בביטוח הלאומי מעריכים כי כבר בשנת 2036 לא יהיה ביכולתו של הגוף לשלם את הקצבאות והזכויות השונות המגיעות לציבור הישראלי, שמונה שנים מוקדם יותר מההערכה המקורית. צפי זה אינו כולל את השפעות המלחמה, שעלולות לקצר עוד יותר את הדרך לפשיטת רגל.

בתגובה להערכה זו אמר שר העבודה יואב בן צור, האמון על המוסד, שכינס ועדה מיוחדת והתחייב שהפגיעה בקצבאות לא תהיה במשמרת שלו. בעבר עלו הצעות שונות על מנת להתמודד עם הגירעון האקטוארי (עתידי) של המוסד: השגת תשואה טובה יותר מזו שמשלם משרד האוצר, השתתפות המדינה בתשלום ביטוח, העלאת מס המעסיקים והעלאת גיל הפרישה, צעד שנעשה בתקציב 2022.

במסגרת חוק הביטוח הלאומי, בכל שלוש שנים אקטואר הארגון צריך להציג דוח ובו תחזית והצפי לתשלומים וקצבאות לתושבי ישראל בהתאם לחוק, והיכולת לעמוד בהתחייבויות ובזכויות הניתנות על פי חוק. הדוח שיצא בימים אלה מותאם לסוף שנת 2022, ולבקשת השר בן צור יש לעדכן את הדו"ח ולהכניס בו את הפרמטרים המשתנים בעקבות המלחמה כדי לקבל תמונה מדויקת יותר ומותאמת למציאות העכשווית.

גרעון ב-2030, התרוקנות ב-2036

על פי הדו"ח הקיים, שמבוסס על התפלגות ההכנסות מעבודה, הגידול הריאלי בשכר, שיעור משלמי דמי ביטוח, תחזית שיעורי הריבית שהביטוח הלאומי מקבל על השקעות המדינה באג"ח ותחזיות בנק ישראל על שיעורי אבטלה, נמצא כי משנת 2023 – התשלומים צפויים להיות גבוהים מהתקבולים, וחלק מהתשלום יילקח מהקרן.

כבר בשנת 2030 הביטוח הלאומי צפוי להפוך לגרעוני (ההכנסות לא יכסו את הקצבאות באופן קבוע), והוא ייאלץ לבצע פדיון מוקדם של חלק מהקרן ולהשתמש בסכומים אלה, הנאמדים במיליארדי שקלים, כדי להשלים את מלוא התחייבויותיו לתשלום.

בשנת 2036 הקרן צפויה להתרוקן, וללא מימון נוסף או החזרת הכספים שנלקחו לאוצר המדינה, הביטוח הלאומי לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו לתושבי ישראל על פי החוק.

על פי התחזית, בשנת 2023 הביטוח הלאומי ישלם קצבאות בסך כולל של כ-118 מיליארד שקלים ובהן קצבאות נכות, קצבאות נכות עבודה, קצבאות לידה, אבטלה, אזרח ותיק, קבורה, שארים ועוד, ויתרת הקרן בסוף שנה זו תהיה כ-245 מיליארד שקלים. כפועל יוצא רמת הכיסוי הכוללת לשנת 2023 תעמוד על 2.09.

כאמור, התחזית לא כללה את הוצאות המלחמה שמתחלקות לשני תחומים עיקריים. האחד, תשלום קצבאות שהן "ביטוחיות" ואזרחים מבוטחים בהן מעצם היותם משלמים ביטוח לאומי באופן שוטף. החלק השני הוא תשלום במסגרת החלטות ממשלה, וסיוע שבמסגרתו אוצר המדינה צריך לשפות את הביטוח הלאומי ולהחזיר את הכספים המשולמים.

הסיבות להקדמה: רפורמות ואורך חיים גבוה

זו אינה הפעם הראשונה בה מתריע הביטוח הלאומי מפני התרוקנות הקופה. על פי תחזית האקטואר הקודמת, יתרת הקרן הייתה צפויה להתאפס בשנת 2044 והוקדמה בדו"ח זה לשנת 2036 מסיבות שונות ובהן העברת רפורמות הכרחיות בקצבאות הנכות והסיעוד, גידול האוכלוסייה ואורך החיים הגבוה במדינת ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.

לצד סיבות טבעיות, בביטוח הלאומי מדגישים את העלויות שמשית משרד האוצר על המוסד באופן עקיף, באמצעות ריבית נמוכה לאגרות חוב שמלווה האוצר ממנו. הביטוח הלאומי ביקש לבחון את הריבית שמשתנה באופן חד-צדדי על ידי האוצר ולוודא את מיקסום הרווחים לטובת הציבור ללא שינוי חד-צדדי. כמו כן, ביקש החזר על מאות מיליארדי שקלים שנלקחו באופן שוטף מתשלום האזרחים עבור ביטוח עתידי לכיסוי גירעונות וללא מתן דין וחשבון ואישור הנדרש על פי חוק מהביטוח הלאומי על השקעות הכספים הללו, דבר שנכתב עליו רבות גם בדוח מבקר המדינה בשנת 2015.

על פי הדו"ח, משבר הקורונה גרם לכך שהיה קיטון בהכנסות הביטוח הלאומי, הן מהציבור והן מהאוצר, וכן קיטון בהשקעות הביטוח הלאומי באג"חים, ובהתאמה קיטון בתקבולי הריבית.

במקביל, עברו שינויי חקיקה נוספים שהשפיעו על המצב האקטוארי של הביטוח הלאומי, כגון: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי במצב של פשיטות רגל, העלאת גיל הפרישה לנשים בהתאם לחוק התייעלות כלכלית בשנת 2021, כניסה לתוקף של הסדרת השיבוב בפיצויי תאונות דרכים, בהן חברות הביטוח מעבירות סכום קבוע על החזרי פיצויים המשולמים לציבור מהביטוח הלאומי, הרפורמה בנכות שעברה לאחר שנים ללא שינוי בגמלה, וכן הרפורמה בסיעוד שאיגדה את המענים בביטוח הלאומי ולא פוזרה בין גופים שונים, הקדימה סיוע במצבים סיעודיים קלים כדי למנוע הדרדרות והביאה למימוש ומתן זכויות שלא היו קיימות בעבר.

על פי דוח האקטואר, יחס התלות של האוכלוסייה המבוגרת צפוי לגדול מ-25.5% בשנת 2023 ל-32.6% בשנת 2065 עם הזקקות לקצבאות זיקנה וסיעוד המשולמת לאדם שנזקק לעזרה בפעולות היום-יום (רחצה, אכילה וכו') ומותנית במבחן הכנסה. כלומר, מקבלי קצבת סיעוד הם אנשים סיעודיים שההכנסה שלהם היא מתחת לרף הקבוע בחוק.

דוח האקטואר הוצג השבוע לשר העבודה ולוועדת הכספים של מועצת הביטוח הלאומי, שביקשו להוסיף נתונים נוספים ועדכניים לדו"ח לטובת שיקוף המציאות העכשווית של יכולת התשלומים לציבור מהביטוח הלאומי. שר העבודה יואב בן צור ביקש להקים ועדה משותפת לביטוח הלאומי ולמשרד האוצר, בה ידונו בנושא ויעלו פתרונות כדי להבטיח את המשך עצמאות הביטוח הלאומי והבטחת המשך התשלומים לתושבי ישראל ששילמו ביטוח כל חייהם.

שר העבודה, יואב בן צור: "עצמאות הביטוח הלאומי והמשך התשלומים לתושבי ישראל הם דבר הכרחי בחברה ערכית ומתוקנת. הציבור בישראל שילם כל חייו ביטוח לאומי והוא רוצה ללכת לישון בידיעה שאם חלילה משהו קורה – הביטוח הלאומי יהיה שם עבורו וישלם לו את כל הזכויות שצבר לאורך השנים. הנחיתי את כל הגורמים הרלוונטיים לשבת יחד ולנסות להגיע לפתרונות ראויים, וזאת במקביל לאמירה הברורה שקיזוז קצבאות לא יהיה תחת המשמרת שלי. אנשים סיעודיים, אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, מובטלים וכיוב' לא ייפגעו. לאורך השנים עברו רפורמות בחקיקה, מועברים מיליארדי שקלים כל שנה – וזהו נושא חברתי, כלכלי וערכי שיש לתת עליו את הדעת כדי להבטיח את המשך קיומו".

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, צביקה כהן: "הביטוח הלאומי הוא גוף שורשי וחברתי שהוקם עוד בימי גולדה מאיר כדי להבטיח שכל אדם שזקוק לסיוע לא יהיה תלוי ברחמי הזולת, אלא תוענק לו עזרה בזכות מלאה. הרוח והמדיניות הזו היא חוק במדינת ישראל, וטוב שכך. משבר הקורונה והמלחמה הקשה בה אנו נמצאים רק מחדדים את הצורך בארגון כמו הביטוח הלאומי, שנותן מענה לנפגעי האיבה, למובטלים, לאזרחים ותיקים, לסיעודיים, למקבלי הבטחת הכנסה ועוד. במציאות בה המצב הכלכלי והביטחוני משתנה באופן תדיר, אזרחי ישראל צריכים לחיות בידיעה שיש גוף סוציאלי שנמצא שם עבורם והם שילמו כדי להבטיח זאת. מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי הוא נושא שצריך להיות שקוף לציבור ולמקבלי ההחלטות כדי לוודא שתושבי ישראל מבוטחים עוד שנים רבות קדימה".