"משנכנס אדר, עוד לא נגמרה שמחת תורה…". תחת כותרת זו הקימה היום (חמישי) קהילת קיבוץ כפר עזה סוכה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב, בקריאה לשחרור החטופים.

בקהילת כפר עזה אמרו לקראת האירוע: "בשבת השחורה הזמן עצר מלכת. 62 מבני הקיבוץ נרצחו בבוקר 7 באוקטובר, עשרות נפצעו ו-19 נחטפו. שני חטופים – יותם חיים ואלון שימריז – נהרגו מאש כוחותינו, וחמישה נותרו עדיין בשבי חמאס: אמילי דמארי, גלי וזיוי ברמן, דורון שטיינברכר וקית' סיגל.

אירוע קהילת כפר עזה בגן צ'ארלס קלור. "נלחמים להשבת אהובינו" (צילום: כדיה לוי)

"מבחינת חברי הקהילה, האירוע עדיין נמצא בעיצומו עד שכל החטופים יחזרו, ולכן החלטנו להקים סוכה, שמסמלת את העובדה שלתחושתנו אנחנו עדיין עמוק ב'שמחת תורה' ולא יצאנו מהממ"ד".

ימית אשכנזי אחותה של דורון שטיינברכר, אמרה באירוע: "ב-9 בנובמבר עמדתי כאן וקיימנו אירוע אופטימי – 'עפיפוניאדה של תקווה'. מאז נהרגו שניים מחברינו. חזרו… ונותרו חמישה. חסרים ואהובים עלינו כל כך.

"מאז, אנחנו עדיין פה נלחמים להשבת אהובינו. הדלקנו נרות חנוכה. נטענו עצים וציינו 68 שנים לכפר עזה, כשברור לנו ששום דבר לא יהיה שלם בלעדיכם. היום אנחנו קונים תחפושות לפורים, אבל הלב עדיין בסוכה. אני מוצאת עצמי מסתכלת מהצד על היקום המקביל, על הכדור שממשיך להסתובב, ולא מבינה איך זה אפשרי. איך אפשר להתקדם קדימה, להמשיך הלאה בחיינו בלי אהובינו? איך עולם כמנהגו נוהג? אנשים חזרו לשגרה ואת לא כאן.

"השבוע יחול יום הולדתה ה-31 של דורון. לא חשבתי שנציין את יום הולדתה בלעדיה. אנחנו עדיין תקועים בשמחת תורה ולכן בחרנו להקים כאן סוכה. כולנו עוד לא יצאנו מהממ"ד. כולנו עוד בארעיות. הקהילה שלנו איבדה 64 אהובים, נלקח לה ביתה, בטחונה. ליבה פצוע. אני מתחננת – תחזירו לנו את בנינו ובנותינו. לא נוכל לחזור לחיינו בלעדיהם. אין תקומה ואין עתיד כל עוד הם עדיין שם".

"הזמן עצר מלכת ואי אפשר לרפא או להמשיך"

"תושבי כפר עזה האהובים. משפחות החטופים ואלה שאיבדו את יקיריהם", אמרה שירה מארק, אחותו של פדיה ז"ל שנלחם בכפר עזה ונפל בעזה, "תודה שאתם נותנים לנו להיות שותפים. ב-8 באוקטובר אלחנן בן דודי האהוב הציל אנשים בבארי ונפל שם. פדיה והצוות שלו נלחמו יומיים בכפר עזה ולאחר מכן הוא נכנס ראשון לעזה ונהרג באסון הנמר. הכנסנו ספר תורה לזכרם לכפר עזה. הזמן עצר מלכת ואי אפשר לרפא או להמשיך עד שהחטופים יהיו בבית, ועד שננצח במלחמת האור בחושך הזו.

המשפחות עם ספר התורה. "צריך לעשות הכל, ועכשיו" (צילום: כדיה לוי)

"כולנו בשבי הזמן. התחושות הן של אירוע שלא נגמר. אבל גם עכשיו אנחנו פה – מביאים רוח וכוח, אלוהים יודע מאיפה, להביא אור. ספר תורה הוא דבר שמאחד אותנו. כל אות בו חשובה, חלק מהשלם. וכך אנחנו, וכל כך הרבה אותיות חסרות. אנחנו צריכים להילחם כתף אל כתף להחזיר אותם הביתה. כולנו תקועים ב-7 באוקטובר. תקועים וממשיכים. תקועים וממשיכים".

ציון רגב, מנהל קהילת כפר עזה: "הגעתי לקיבוץ לפני חמישה חודשים. לא היכרתי את כפר עזה או את החטופים. אבל מאז כל יום ורגע אני איתכם, והתמונות של חמשת החטופים לנגד עינינו. בחודשים האחרונים אנחנו נפגשים הרבה. לאן פנינו? לרוחמה. איך ממשיכים הלאה? קשה עד בלתי אפשרי לחשוב על הליכה קדימה כשחמישה אנשים אהובים מהקהילה אינם נמצאים.

"המפגשים עם המשפחות הם קריעה. צריך לעשות הכל, ועכשיו. לפני הכל. מי שלא מבין את זה שיבוא ויפגוש את המשפחות. הכל. עם מאה סימני קריאה. החובה שלנו היא לשאול את עצמנו כל יום, כל אחד מאיתנו, מה עשינו היום כדי לקדם את חזרתם. פוסט, ראיון, כתבה, פנייה לאנשי ציבור. כל יום".

"לא נוכל לחזור ולשגשג ללא שיבת החטופים"

ראש המועצה האזורית שער הנגב, יוסי קרן, הגיע כדי לייצג את המועצה: "ישבתי הבוקר לחשוב מה אני אומר לאנשים שרק רוצים שיחזירו את החתיכות מהלב שלהם הביתה. את האנשים, כדי שיוכלו לחבק. היה לי חשוב לבוא ולהשמיע את קולה של המועצה, שכרגע פיזית אתם רחוקים ממנה, אבל אנחנו איתכם. מנסים להבין איך מתמודדים עם האבל והאובדן.

"החברה הישראלית כולה ושער הנגב בפרט, לא יוכלו לחזור ולשגשג ללא שיבת החטופים. כולנו מגויסים עבור ולמען המשפחות. אנחנו קוראים לכל מקבלי ההחלטות לקיים את חובם המוסרי כלפינו. אין לנו תקומה או שגרה בלי החטופים. גם אם בתי ספר ייפתחו. בלעדיהם לא נהיה שלמים. הזעקה שלנו אינה פוליטית, ואני מבקש מהציבור התומך לכבד את בקשת המשפחות בנושא. זו זעקה אנושית שמפלחת לבבות. לא נוותר עד שתחזרו הביתה".

בסיום האירוע נערכה תפילת אשכבה והקפות שניות עם ספר תורה.