"החודשים האחרונים לימדו אותנו את החשיבות של עמוד התווך החברתי-קהילתי, והדגישו עד כמה נחוצה במושבים דמות שתרכז את ההיבטים האלה", אומר השבוע ל'דבר' מנהל אגף חברה וקהילה בתנועת המושבים, קובי שמואל.

כנס הנהגות מיוחד שארגנו תנועת המושבים ומנהלת תקומה הוקדש לדיון באתגרי המושבים באזור הדרום לאחר 7 באוקטובר. בכנס, שהתקיים במועצה האזורית שער הנגב, השתתפו 100 נציגים מכ-40 מושבים בנגב המערבי.  

קובי שמואל, מנהל אגף חברה וקהילה בתנועת המושבים. "נדרשים לעשות שינוי במנגנון הניהול של המושב" (צילום: תנועת המושבים)

"המודל הניהולי הנוכחי במושבים רזה ומבוסס על מתנדבים", אומר שמואל. "ברבים מהמושבים ההנהגה מבוססת על האגודה החקלאית. יש צורך למנות רכזי קהילות שינהלו את ההיבט החברתי-קהילתי בשגרה ובחירום, ירכזו את הוועדות ויובילו את בניית הקהילה, לצד ההיבט החקלאי שקיים היום". 

"להכיל גם את ההיבטים הקהילתיים-חברתיים"

הכנס התמקד בשינוי המודל הניהולי של המושב והצבת הבנייה החברתית-קהילתית על  סדר יומה של שדרת ההנהגה במושבים. לדברי שמואל, התפיסה החדשה גובשה יחד עם מחלקות היישובים במועצות האזוריות חוף אשקלון, שער הנגב, אשכול ושדות נגב, שלקחו חלק בכנס. 

המהלך לבניית הקהילות, והצורך בדמות של מנהל קהילה, מתחזק בתנועת המושבים בשנים האחרונות יותר ויותר. הקמת הרחבות, והעיסוק בשאלות ההמשכיות של המושב מחד והשמירה על הייחודיות שלו מאידך, הדגישו את הצורך לעדכן את אופני הניהול.

במרבית המושבים קיימת אגודה חקלאית שהמנדט שלה נוגע לאמצעי הייצור. "מאוד ברור שמה שהיה לא יוכל להימשך", מסביר שמואל, "ההתנהלות של הנהגות המושבים חייבת להשתנות ולהכיל גם את ההיבטים הקהילתיים-חברתיים, כדי שנוכל לשמור על הקהילות. צריך לתת יחס לקהילה כעניין בפני עצמו". 

הכנס כלל מעגלי שיח וקבוצות למידה ועבודה של חברי ההנהגות. לצד שיתוף בהתנסויות מוצלחות, עלו לא מעט אתגרים שעומדים בפני המושבים בעת הזו, והתקיימה חשיבה משותפת על הדרכים להתמודד איתם.

בין הנושאים שנדונו, בלטו הצורך בייעול מיטבי של ההנהגה במושבים ופיתוח מנגנוני ניהול מותאמים, הצורך בכלים לבניית חוסן קהילתי והובלת הקהילה לצמיחה, ולבטים הנוגעים להחזרת התושבים הביתה בביטחון. 

עמית יפרח, מזכ"ל תנועת המושבים. "חייבת להיות גם דמות שמנהלת את הקהילה"  (צילום: אלבום פרטי)

"אנחנו עובדים מול מנהלת תקומה כדי לחזק את קהילות המושבים והחקלאות בנגב המערבי, שנפגעו קשות", אמר ל'דבר' מזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח. "למושבים סמוכי הגבול שני תפקידים לאומיים: לייצר מזון עבור אזרחי המדינה ולשמור על הגבולות. החקלאות והקהילות בעוטף חטפו מכה קשה ב-7 באוקטובר. החקלאות קיבלה מכה קשה כשעובדי חקלאות נחטפו או עזבו בהמוניהם את הארץ, ומהחקלאים נמנע לעבד את שדותיהם. הקהילות ספגו מכה קשה מאוד וחלקן רק עתה מתחילות לחזור למושב".  

תנועת המושבים פועלת בחודשים האחרונים עם מנהלת תקומה לבניית "היום שאחרי". לדברי יפרח, השיקום דורש גם עדכון של מבנה הנהגת המושבים ותפקידיה: "אנחנו עובדים מול מנהלת תקומה כדי לחזק את קהילות המושבים. שיקום העוטף חייב להיות בכל המישורים: באפיק החקלאות הפרטית והמשותפת, הפעילות הלא חקלאית הפרטית והמשותפת וחיזוק הקהילה. עד היום הנהגות הקהילות במושבים תפקדו בהתנדבות כנבחרי ציבור, אבל ברור שחייבת להיות גם דמות שמנהלת את הקהילה". 

בין המורשת המושבית לצורך בהתחדשות, בתנועת המושבים מנסחים מחדש את השילוב בין ההיבטים השונים של המושב: שיתופיות, קהילתיות, חקלאות ופרטיות. לדברי שמואל, ההיבט של הקהילה והחברה במושב חייב חיזוק גם במישור הפורמלי, בדמות בעל תפקיד שירכז את קהילת המושב.

"אנחנו נדרשים לעשות שינוי במנגנון הניהול של המושב. כמובן שאנחנו לא רוצים להיות קיבוץ, ולא נהיה קיבוץ, אבל אנחנו מבינים כמה חשוב ומשמעותי שיהיה בעל תפקיד שבאחריותו חיבור הקהילה והדאגה לצרכים בשגרה ובחירום", מסביר שמואל. "ברור לנו שדרוש בכל מושב מנהל קהילה במשרה מלאה, ואי אפשר להסתמך רק על הפעילות ההתנדבותית שהייתה קיימת עד כה.

"נחוץ מישהו שמכיר את הדברים והוא כתובת. בסופו של דבר, כשקרה מה שקרה, הוועדים התפזרו. כל אחד היה עם המשפחה שלו, ולאף אחד לא היה תפקיד מוגדר ממש של ריכוז הקהילה, והחיסרון הורגש".  

בקרוב: קורס מנהלי קהילות

לפי התוכנית שנבנתה יחד עם מנהלת תקומה, המנהלת תממן את משרת מנהל הקהילה בשנים הקרובות, במושבים שעליהם היא אמונה. בהמשך, יעבור המימון לידי המושבים. תנועת המושבים והמועצות האזוריות ילוו את הנהגות המושבים.

לדברי שמואל, בקרוב תפתח התנועה קורס מנהלי קהילות שיכשיר את המיועדים לתפקיד באוריינטציה מושבית. "אנחנו מפתחים את תפקיד מנהל הקהילה המושבית וחשוב לנו שהליווי יהיה מתמשך, שיהיה להם גב לאורך כל השנה".  

המושבים בנגב המערבי מתחילים באיתור וגיוס מנהלי קהילות, ויחד עם אגף קהילה לייצר הכשרה מתאימה וליווי שוטף. בקרוב יתקיים מפגש עם מנהלי קהילה חדשים שמונו במושבים במועצה האזורית אשכול, שיוכשרו לתפקיד וייצאו לדרך. 

"המפגש היה חזק ומרגש מאוד זה אירוע מכונן", משתף שמואל. "הרוח הטובה שעלתה ממנו היא ללא ספק הפגנת כוח משמעותית של המושבים. בחודשים האחרונים מזמינים את נציגי המושבים לכל מיני כנסים ופורומים. חששנו שיתייחסו לכנס כ'עוד כינוס'.

"כשפתחנו את ההרשמה ראינו שיש צמא גדול מאוד להיפגש ולדבר בפורום של המושבים שהוא הרלוונטי להם. המפגש עם פורום קונקרטי שמתאים לחיים שלהם היה נחוץ מאוד. עד עכשיו התקיימו מפגשים יחד עם הקיבוצים והערים, והשיח היה כללי מדי עבור נציגי המושבים. כאן, לעומת זאת, המכנה המשותף היה רחב ונוצר שיח חיובי. חברי ההנהגות דיברו על הרצון לחזור, על הגעגוע והאהבה לאזור, למושב ולחיים הקהילתיים. השאלות המרכזיות נגעו ל'איך לחזור', ולא 'האם לחזור'". 

האתגר: "איך לחבר את המושב מחדש"

החודשים האחרונים אתגרו מאוד את המושבים המפונים. קהילות מבוססות מקום נתלשו מסביבתן ונדרשו לפתח כלים ואופנים שונים לשמור על המרקם החברתי שלהן.

"השהות במלונות גבתה מחיר כבד, שבחלק מהמקרים בא לידי ביטוי בהתפרקות של הקהילות", אומר שמואל. "אחד האתגרים הכי בוערים הוא איך לחבר את המושב מחדש. המושבים התפזרו למשך חמישה חודשים, כל אחד למקום אחר. חלק מהתושבים שכרו מגורים זמניים, חלק במלונות, חלק אצל בני משפחה. צריך לאסוף את האנשים ולהחליט איך חוזרים הביתה כקהילה. עלה הצורך לקיים מפגשים ואירועים קהילתיים, לייצר מרכז לקהילה להתכנס סביבו". 

במסגרת הארגון מחדש של הנהלת המושב ו־ועד המושב, יצטרפו לתפקיד המנהל והגזבר גם מנהל קהילה, רכז צעירים ורכז הגיל השלישי, כדי לתת מענה מתאים יותר לחתכים שונים באוכלוסיית המושב. השינוי צפוי לעזור לחברי המושב לחזור לשגרה, יקל על הילדים את החזרה למסגרות ויאפשר לבוגרים לעבוד ולהתפרנס.  

גם האתגר הביטחוני בוער במיוחד. "חייבים לייצר תחושת ביטחון כדי שאנשים ירגישו בנוח לחזור הביתה, שתהיה קרקע יציבה לחזור אליה", אומר שמואל.  

לצד הקשיים, היו לדבריו גם לא מעט הצלחות במישור הקהילתי. "רבים גילו אנשים בקהילות שלא הכירו. פתאום באו לידי ביטוי כישורים ואיכויות של אנשים בקהילה שפחות היו מוכרים לפני כן. אנשים נכנסו לעמדת הנהגה לא פורמלית, תפסו עמדה, נכנסו פנימה והתחילו להוביל, לרכז ולהנהיג. זה הצליח להוציא מהמושבים משהו קונסטרוקטיבי", הוא  משתף בהתרגשות, ומוסיף: "פתאום נפתח פתח למעורבות של עוד אנשים ונכנסו עוד כוחות לצוותי ההנהגה של המושבים. זה דבר שנחווה בצורה מאוד חיובית".

לדבריו, התובנה המרכזית של הנהגות המושבים בנגב המערבי היא שהשיקום והמהלך לחיזוק הקהילות חייב להיעשות ביחד, כחלק משדרת הנהגה משותפת. "הגענו לתובנה שאי אפשר להמשיך להתנהל כל מושב בנפרד, וצריך לייצר הנהגה מובילה משותפת של המושבים באזור".  

הכנס הדגיש את חשיבות העבודה המשותפת של המושבים מול מנהלת תקומה. "חייבים לדרוש את הצרכים של המושבים, על הייחוד שלהם, במשותף. אנחנו צריכים לנסח ולגבש במשותף את הדרישות שלנו מהמדינה ומהמנהלת כדי להצליח בשיקום", הוסיף שמואל.  

לדבריו, ראשי המועצות ומנהלת תקומה שהגיעו לכנס הופתעו מההתייצבות של הנהגות המושבים. "השיח עם מנהלת תקומה עד היום היה מורכב. העבודה של כל מושב בנפרד, כשלא ברור עם מי לדבר בכל מושב, אם יש בכלל עם מי לדבר, הייתה מתסכלת גם עבורם", מסביר שמואל. "המושבים הצטיירו כמי שלא סגורים על עצמם ביחס למה שהם רוצים, כי לא הייתה חשיבה מסודרת ומאורגנת על הדברים. האיסוף המשותף של האתגרים והצרכים מסייע גם להם להבין מה נדרש מהם ומה ייטיב את החזרה של המושבים לחבל הארץ הזה". 

פעולתו של הכנס משמעותית, לדברי שמואל, פנימה והחוצה. "התגובות היו מאוד חזקות", הוא אומר. "הכנס נתן הרבה מוטיבציה ואופטימיות לנציגים. הידיעה שכל מושב לא לבד, שלאנשים שמובילים קהילות יש תנועה מאחוריהם ומושבים נוספים לצידם, היא אחד הדברים המשמעותיים ביותר שיצאו מהכנס הזה.

"אנחנו שמחים על התוקף שחברי ההנהגות שהגיעו לכנס נתנו להובלה של התנועה. המסר הזה יצא גם החוצה, לראשי המועצות ולמנהלת תקומה. במנהלת ראו שיש תנועה שמייצגת את המושבים ומובילה את התהליכים בצורה מקצועית".  

בתנועת המושבים מתכננים לקיים בקרוב כנסי המשך, שיאפשרו לנציגים לחזק את השותפות ולבנות מחדש את שדרת ההנהגה של המושבים באזור, תוך יצירת מעגל רחב לשיח וחשיבה עבור הנהגות המושבים.  

"יעזור להבהיר עד כמה נחוצה מנהלת גם לצפון"

בתנועת המושבים מבקשים לקדם מהלך דומה גם עם הנהגות המושבים בצפון. בתנועה אמנם יודעים לסמן את הכיוון, והמושבים יודעים מה נחוץ להם, אבל חוסר הוודאות ביחס לכוונות המדינה והיעדר מינהלת לשיקום הצפון, מקשה על מימוש ההיבטים הפרקטיים של המהלך הארגוני.

"ברור שהצורך שלהם יהיה אחר, ועוד לא ברור כמה זמן יימשך המצב הזה", אומר שמואל. "אנחנו רוצים לסמן יחד איתם את האתגרים של הקהילות, להבין מה הצרכים, וברור שהדרישה מהמדינה תהיה הרבה יותר קשה, כי בינתיים לא מדברים על הקמת מנהלת שאפשר לעבוד מולה. אנחנו מקווים שזה יעזור לנו להבהיר למדינה עד כמה נחוצה מנהלת גם לצפון". 

הדס זנזורי ממושב פרי-גן, שהשתתפה בכנס, חושבת שהשינוי מבורך ומתבקש. היא מנהלת החינוך והתרבות של המושב ומנהלת הקהילה בחירום, תפקיד שהיא ממלאת בהתנדבות. קהילת המושב מפוזרת כרגע בין אילת, ים המלח והערבה.

"המטרה בשינוי אופן הניהול היא לאפשר חזרה לשגרה. הרעיון הוא לא לנטרל את תפקידו של ראש הוועד, אלא להתייחס לצרכים הקהילתיים ולנהל את הקהילה ביתר תשומת לב, דבר שפחות אופייני למושב", היא מסבירה. "אנחנו ממשיכים לחפש את הדרך. במושבים מרכז ההחלטה הוא משפחתי, פרסנולי. לא מחליטים כקהילה. זה ההבדל הגדול בין מושב לקיבוץ. זו אחת הסיבות שאני בוחרת לגור בו – שיש מקום לאינדיבידואליות". 

השיבה הביתה: "מי שצריך להיות קו ראשון זה הצבא"

הראשונים לחזור למושב הם החקלאים. כ-15 משפחות במושב פרי-גן מנהלות משק חקלאי. "הגברים חזרו ואיתם גם כיתת הכוננות", אומרת זנזורי. "לאט לאט המשפחות של החקלאים חוזרות, וגם אנשים שיש להם עסק ביישוב שהיו חייבים לחזור. אנשים לא חוזרים בגלל הכסף, אלא בשביל להגיד שזה הבית שלנו, ואף אחד לא יגרש אותנו מהבית שלנו. קשוח מאוד לחיות בבית מלון. אנחנו ממשיכים לתת מענה לתושבים באילת וגם פה. חשוב לנו לכבד כל החלטה של המשפחה בתוך הקהילה שלנו". 

זנזורי מעידה שהאתגר הביטחוני מעסיק מאוד את אנשי המושבים שרוצים לחזור הביתה: "אנחנו מדברים הרבה על תחושת הביטחון. מי שצריך להיות קו ראשון זה הצבא ולא היישובים. כרגע במועצה שלנו לא הפסקנו עוד לבכות על מתינו, לא קברנו בקבורה יהודית את מי שנרצח בשבי, וכמובן שלא חזרו כול השבויים שלנו, גם הילדים. המצב מאוד כואב ועצוב. 

"הכי חשוב לנו, צריך להיות ברור, שהחיילים צריכים להיות הקו הראשון, והם צריכים להגן עלינו הרבה יותר ממה שהיה ב-6 באוקטובר. כרגע נראה שהנוכחות הצבאית הולכת ופוחתת. מי שנמצאים פה ביום יום לא רואים את הצבא בכל מקום, רק שומעים את הבומים, וברור שאנחנו במלחמה.

"בהתחלה אמרו שיהיו פה מצלמות בכל מקום, כלי רכב ממוגנים, מכשולים וכו'. בסיכומי פיקוד העורף בתחילת המלחמה דיברו על חיזוק משמעותי של ההגנה. כרגע מצמצמים חיילים. אנחנו מקווים שזה ישתנה".