת פרטים אישיים בעת ביצוע קניות באופן מקוון. "יש להגביר את המודעות הצרכנית בנושא זה" אומר לוינסון,  "לצערנו, אנו עדים לכך כי למרות השיח הרב בנושא, עדיין יש דיווחים על הונאות ברשת. על הרגולטורים הרלוונטים להפעיל תוכנית הסברתית מקיפה בנושא זה".

בין החידושים האחרונים שאימצו ישראלים רבים הוא השימוש במערכת העגלות החכמות ברשתות השיווק הגדולות. במערכות אלו עגלות הקנייה סורקות ושוקלות באופן אוטומטי את כל המוצרים שמונחים בתוכן, ומאפשרות להציג בכל עת את עלות הרכישה ללקוח. שליש מהישראלים כבר התנסו בשימוש בעגלה חכמה, וכ-80% מהם ענו כי הם סומכים על החישוב האוטומטי שמתבצע באמצעות הטכנולוגיה הקיימת.

"כבר בעתיד הקרוב, השימוש המתרחב של בינה מלאכותית יאפשר לרשתות השיווק להעמיק את הפרופיל הצרכני של כל אחת ואחד מאיתנו", מסביר לוינסון, "הן יוכלו להציע לנו מוצרים מותאמים אישית בזמן הקנייה ולכוון אותנו פיזית אל מדפי המוצרים. מצד אחד זה עלול להביא לשליטה גבוהה יותר על הצרכנים, אבל מצד שני גם הכוח של הלקוחות – גדל בזכות הבינה המלאכותית. אני מאמין שתוך זמן קצר נראה יותר ישראלים מאמצים אפליקציות ותוכנות של בינה מלאכותית כדי להשוות מחירים ולהרכיב סל מוצרים משתלם וזול יותר. אך לצד זאת, עלינו לזכור כי לא לכלל הקהלים יש נגישות או ידע לשינויים הטכנולוגים, ולכן שינויים אלו צריכים להתבצע בהדרגתיות ובהגנות תואמות על כלל האוכלוסיה".