הממשלה צפויה לאשר מחר (ראשון) תכנית לאומית להגדלת כח אדם מיומן לתעשיית ההי-טק. התכנית כוללת שורה של צעדים שנועדו בין היתר להקל על הבאת עובדים זרים לתעשיית ההי-טק הישראלית, לקדם את הכשרת העובדים בתחומי הנדסת המחשבים ולקדם תכניות חינוכיות בנושא. התכנית הלאומית שתאשר הממשלה משתלבת בהחלטה להוריד את שיעורי המס שישלמו חברות הי-טק שיעבירו את פעילותן לישראל.
הסעיף הראשון של ההחלטה כולל הקמה של ועדת שרים מיוחדת לקידום כוח אדם מיומן לתעשיית ההי-טק. בראש הועדה יעמוד ראש הממשלה. המועצה הלאומית לכלכלה תופקד על ההיגוי המקצועי של הוועדה. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הפרופ' אבי שמחון יעמוד בראש צוות מקצועי שיטפל בנושא.
בנוסף, החלטת הממשלה מורכבת גם ממספר החלטות אופרטיביות הפונות לטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך, כשבטווח הקצר השאיפה היא להקל על עובדי הי-טק זרים להגיע לעבוד בישראל. אחד התנאים שעל פיהם מוגדר עובד כמומחה הי-טק היא ששכרו עולה על כפול השכר הממוצע במשק הישראלי. הסיבה לכך היא שהמדינה מעוניינת למנוע מצב בו מתכנתים בשכר נמוך יחליפו מתכנתים ישראלים ויורידו את רמות השכר בארץ. על פי החלטת הממשלה, משרד הפנים יקל בתנאי כניסתם לארץ של מומחי הי-טק, ויאפשר בשורה של צעדים להפוך את התהליך לפשוט יותר עבור החברות והעובדים. בממשלה שמים דגש על עובדי הי-טק יהודים או ישראלים החיים בחו"ל. כך לדוגמה הוחלט על הרחבת תכנית מסע להי טק, המעודדת צעירים יהודים מהעולם להגיע וללמוד את מקצועות ההי-טק בישראל ואף למצוא בה עבודה לאחר הלימודים.
בטווח הבינוני מבקשת הממשלה לקדם תכניות הכשרה חוץ אקדמיות למקצועות ההי-טק. הממשלה, באמצעות הות"ת, תתקצב את פיתוחן של תוכניות מסוג זה. בנוסף מבקשת הממשלה ממשרד הביטחון להגדיל את מספר החיילים המוכשרים למקצועות המחשב במהלך שירותם הצבאי. הממשלה מכירה בתרומתו של הצבא והיחידות הטכנולוגיות שלו לתחום ההי-טק הישראלי כשרבים מהעובדים והיזמים של חברות ההזנק הם יוצאי יחידות טכנולוגיות. כך מבקשת הממשלה להפוך את תוצר הלוואי של צרכי הצבא ליעד שהצבא יידרש לעמוד בו.
בטווח הארוך הממשלה תעודד לימודים הקשורים למקצועות המחשב כבר בגיל היסודי והתיכון, הן במסגרת החינוך הפורמאלי והן במסגרות שמחוץ לשעות בית הספר.
ענקי ההי טק בדרך
הצעת המחליטים עליה תצביע הממשלה מחר (יום א') קשורה קשר הדוק להקלות המס שהוביל משרד האוצר לחברות הי טק שיעבירו פעילות לישראל. שר האוצר כחלון, במהלך נאומו בכנס התעשייה שהתקיים בשבוע שעבר אמר כי בימים הקרובים צפויות להודיע מספר חברות הי-טק בינלאומיות על השקעות של מיליארדי דולרים בישראל. כחלון סירב לחשוף מי הן החברות המדוברות. גם כחלון וגם נתניהו רואים בהבאת ענקית הי טק לישראל כהישג שהם ישמחו להציג. כחלון ונתניהו רוצים "לגנוב" את ענקי ההי טק כמו גוגל ופייסבוק שמטותיהם המרכזיים ממוקמים היום באירלנד המציעה להם שיעורי מס נמוכים ותנאי הגירה נוחים לעובדיהן.
מדיניות זו עומדת בקנה אחד עם התפיסה הרחבה יותר של כחלון, נתניהו ושמחון המעוניינים בחשיפה מוגברת של הכלכלה הישראלית לעולם וחיזוק הכוחות הבינלאומיים הפועלים בה. מדובר בתפיסה שבסופו של דבר מחלישה את הכוחות הלאומיים והממשלה המקומית לעומת כוחות בינלאומיים המבוססים על תאגידי ענק.
הרעיון של הפיכת ישראל לגן עדן לחברות בינלאומיות יכול להישמע אולי מוצלח, אבל ראוי לשאול את מי בדיוק משרתת תפיסה זו. האם היא טובה למדינת ישראל או לאזרחי ישראל? אותן חברות ענק שיגיעו לישראל ויחויבו בשיעורי מס מגוחכים של אחוזים בודדים, יהנו מהתשתיות שמשלמי המיסים מימנו עבורן: כבישים, מערכות חינוך, בריאות, משטרה וכו'. על פי ההערכות של משרד האוצר, הרפורמה במס הכנסה לחברות הי-טק, אם תצליח למשוך חברות בינלאומיות, להגדיל את הכנסות המדינה ממס חברות בסכום נמוך יחסית של כמיליארד שקלים. את הערך מקווים באוצר להשיג מהמיסוי על עובדי החברות הללו שייהנו משכר גבוה ומהפעילות הכלכלית הנלווית לחברות הללו, כמו גם קליטת עובדים ישראלים באותן חברות.
הבעיה המרכזית בתכנית למשוך את ענקיות ההי טק לישראל קשורה לכך שמדובר בחברות בעלות רמת השקעה נמוכה וניידות גבוהה מאוד. כפי שהאוצר מתכנן "לגנוב" אותן מאירלנד, כך תוכל מדינה אחרת עוד שנה או חמש שנים להציע תנאי מס אטרקטיביים יותר. החברות שלא מושקעות במפעלים ובתשתיות בישראל, תוכלנה לארוז את המשרדים ולעבור. באירלנד מפחדים היום מהאפקט שיהיה לעזיבת חברה כמו גוגל על נתוני התוצר המקומיים. כמו שהם עלו באופן מלאכותי עם הגעת גוגל, כך הם יצללו עם עזיבתה. האפשרות בה יצלול התוצר של אירלנד בעשרות אחוזים יכול לפגוע בה קשות, הרבה מעבר לתרומה של העליה בתוצר שממנה נהנתה אירלנד בעשור האחרון.
בעוד ראש הממשלה אוהב להשתמש בדוגמה של אינטל כסיפור של שיתוף פעולה מוצלח, חשוב לציין שמדובר במקרה שונה לחלוטין. אינטל היא חברה המייצרת בישראל. היא מעסיקה טווח רחב של עובדים ברמות מיומנות שונות , השקעותיה במפעלים הופכים אותה לחברה שיקשה עליה לקום וללכת בגלל אחוז מס נוסף. חברות כמו גוגל לא מייצרות מוצרים ולא מושקעות במפעלים, מלבד שירותי המשק אין להם צורך בעובדים בעלי השכלה נמוכה.
הבעיה השלישית בתכנית להבאת חברות היי-טק קשורה בהגדלת המחסור בעובדי הי-טק מוכשרים. יזמי ההי-טק וחברות ההזנק הישראלים ישמחו אולי לדור בשכנות לחברות הענק, אך מהצד עליהן לחשוש כי אלו ימשכו את הקצפת של המתכנתים וישאירו אותן להיאבק על המתכנתים הפחות מוכשרים. בנוסף, הטבת המס תאפשר לחברות הללו, הממוקמות כבר היום בישראל, להוציא את רווחיהן מישראל ביתר קלות. הרווחים שנצברים בשלוחות הישראליות של ענקיות ההי טק היום, נשארים בהן כרווחים כלואים על מנת להימנע מתשלומי המס הכרוכים בהעברת הרווחים לחברות האם. הרווחים הכלואים משמשים מנוף להשקעה בהי טק ובחברות ההזנק הישראליות. אם הרווחים הכלואים ישוחררו בשיעורי מס נמוכים, חברות ההזנק צפויות לאבד יתרון משמעותי.
התוכנית הממשלתית לקידום כח האדם בהי-טק מהווה צעד משלים להקלות המס, אך ייתכן והיא גם חלק מהחיסון הנדרש למחלות הנלוות להורדת המס על חברות הי טק. אם התוכנית הממשלתית לקידום ההכשרה המקצועית של העובד הישראלי בתעשיית ההי-טק תניב פרי היא יכולה לשמש מנוע צמיחה רציני. היא יכולה להגדיל את הפריון של העובד הישראלי, ולהרחיב את אומת הסטרט אפ משכבה מצומצמת לשכבות רחבות ומגזרים שהיום נעדרים מהתחום. (ערבים לדוגמא, מהווים רק 2% מהעובדים בהי טק הישראלי, על אף ששיעור המתכנתים באוכלוסיה זו גבוה בהרבה). כניסה של עובדים ישראלים לחברות המיובאות, תאזרח אותן בישראל. עם זאת חשוב להכיר בכך שתקציבה של התכנית, 900 מליון שקלים, כנראה יעלה על ההכנסה ממס על החברות שיגיעו לכאן.
