מאות רבות של משתתפים הגיעו להר הרצל היום (שני), במבול שוטף, לחלוק כבוד אחרון לסרן דניאל פרץ, בן 22 מיד בנימין, שנהרג בקרבות ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת בעזה.

אביו, הרב דורון פרץ, ספד לו: "חשבנו אמא ואני איך אפשר לעבור את ההלוויה הזאת. החלטנו שאנחנו מתמקדים במה שיש לנו, זה לכבד אותך, בננו האהוב, גיבור ישראל. לא להתמקד בשכול ובאובדן, יש לנו את כל החיים להתמודד עם זה, וגם את הגופה שלך אין, עוד הדרך ארוכה להחזיר אותך הביתה. אבל את דמך, בננו דניאל, יש. הרבה דם. ולכן החלטנו להצדיע לך, להרכין לך ראש, לכבד את מסירות הנפש והגבורה של בננו אהובנו. אז באנו לכבד אותך ואת כל אנשי צוותך שדהרו אחריך כמו אריות. דניאל, כמה בכיתי הבוקר, כמו שלא בכיתי כל חיי. בכיתי על חמישה וחצי חודשים שהיה קשה לבכות, בגלל שפעלנו למענך. עשינו כל מה שרק אפשר היה לעשות. אני רוצה להגיד שאני מלא הכרת הטוב וגאווה כלפיך. האדמו"ר מרוז'ין אומר שלא ההורים בוחרים את הילד אלא הילד בוחר את הוריו. תודה שבחרת בנו.

"דם. מה שקברנו זה דם. אין את גופו ורובו של דניאל. יש את הדם. הדם שנמצא בתוך הטנק, הדם שנמצא מחוץ לטנק, הדם שנמצא על המדים שלו, קברנו את הדם. זה מה שקברנו. בגלל שכמה פעמים בתורה מופיע 'כי הדם הוא הנפש', נוזל החיים, אנרגיית החיים, החיות, זה הדם. לכן אסור לאכול אותו ולכן בוודאי ובוודאי אסור לשפוך אותו. דניאל, אחרים רצחו אותך ושפכו את דמך, ואתה וחבריך לחמתם עד טיפת דמכם האחרונה. הם זעקו לרצח ואתם זעקתם מדם לבכם להציל, להגן. הדם הוא הדבר הכי מרכזי בחיים, אדם מלשון 'דם'. בשר ודם. דם זה החיים. אלה שפכו את דמך ודם חבריך הנקי והטהור, ואיבדו צלם אנוש, ואתה מילאת את צוואת אלוקים לנח, 'שופך דם האדם, באדם דמו יישפך, כי בצלם אלוקים עשה את האדם'. אלה שפכו את דמך, איבדו צלם אלוקים, ואתה יצרת ברית דמים של הגנה, של מצילים. הברית, ברית הדמים של העם היהודי, ברית ייעוד משותף, ברית המילה היא ברית דמים על ישראל. הדם של קורבן פסח, הדם של ברית מילה, הדם של הגורל המשותף. הם שופכים דם, אנחנו יוצרים ברית גורל משותף בדם הברית.

"אני פונה לממשלת ישראל ולכנסת ישראל, יש ברית דמים בין המדינה לבין אזרחיה ושלוחיה, סומכים עליכם להחזיר את כל החללים, להחזיר את כל החיילים, כל האזרחים והאזרחיות, כל הקשישים והילדים. יש ברית דמים, בדמייך חיי. למנהיגים שלנו, לכל העם האהוב והחברה שלנו, הדם הטרי של בננו הוא הדם של ברית הגורל בינינו. זה הדם שמזכיר לנו את דם הברית, שרב המשותף על המפריד. אל לנו לחזור אי פעם למה שקרה לפני 7 באוקטובר, כשהחמאס הזכיר לנו מי אנחנו. עדיין יש 134 חטופים, וגם הגופה של הבן שלנו, להזכיר לנו שאנחנו עם אחד, אנחנו לא קורי עכביש כפי שנסראללה יימח שמו אומר, אנחנו לא חברה חלשה אלא חברה שבנויה מעבותות של אהבה, של ערבות הדדית. זו לא חולשה, זו חוזקה".

הלווייתו של סרן דניאל פרץ בהר הרצל (צילום: יהל פרג')

"עמדנו שנינו על רחבת המסדרים בבה"ד 1, במרחק שנה האחד מהשני". אמר האח, סרן יונתן פרץ. "כתובות שם בגדול ההגדרות לקצין הישראלי. הראשון – אחריות למשימה, גורל המערכה בידיו. השני – ראוי לפקודיו, אחריות לאנשים. השלישי – איש מקצוע מעמקי, לומד ומלמד. הרביעי – איש שטח, מעז, מתחבל ואמיץ. והחמישי, בעל חשיבה רעננה, ביקורתית ומחדשת. דניאל, באותו יום ב-7 באוקטובר הבנת את האחריות למשימה. יצאת עם הצוות שלך, תומר, איתי ומתן, בלי פקודות ברורות. נלחמת גם על הגדר וגם בשדות בין עזה לנחל עוז. הבנתם היטב שגורל המערכה בידכם. היית ראוי לפקודיך גם בשגרה, וזה התבטא בצורה ברורה וחדה באותו בוקר. היית איש מקצוע מעמיק שאוהב ומשקיע במקצוע, ולומד ומשקיע גם בסופ"שים כשהגעת הביתה. באותו בוקר הבנו כמה העזת וכמה היית אמיץ. פגעתם במחבלים בטווחים הארוכים והסתערתם קדימה לשדות ללחימה בטווחים קצרים, כדי להגן על הקיבוצים. במהלך הקרב חשבת, היית קר רוח, נתת פקודות בקשר בביטחון ובמקצועיות. דניאל אחי, אתה גיבור אמיתי. אני אתגעגע אליך מאוד.

"ביום החתונה שלי הגעתי לכאן, להר הרצל, ידעתי שבתקופה הזאת אין מקום יותר מתאים להיות בו באותו יום. כשחשבתי על זה לפני החתונה, ידעתי שאין בנאדם אחר שהייתי רוצה שיהיה איתי יותר ממך. עכשיו אני יודע שבאמת היית איתי שם. הגבורה שהפגנת בבוקר 7 באוקטובר היא ביטוי מדויק לגבורה של העם שלנו. כמוך יש עוד הרבה לוחמים ומפקדים שעדיין נלחמים בגבורה. אנחנו בשעה לאומית ובתקופה היסטורית. אנחנו רואים בתקופה הזאת איזה עם יש לנו ואילו עוצמות יש לו. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, אנחנו ננצח את המלחמה הזאת, כמה זמן שיידרש. נמשיך את דרכך, דרך של מסירות נפש וגבורה".

אחותו של פרץ, שירה, ספדה לו: "חמישה חודשים חיכינו לשמוע מה עולה בגורלך. פחדנו שאתה סובל, שקר לך, שאתה לא אוכל מספיק ושאתה חווה טראומה בלתי נתפסת. אך ברגע שהצבא נכנס וסיפר את החדשות הרעות ירדה לי אבן מהלב, וידעתי שב-163 ימים האחרונים היית לצידנו בכל רגע. רק לפני יומיים עמדתי בכיכר החטופים וסיפרתי איזה בנאדם ערכי, מלא חיים, אוהב הארץ וציוני היית. ברגעים אלו אני כל כך גאה להיות אחותך, כל כך גאה שזכיתי להכיר אותך ולקרוא לך אחי הגדול והגיבור. בכל יום שעובר אני אחשוב על הגיבור שלי, על אחי המדהים ששם את הרצונות האישיים שלו בצד ומסר את נפשו על קדושת השם, העם, והארץ. דניאל כתב ביומנו האישי: 'אם לא אני, אז מי?' חמש המילים האלו ילוו אותי כל החיים".

״אנחנו עומדים בתפילה", אמר הרב הראשי לישראל דוד לאו, "ואומרים: יהא קברו של דניאל הקבר האחרון בשורה, רחם על ציון והשב לנו ימים של נחמה״.

הלווייתו של סרן דניאל פרץ בהר הרצל (צילום: יהל פרג')

נציג צה"ל אמר בהספד לפרץ: ״ברגעים אלו נבצר מרבים מחבריך לחטיבה 7 להיות כאן, הם נלחמים במלחמה שאין צודקת ממנה״.

מסע ההלוויה של פרץ יצא מבית המשפחה ביד בנימין אל בית העלמין הצבאי בהר הרצל.

סרן דניאל פרץ הוא בנו של הרב דורון פרץ, יו"ר המזרחי העולמית. "אנחנו מרגישים שהבכי הוא לא רק שלנו, הוא מהשמיים, הקב"ה בוכה ומזיל דמעות", אמר הרב יוסף צבי רימון, נשיא תנועת המזרחי העולמית ורב מועצת גוש עציון. "אנחנו בתקופה קשה מאתגרת. הרוגים, שבויים, פצועים, אנחנו בוכים ועצובים ובתוך הבכי צריך לזכור, בכל ההיסטוריה שלנו ניסו לרצוח אותנו אבל אף פעם, מאז החורבן, לא יכולנו להגן על עצמנו. אנחנו בוכים אבל לא חלשים ולא מסכנים. דניאל, השם יקום דמו, לא נפל באושוויץ ולא בברגן בלזן, דניאל נפל כשהוא חייל בצבא ההגנה לישראל. החמאס מבקשים להחשיך ואנחנו נוסיף אור, החמאס מבקשים להרוס ואנחנו נמשיך לבנות".

חבריו של פרץ, ניתאי, דוד ושלו, ספדו לו: "דניאל, אחינו היקר, 163 ימים מאז אותו יום נורא, התפללנו לא להגיע לרגע הזה. תמיד אמרת כמה אתה מאמין בהגנת העם והארץ. לכל אנשי הביטחון ונבחרי הציבור, תדאגו להשלים את המשימה עד הסוף, כי זו צוואתם".

סרן דניאל פרץ ז"ל (צילום: דובר צה"ל)

פרץ היה מפקד מחלקה בגדוד 77, עוצבת ׳סער מגולן׳ (7). הוא פיקד על טנק בנחל עוז כשהחלה מתקפת הפתע ב-7 באוקטובר, ונפל בקרב לצד סמ"ר איתי חן. שניהם מוחזקים בעזה. הרב הצבאי הראשי קבע את מותו לאחר בחינה של כלל הממצאים ועל בסיס מידע מהימן. הממצאים שאותרו מאפשרים על פי ההלכה להביאו לקבורה.