ארבעים שנה לאחר יציאת אש"ף מלבנון, חמאס פועלת להקמת תשתית צבאית במדינה, באישור ושיתוף פעולה של חיזבאללה, והמתיחות בלבנון גוברת. עם פרוץ המלחמה בין ישראל לבין הפלגים הפלסטינים ברצועת עזה בעקבות מתקפת הדמים של הפלגים בהובלת חמאס על יישובים ובסיסים בתוך שטח ישראל בשבעה באוקטובר החלו תקיפות נגד ישראל מדרום לבנון.
לצד התקיפות נגד ישראל מטעם ארגונים לבנונים בראשם חיזבאללה, השוהה באזור הגבול בניגוד להחלטת מועצת הביטחון 1701 האוסרת על נוכחותו דרומית לנהר הליטאני, מבצעים גם פלגים פלסטינים כדוגמת חמאס והג'יהאד האסלאמי מתקפות נגד ישראל. מתקפות אלו הכוללות ניסיונות הסתננות לישראל ושיגור טילים לטווח רחוק מצביעות על קיומה של תשתית צבאית פלסטינית בלבנון.
חמאס וגא"פ הקימו למעשה שלוחות של הזרועות הצבאיות שלהן וכן תשתית צבאית חמושה שפועלת בתוך מחנות הפליטים ומחוצה להם, בדרום לבנון, ובכך הפכו את דר"ל או את לבנון כולה לזירת פעילות צבאית פלסטינית בה מעורבים גם גורמים לא מקומיים, חלקם גם לא פלסטינים. חמאס אף הודיע על הקמת התארגנות רשמית של הארגון בלבנון "חלוצי מבול אל-אקצא", הגא"פ מצידו הכריז ערב פתיחת מערכת 'מבול אל-אקצא'על הקמת זרוע צבאית של הארגון בלבנון.
פעילות הפלגים הלבנונים והפלסטינים מדרום לבנון – אזור שנתון לשליטת חיזבאללה – נעשית בתיאום, באישור ואולי אף בהדרכתו, באופן שמשרת את האינטרסים שלו, וכחלק מאסטרטגית "אחדות הזירות" אותה מובילים חזבאללה ואיראן. יתרה מכך, נראה כי ארגונים אלו פועלים כפרוקסי של חיזבאללה כאשר האחרון מנסה להגביל את היקף פעילותו נגד ישראל.
בהנחה שהדבר נעשה ללא ידיעת או אישור המדינה הלבנונית, מדובר בקריאת תיגר ברורה על ריבונות המדינה הלבנונית, ואם זה נעשה בידיעתה, הרי שלבנון כמדינה מאפשרת את הפיכתה למוקד של פעילות טרור.
התפתחות זו מאששת את חששות הלבנונים לאורך השנים כי הנשק שבידי הפלסטינים במחנות הפליטים בארצם לא יוגבל למחנות ויחזיר את לבנון לשמש כבסיס לפעילות פלסטינית חמושה נגד ישראל, כפי שהיה בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, בעקבותיה נכנסה ישראל צבאית ללבנון. לאחרונה אף נשמעה ביקורת גלויה בתוך לבנון על הפעילות הצבאית הפלסטינית מתוך תחומי המדינה ועל ההסכמה שבשתיקה לכך מצד ממשלת לבנון וצבאה.
בכירי חמאס מצהירים מפורשות כי הם פועלים בחסות חזבאללה ובתיאום עמו. נציג חמאס בלבנון אחמד עבד אל-האדי הבהיר: "פעולות גדודי אל-קסאם מלבנון מאששות שהפלסטינים בלבנון הם חלק עיקרי מהמערכה. זה נעשה בתיאום עם האחים בחזבאללה". דברים דומים אמר וליד אל-כילאני, דובר תנועת חמאס בלבנון: "ההשתתפות שלנו בדרום לבנון היא לאות סולידריות עם עזה ובחסות ההתנגדות הלבנונית בראשות חזבאללה ובתיאום איתו".
גם נציגים של הגא"פ הדגישו את זכותם לפעול מדרום לבנון גם ללא תיאום עם הממשלה. לדברי אבו עמאד אל-רפאעי, בכיר בארגון: "יש משוואה לפיה המדינה הלבנונית והצבא אינם יכולים להיכנס לעימות עם ישראל בשל סיבות שונות… אנו מעריכים את המצב הלבנוני אך יש עם שנטבח ואנו לא יכולים לעמוד בחיבוק ידיים… הדרך היחידה שבאפשרותנו למנוע את תוכנית ישראל לגרש את הפלסטינים מעזה היא ההתנגדות. בלבנון יש 450 אלף פלסטינים שלא יאפשרו נכבה נוספת".
עדות נוספת לתיאום פעילות הפלגים הפלסטינים עם חזבאללה היא דיווח שפרסם היומון המקוון ראי אל-יום בו נמסר כי גדודי אל-קסאם וסראיא אל-קודס, הזרוע הצבאית של גא"פ, אף ביקשו מחזבאללה היתר להרחיב את חופש הפעולה ומרחב העצמאות שלהן בפעילותם נגד ישראל מדרום לבנון ולהסתפק בהודעה מראש לחזבאללה על כל פעולה, ולא בבקשה לאישור. בנוסף, ביקשו הפלגים אישור לגייס פלסטינים תושבי לבנון.
ירי רקטות וחדירת חוליות מצד חמאס והג'יהאד האסלאמי
שלושה ימים לאחר פרוץ הלחימה, החלו הפלגים הפלסטינים ליטול אחריות על פעילות צבאית נגד ישראל מדרום לבנון, כשהסניף הלבנוני של הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז אל-דין אל-קסאם, נוטל אחריות על מרבית התקיפות. ברב המקרים מדובר על ירי עשרות רקטות לעבר ריכוזי אוכלוסין בצפון ישראל, עד העיר חיפה, דבר המעיד על היקף ואיכות ארסנל הנשק שבידי חמאס – לבנון.
בנוסף, דווח על ניסיון חדירה לישראל מלבנון. ב-15.10 הודיעו אל-קסאם כי ב-13.10 קבוצה של פעילי נוח'בה בלבנון התקדמו לעבר הגבול, התעמתו עם צה"ל והצליחו לסגת בשלום. ב-14.10 הצליחה הקבוצה לפוצץ את גדר המערכת ולפגוע בעמדה ליד מרגליות. על פי הדיווח, שלושה מחברי החולייה נהרגו מתקיפת מסוק, שניים מהם ממחנה פליטים עין אל-חלוה ואחד מואזי אל-זינה שליד בירות. הארגון פרסם את שמותיהם ותמונותיהם של ההרוגים.
אינדיקציות לבניית תשתית לפעילות קבע של חמאס מתוך לבנון
הודאת חמאס על שימוש באדמת לבנון כבסיס לפעילות צבאית נגד ישראל, היא נקודת מפנה אסטרטגית במדיניות התנועה שכן במשך שנים רבות הדגישה התנועה כי פעילותה הצבאית מוגבלת לשטחים הפלסטינים וישראל.
סדקים במדיניות זו נראו בעשור האחרון כאשר פעולות סיכול ישראליות חשפו לא פעם פעילים צבאיים של התנועה מחוץ לגבולות שטחים אלה. הבולטים שבהם הוא מהנדס המל"טים של הארגון מוחמד אל-זאווי, שחוסל בתוניסיה ב-2016 ופאדי אל-בטש, מומחה לייצור רקטות שחוסל במלזיה בשנת 2018 שפעלו לפיתוח יכולות התנועה בשטחים הפלסטינים.
למעשה, כבר ב-2015 הצהירה חמאס על רצונה לפעול מחוץ לשטחים הפלסטינים. בכנס פוליטי שנערך ברצועת עזה ב-4.2.2015 קרא מחמוד אל-זהאר, חבר ההנהגה המדינית של חמאס, ללבנון ולסוריה לאפשר הקמת חוליות צבאיות הכפופות לגדודי עז אל-דין אל-קסאם במחנות הפליטים הפלסטינים שבשטחן על מנת "שיישתתפו איתנו בשחרור פלסטין". בשנת 2018 הצהיר אסמאעיל הניה, מנהיג חמאס, בתגובה לחיסול פאדי אל-בטש, כי "המערכה עם ישראל הועברה אל מחוץ לאדמות הכבושות".
מאפייני פעילות חמאס מדרום לבנון מאז פרצה המלחמה מצביעים על כך שלא מדובר בהתארגנות מהירה בתגובה למתקפת ישראל נגד עזה בתגובה לארועי ה-7 באוקטובר, אלא על התארגנות ותכנון מבעוד מועד שכללו בין היתר חתירה של חמאס להידוק היחסים עם חיזבאללה, הגברת השפעתה במחנות הפליטים הפלסטינים בלבנון, פעילות צבאית לא רשמית בשטח לבנון לאורך שנים ועוד.
הידוק התיאום ושתוף הפעולה בין חמאס לבין חזבאללה בא לידי ביטוי בפגישות תכופות בין מנהיגי הארגונים וכן בביקורים של בכירי חמאס. כך, מאז שנת 2020 קיים אסמאעיל הניה, מנהיג חמאס לפחות שלושה ביקורים בלבנון, במהלכם נפגש עם מזכ"ל חזבאללה חסן נצראללה וכן ערך ביקורים מתוקשרים במחנות הפליטים. ביקורים אלו של הניה עוררו מורת רוח רבה בקרב מתנגדי חזבאללה בלבנון שהביעו חשש שלבנון תיגרר לעימות עם ישראל.
ב-10.12.2021 ארע פיצוץ במחסן במחנה הפליטים אל-בורג' אל-שמאלי באזור צור. לטענת חמאס הפיצוץ נגרם כתוצאה מקצר חשמלי במחסן בו היו מיכלי חמצן וגז שנועדו לחולי קורונה, אולם על פי דיווחים אחרים בלבנון, הפיצוץ נגרם כתוצאה משריפה שפרצה במיכל דלק שהתפשטה לקומה התחתונה במסגד בו מוקם מחסן תחמושת של חמאס. בפיצוץ נהרג חמזה שאהין, מהנדס יליד מחנה פליטים בירדן שנעצר שם באשמת "תמיכה בהתנגדות," כלומר חברות בחמאס.
ביקורת בלבנון על הפעילות הצבאית של הפלגים הפלסטינים משטחה
הפעילות הצבאית של חמאס וגא"פ נגד ישראל משטח לבנון והנוכחות של בכירי הפלגים הפלסטינים במדינה הזכירו לרבים בלבנון, את פעילות הארגונים הפלסטינים בראשות פתח בשנות ה-70' וה-80' של המאה הקודמת ותוצאותיה ההרסניות על לבנון. פוליטיקאים ועיתונאים לבנונים, בעיקר מהמחנה המתנגד לציר ההתנגדות, הביעו חשש מפני הישנות אירועים אלה וטענו כי הדבר נעשה בידיעת ובהסכמת חזבאללה. ביקורת הוטחה גם בממשלה שאינה עושה דבר כדי לעצור זאת, למרות שהדבר עלול להוביל לתגובה ישראלית חריפה נגד לבנון עצמה.
כחודש לאחר פרוץ המלחמה בעזה, התייחס אלאן סרכיס, בעל טור ביומון הלבנוני נדאא' אל-וטן לתקיפות נגד ישראל מדר"ל עליהן נטלו אחריות ארגונים לבנונים ופלסטינים שונים והזהיר: "דרום לבנון חזר להיות זירת מלחמה ללא כללים. חלומם של הלבנונים למדינה ממשית נגוז… הדרום נמצא על סיפו של הר געש שאיש אינו יודע מתי יתפוצץ…" סרכיס תהה "מהיכן באו הלוחמים האלה? מדוע המדינה ומנגנוני הביטחון לא עצרו אותם, במיוחד לאור שליטתה של המדינה על הכניסות והיציאות של מחנות הפליטים הפלסטינים? לא מדובר בהברחת רהיטים, דלק או קמח. יש מי שנושא רקטה ויורה אותה ללא ידיעת הגורמים הלגיטימיים ומבלי להתחשב בפגיעה בלבנון ע"י האויב…".
הביקורת גברה בעקבות חיסול צאלח אל-עארורי, סגן ראש הלשכה המדינית של חמאס, ב-2.1.2024 ברובע דאחיה בביירות שיוחס לישראל. פואד אל-סניורה, ראש ממשלת לבנון לשעבר תהה "…האם ראוי שיהיה בלבנון מספר כזה של ארגונים פלסטיניים חמושים וארגונים חמושים אחרים הפרוסים באזורים לבנונים רבים, ובכלל זאת בהדאחיה הדרומי של ביירות?".
העיתונאית מיי שדיאק, שידועה בביקורתה על חיזבאללה, כתבה בחשבונה ברשת X: "המדינה הלבנונית רוצה להגיש תלונה באו"ם במחאה על כך שהאויב תוקף את אדמתה! ייתכן שיש צדק עימה! אך כיצד היא תסביר את העובדה שבכירי חמאס עורכים פגישות על אדמת לבנון כדי לתכנן פעולות נגד ישראל, מקיימים את מסיבות העיתונאים שלהם בהם הם מאיימים על ישראל מלבנון ומעמידים את ביטחון הלבנוניים בסכנה בשם אחדות הזירות! מספיק! אנחנו לא צריכים לשלם מחיר בשם אף אחד".
היו אף שקראו לסילוק ראשי חמאס בלבנון מאחר שהם מסכנים את חיי הלבנונים. הפעילה הפוליטית רשא עיתאני כתבה בחשבונה ברשת X: "לאחר הפצצת הדאחיה היום, אנו דורשים לסלק את כל מפקדי חמאס והתנועות הג'יהאדיסטיות מלבנון, על מנת להגן על הלבנונים".
בעקבות שיגור 40 רקטות לעבר ישובים ישראלים ע"י חמאס ב-28.2, פרסמה רוזאנא בומנצף, בעלת טור ביומון הלבנוני אל-נהאר, מאמר בו טענה כי חמאס ויתר הפלגים הפלסטינים פועלים בדרום לבנון בתיאום עם חיזבאללה ומתחה ביקורת על ממשלת לבנון שלא עושה דבר כדי למנוע זאת. במאמר שכותרתו "טילי אל-קסאם בדרום מדאיגים ואין כל תגובה" היא כתבה כי "צבא לבנון מעולם לא עצר פלסטיני או גורם אחר ששיגר טילים מדרום לבנון לעבר ישראל למרות שהחלטה 1701 מחייבת אותו לעשות זאת…" לדבריה, אחת ההשלכות של ההתנהלות זו היתה "דחייתה או ביטולה" של וועידה שהיתה אמורה להתקיים בצרפת ובאיטליה בנוגע לתמיכה בצבא לבנון. היא קראה לחמאס לשאת באחריותה כלפי לבנון ולא להתעלם מההשלכות שעלולות להיות לפעילותה על לבנון עצמה, בדיוק כשם שחמאס קוראת לארגונים הבינלאומיים לשאת באחריותם נוכח המתרחש ברצועת עזה. כמו כן, בומנצף קראה לממשלה לייצג את כל הלבנונים "ולא רק רק קבוצה אחת שמאפשרת לארגונים הפלסטינים חופש פעולה לשגר טילים מהדרום…".
הסקירה המלאה באתר ממרי
