רעידת האדמה בטבריה בשבוע שעבר החזירה לכותרות לרגע קצר את סכנת רעידות האדמה. הרעידה שהורגשה היטב באזור עמק הירדן הייתה קלה יחסית, אבל הצטרפה לשורת רעידות שהורגשו באזור בשנים האחרונות. דו"ח מבקר המדינה שהוגש בינואר האחרון הראה שהמדינה רחוקה מאוד מלהפיק לקחים רציניים בנושא.

אותו דו"ח מבקר, שנבלע בחדשות המלחמה, הראה שעד סוף 2023 נוצל פחות מ-4% מהתקציב לחיזוק מבנים בצפון מפני רעידות אדמה. לפי הנתונים, מתוך 186 מיליון שקלים שתוקצבו לכך בתוכנית מגן הצפון, נוצלו 7 מיליון בלבד. התוכנית עצמה, שאמורה להיות מתוקצבת ב-5 מיליארד שקלים, תוקצבה עד כה בפחות מרבע (890 מיליון שקלים), ואין באופק שום תוכנית להשלים את התקצוב.

"רק תוכנית לאומית רב-שנתית מגובה בתקציבים רב-שנתיים יכולה לאפשר התחלה של היערכות לקראת רעידות אדמה", אומר ל'דבר' נתן שטיבלמן, סגן מנהל אגף בחטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות במשרד מבקר המדינה, אחד מכותבי הדו"ח. לדבריו, למרות ההגבלות על הוצאות המדינה ועל התכנון לאורך זמן בגלל המלחמה, היערכות רחבת היקף לחיזוק בתיהם הלא ממוגנים של כ-4 מיליון תושבים דורשת מקורות תקציביים. "לצערנו, רק כשקורית רעידת אדמה נזכרים בזה.

"מאז הדו"ח הקודם שלנו ב-2018 מעט מאוד השתנה", אומר שטיבלמן. לפי הדו"ח, אומנם נעשו שינויים ברמת התשתיות ותוכנית פיילוט לקידום התחדשות עירונית בפריפריה בגיבוי המדינה התחילה לצאת לפועל, אך מדובר בצעדים קטנים מדי. נכון ל-2022, רק 2,850 מ-80 אלף, כ-3.5%  מהמבנים שדורשים חיזוק בתוכנית, אכן חוזקו. כ-2,000 מבנים נוספים קיבלו אישור והחלו בתהליך ההתחדשות.

הבעיה המרכזית שמצא המבקר היא המספר הזניח של מיזמי תמ"א 38 שבוצעו בפריפריה. ב-18 השנים האחרונות חוזקו בפריפריה 715 מבנים בלבד – פחות מ-1% מכלל המבנים שדורשים זאת. רק 15% מכלל הפרויקטים של תמ"א 38 התרחשו באזורי הסיכון בפריפריה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לרשויות בצפון שהמדינה תשקיע 3.5 מיליארד שקלים בשיקום האזור. אולם לדברי שטיבלמן, גם תוכנית שיקום גדולה אחרי המלחמה אינה ערובה לתוכנית מקצועית לחיזוק מבנים בסכנה. "רעידות אדמה דורשות לחזק בניין שיהיה עמיד, לא רק להחזירו למצבו הקודם, כפי שפועלות לרוב תוכניות לשיקום בתים. חיזוק חלקי של המבנה באופן שלא מכוון למיגונו מפני רעידות אדמה – יכול להפוך אותו למסוכן יותר".

הוועדה המיוחדת להיערכות לרעידות אדמה במשרד הביטחון מכירה היטב את הנתונים בדו"חות המבקר. "הדו"חות עוזרים להם", אומר שטיבלמן, "אבל הפעולה שלהם מוגבלת. לדבריו, הממשלה צריכה להקים בהקדם ועדת היגוי עם סמכויות אופרטיביות להפעלת משרדי ממשלה, כך שיאפשרו בנייה של תרחישי ההיערכות, תכנון ויישום תוכניות לעשור הקרוב. "ללא מקורות תקציביים ותוכנית לאומית, נמשיך לראות פערים עצומים במוכנות בין יישובים".