בדו"ח שפורסם היום (שלישי), דן מבקר המדינה במחדל חמור של המדינה בנוגע לשריפת פסולת בשטחי יהודה ושומרון. על פי הדו"ח, בשנים הנבדקות, 2017-2022, חלה עלייה תלולה בהיקף הפסולת שנשרפה, והתקבלו לגביהן יותר מ-50 אלף תלונות של אזרחים ישראלים שנאלצים לספוג זיהום אוויר וריח רע בגלל התופעה.

תופעת שריפת הפסולת לסוגיה בידי פלסטינים באזור יהודה ושומרון קיימת זה כ-20 שנה ופוגעת בבריאות הפלסטינים והישראלים כאחד, גם בשטחי יהודה ושומרון וגם בשטחי מדינת ישראל.

בתחילת מלחמת 'חרבות ברזל', אף פנו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה והמרכז לגורמי ממשלה שונים בתלונות על החמרה בהיקף המפגעים והנזקים הנגרמים בשל תופעה זו.

אף על פי כן, במשרד להגנת הסביבה ובמנהל האזרחי מתנערים בפועל מאחריותם לטיפול בתופעה החמורה.

כ-50 אתרי פסולת לא מוסדרים נוספו בחמש שנים

המבקר מצא, כי בשנים 2017-2022 חל גידול של כ-75% במספר אתרי הפסולת הלא מוסדרים שבערו ביהודה ושומרון (מכ-70 ל-123 אתרים).

לפי הערכות משרד מבקר המדינה, כ-422 אלף טונות של פסולת פלסטינית מעורבת, שהם כ-45% מסך הפסולת הפלסטינית המעורבת שיוצרה ביהודה ושומרון בשנת 2022 (כמות שוות ערך לפסולת מעורבת של כ-700 אלף פלסטינים), נשרפה באתרים לא מוסדרים, וכ-180 אלף טונות ממנה נשרפו ב-77 אתרים לא מוסדרים בעלי השפעה בתוך תחומי ישראל.

ככלל, אומר המבקר, חלק ניכר מהרשויות המקומיות הפלסטיניות חסרות את הכסף הדרוש כדי לשנע את הפסולת למתקני טיפול מוסדרים.

מניתוח נתוני יחידת קצין מטה סביבה בעניין בעירת אתרי פסולת לא מוסדרים של פסולת פלסטינית מעורבת, שביצע משרד מבקר המדינה, עולה כי בשנת 2022 בערו בכלל שטחי יהודה ושומרון 123 אתרים, מהם 61 (50%) בערו בתדירות גבוהה ובינונית ו-82 (67%) בערו מפעם לפעם בשטחי C.

עוד נמצא, כי 43 מהאתרים בשטחי C, שהם 52% מכלל האתרים, בערו בתדירות גבוהה (יומית ושבועית) עד בינונית (חודשית); ו-39 מהם (48%) בערו בתדירות נמוכה.

נוסף על כך בערו בשנה זובתדירות גבוהה ובינונית בשטחי C באזור הר חברון גם מאות מוקדי שריפות של פסולת אלקטרונית.

מדובר בפגיעה משמעותית באיכות החיים בשל ענני עשן, ריחות חריפים וחומרים מזהמים ואף מסרטנים. לצידם ישנו הנזק הבריאותי הפוטנציאלי לכלל האוכלוסייה, ובייחוד לאוכלוסיות פגיעות, בהן ילדים, קשישים וחולים כרוניים.

המחיר הכלכלי בתוך מדינת ישראל מגיע לפי הגיע משרד המבקר בשנת 2023 לסך של 880 מיליון שקלים עד 1.3 מיליארד שקלים לפחות. ללא טיפול מהשורש בתופעה, העלויות המצטברות עקב זיהום אוויר זה בשנים 2023 עד 2030 צפויות להסתכם בכ-9.1 מיליארד שקלים.

עוד עולה מממצאי המבקר, כי שיעור מיחזור הפסולת הפלסטינית בשנת 2020, היה 1% בלבד.

ממצא נוסף נוגע לירידה באכיפה. כך, רק חמישה מקרים של עבירות פסולת טופלו במחוז ש"י במשטרה בשנת 2022. כמות זו משקפת ירידה של כ-87% באכיפה נגד עברייני פסולת לעומת שנת 2020, אז טופלו 40 מקרים.

תופעה קשה נוספת הנוגעת לזיהום אוויר וקרקע, היא זליגת עשרות אלפי טונות של פסולת אלקטרונית מישראל לאתרי שריפה ביהודה ושומרון, במקום לטפל בהם במתקנים מוסדרים בישראל. דו"ח האו"ם העריך לגבי שנת 2020 לבדה, שמדובר ב-57-64 אלף טונות של פסולת.

רק 6 מ-15 משרות במוקד החירום אוישו

יצירת דו"ח הביקורת עברה דרך בדיקות במספר רב של יחידות ממשל: קצין מטה סביבה במנהל האזרחי (מנא"ז); ביחידת הפיקוח במנא"ז; ביועמ"ש יו"ש; במשרד להגנת הסביבה; בשירותי כיבוי אש ובמשרד הבריאות.

בדיקות השלמה נעשו באיגוד ערים לאיכות סביבה יהודה, באיגוד ערים לאיכות סביבה שומרון, באיגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון, בקרן לשמירת הניקיון שבמשרד להגנת הסביבה, במחוז ש"י של משטרת ישראל, ביישובי חבל לכיש (אליאב) ובעיריית ראש העין. הביקורת הסתייעה בעמותות ובגופי מגזר שלישי העוסקים בנושא.

הגופים העיקריים שלהם סמכות למנוע ולטפל בבעיה הם המנא"ז והמשרד להגנת הסביבה. אלא שעל פי הדוח, המשרד להגנת הסביבה כלל לא העריך את היקף זיהום האוויר שנגרם לתושבי ישראל משריפות בשטחי יהודה ושומרון, ולא העביר למשרד הבריאות דיווחים שהגיעו אליו מאזרחים על נזקים בריאותיים כמו קשיי נשימה, צריבה בעיניים או במערכת הנשימה, גירוי בעור, בחילות, סחרחורות וכאבי ראש.

עוד עלה, כי נכון לאפריל 2023, בתקן כוח האדם במוקד החירום של המשרד להגנת הסביבה היו 15 משרות, אך בפועל אוישו שש בלבד (40%).

בתשובתו למשרד מבקר המדינה, מסר המשרד להגנת הסביבה כי הפער באיוש מוקד החירום נסגר, וכי נכון לינואר 2024 כל המשרות במוקד מאוישות.

בתשובתה מפברואר 2024, מסרה השרה להגנת הסביבה למשרד מבקר המדינה, כי הצוות הבין-משרדי הייעודי לנושא, שרובו ככולו היה פעיל במלחמה וחלקו עדיין לוקח חלק בה, חזר לעבוד במרץ, וכי היא מקווה שהמלצות הצוות יושלמו ויועברו אליה בהקדם.

עוד מסרה השרה, כי ללא הקצאת משאבים מתאימים, לא ניתן יהיה לתת מענה לתופעה של שריפת פסולת ביו"ש. גם מנכ"ל המשרד מדגיש, כי ללא השקעה בטיפול ראוי בפסולת, אכיפה לבדה לא תוכל להביא לטיפול יסודי בבעיה.

למרות תגובת המשרד, גורם במשרד המבקר מצא כי מבצעי אכיפה ממוקדים בתקופת המלחמה הצליחו להביא לירידה בהיקף שריפות הפסולת, וכי יש לגופי האכיפה בישראל יכולת לצמצם את הבעיה גם במצב תשתיות הטיפול הנוכחיות.

לסיכום, קבע המבקר כי המנהל האזרחי והמשרד להגנת הסביבה מתנערים מאחריותם – גם ביצירת מתקנים מוסדרים לטיפול בפסולת, וגם באכיפה נגד עבריינים ששורפים את הפסולת, תוך התרחבות מתמדת של התופעה.

גם לאחר שהצוות הבין-משרדי יגיש המלצות, המבקר מציין כי אין בכך מענה בטווח סביר: "יידרשו עוד שתי החלטות ממשלה: החלטת ממשלה אחת שתעסוק באישור תוכנית כזו מהבחינה הדקלרטיבית בלבד, והחלטת ממשלה נפרדת ונוספת שבה יידונו ויאושרו מסגרת התקציב והמקורות התקציביים ליישום התוכנית. נראה כי הדרך לפתרון שורשי לבעיית שריפת הפסולת ביו"ש עוד ארוכה מאוד".

"שרשרת הכשלים ארוכה וקשה"

יניב בלייכר, מנהל עמותת "אזרחים למען אוויר נקי": "כבר שנים שאנחנו חוזרים ומתריעים על היקף תופעת שריפות הפסולת ביהודה ושומרון ועל גודל המחדל מצד המדינה. כעת, עם פרסום דוח מבקר המדינה, אין עוד ספק: רשויות המדינה כשלו בתפקידן להגן על הסביבה ועל בריאותם של מיליוני תושבים.

"שרשרת הכשלים שנחשפה בדוח המבקר ארוכה וקשה, החל מעיכוב של שנים בהקמת אתרי הטמנה, דרך הימנעות מכיבוי של אתרי פסולת הבוערים באופן יום-יומי, ועד להיעדר כמעט מוחלט של אכיפה, והיא אינה יכולה עוד להימשך. אנחנו קוראים למשרד להגנת הסביבה, למנהל האזרחי, לשירותי הכיבוי ולמשטרת ישראל ללמוד את הדוח וליישם את המלצותיו".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה מוטרד מאוד ממפגעי הפסולת ושריפתה ברשות הפלסטינית והשפעתם על הציבור ברחבי הארץ, ומברך על פרסום הדו"ח בנושא, אולם כל הסמכויות לטיפול בפסולת ביו"ש נתונות בידי המנהל האזרחי באופן בלעדי.

"בחודש יוני 2023, אישרה הממשלה את החלטה מספר 592 לקידום הטיפול במפגעים סביבתיים וחיזוק האכיפה הסביבתית באזור יהודה ושומרון, שהונחה על שולחנה על ידי השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, יחד עם שר האוצר והשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ'.

"בכפוף להחלטה זו, החל המשרד בגיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יו"ש ובמפגעים חוצי גבולות. לשם מטרה זו הוקם צוות בין-משרדי לקידום החלטת הממשלה, שאף החל בפגישות וגיבוש תוכנית העבודה.

"מכיוון שיש פרויקטים שאינם תלויים רק במנהל האזרחי, אלא גם בשיתוף הפלסטינים, כדי לקדם את בעיית האכיפה בהתאם להחלטת הממשלה 592, גובש גם צוות חקיקה שמטרתו לבחון את הכלים הקיימים והעתידיים למיגור התופעה הרחבה.

"השרה להגנת הסביבה פנתה באחרונה לשר הביטחון יואב גלנט ולשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' כדי שיקדמו החלת חוקים סביבתיים ביו"ש על ידי צווי אלוף, במטרה למגר מפגעים סביבתיים הפוגעים בבריאות הציבור והסביבה".

ממשרד מתאם פעולות הממשלה בשטחים נמסר: "המנהל האזרחי וכלל רשויות האזור רואים חשיבות רבה בנושא ופועלים באופן רציף כדי למנוע מפגעים סביבתיים בכלל, ובדגש על אלה החוצים את גבולות אזור יהודה ושומרון בפרט.

"כפי שנמסר גם למבקר המדינה שערך לאחרונה ביקורת בנושא, כלל רשויות האזור משקיעות משאבים רבים בנושא הקיימות ואיכות הסביבה, והמנהל האזרחי פועל רבות לטיפול במפגעים אלה ומקדם פתרונות מגוונים, כדוגמת קידום הסדרה סטטוטורית לאתר לסילוק פסולת (הפלסטיני) ראמון ועוד. בנוסף, ננקטו צעדים רבים בנושא מניעת השלכת הפסולת ושריפתה באופן בלתי מוסדר ומניעת זיהומים וסיכונים.

"בשנה האחרונה המנהל האזרחי השקיע כ-2.5 מיליון שקלים לטובת כיבוי אתרי סילוק פסולת פיראטיים. יחד עם זאת, יחידת 'דוד' במנהל האזרחי תפסה במהלך השנה האחרונה מעל ל-140 משאיות הנושאות פסולת בלתי חוקית במעברים השונים.

"כמו כן, בחודש יוני 2023, עברה הצעת מחליטים '571' בממשלה, במסגרתה הוקמו שישה צוותים לקידום הטיפול במפגעים חוצי גבולות באזור. בחודשים הקרובים יוצגו הממצאים והפתרונות לבעיית התקציבים וכוח האדם, לטובת מציאת פתרון כולל של מפגעי הסביבה באזור.

המנהל האזרחי יוסיף להשקיע תקציבים ומשאבים לטובת קידום פתרונות הבעיה הקיימת. עם קבלת הדו"ח המלא הוא יילמד ויופקו ממנו הלקחים הנדרשים שייושמו בתוכניות העבודה השנתיות של היחידות השונות".