איך חוגגים את פורים אחרי 7 באוקטובר? הסוגייה מציפה שאלות אישיות וציבוריות, תיאולוגיות ומעשיות. המלחמה המתמשכת, החטופים, החללים, הפצועים, הלוחמים בחזית והמפונים בעורף – איך כל זה מתחבר עם חג שהמצווה המרכזית בו היא לשמוח, להתחפש ולשתות עדלאידע?

מירי גד-מסיקה: "יש רצון להרגיש נורמליות בתוך חוסר הנורמליות, וגם לשמוח"

"אחד הסממנים של צמיחה הוא לדעת להרים את עצמך בתנועה, להתעלות מעבר לאירוע", אומרת מירי גד-מסיקה, הממונה על התקשורת והתדמית של קיבוץ בארי. "מסיבות הפורים של בארי הן בלתי נשכחות. אחר הצהריים יש אירוע של דוכנים, ביתנים ופעילויות, משהו מאוד יפה, ססגוני ושמח, ובערב שישי שהכי קרוב יש 'פורים חברים', כדי שאפשר יהיה לשתות עדלאידע. כל הבנים העוזבים היו באים ועושים חגיגות גדולות, וגם מביאים חברים. ככה הכרתי את בעלי אלי לפני 23 שנים".

מירי גד-מסיקה. "חלק מהעניין הוא ליצור פסקי זמן כדי לתת במה לעוד רגשות ולעוד תחושות" (צילום: אלבום פרטי)

השנה זה אחרת. הרגשות מעורבים. "אין רגש אחד", אומרת גד-מסיקה, ששרדה עם משפחתה את טבח 7 באוקטובר, "זה בליל של עצב ואבל וגעגוע למי שלא איתנו, והרבה ציפייה ודריכות. יש לנו עדיין 11 חטופים שעוד מעט חצי שנה שם, ויש את הרצון להרגיש נורמליות בתוך חוסר הנורמליות, וגם לשמוח". גד-מסיקה מספרת שבקהילת בארי יצרו מאז 7 באוקטובר מערך תרבות שמביא תכנים ואירועים שונים לפי רגשות הקהל. ההחלטה על ערב השנה האזרחית החדשה הגיעה בעקבות דרישה של הצעירים, וההחלטה על לחגוג את פורים היא ההמשך הטבעי.

"אנשים לא חגגו את השנה האזרחית החדשה בחרדת קודש בגלל המצב. כששמעו שבבארי ציינו, קיבלו השראה ומעין אנחת רווחה. מסתכלים עלינו כדי לקבל כוחות, אנחנו פועלים מתוך כנות"

"ברור שלא כולם מסכימים ולחלק יותר קשה, אבל הכובד שמלווה ביום-יום הוא קשה מנשוא. זה לא משהו שאתה יכול להכיל, 100 נרצחים ו-11 חטופים. חלק מהעניין הוא ליצור פסקי זמן כדי לתת במה לעוד רגשות ולעוד תחושות". גד-מסיקה לא בטוחה שתגיע בעצמה לאירוע של המבוגרים השנה. בתה הקטנה החליטה להתחפש דווקא בפורים הזה לחיילת. "היא שיגעה אותי, הייתי בכל החנויות בבאר שבע, ובסוף הזמנו מאתר בארץ. אז הפורים הזה תהיה לי נציגה של גבעתי בבית. היא פשוט אהבה את הכומתה הסגולה. הכול מאוד מיקס.

"אנשים לא חגגו את השנה האזרחית החדשה בחרדת קודש בגלל המצב. כששמעו שבבארי ציינו, קיבלו השראה ומעין אנחת רווחה. מסתכלים עלינו כדי לקבל כוחות, אנחנו פועלים מתוך כנות".

שמעון שירזי: "רצחו לנו אנשים תוך כדי ריקוד, אנחנו מרגישים את זה קרוב"

שמעון שירזי הוא אחד ממפיקי המסיבות והרייבים העסוקים והחשובים בישראל. השנה הוא והצוות שעובד איתו, שכולל גם את עופר ניסים, החליטו לדחות את אירוע פורים הענק שהם מפיקים מדי שנה. "כל אחד והבטן שלו", אומר שירזי. "אני עושה מסיבות כבר 30 שנה, עברנו מלא דברים בדרך, אבל כמו שחווינו עכשיו, שרצחו לנו אנשים תוך כדי ריקוד, אנחנו מרגישים את זה קרוב".

"חיכינו לראות אולי יתבהר, אולי תהיה תקווה עם חדשות טובות, אולי תהיה הפסקת אש. אבל הצפון בוער, החטופים לא חזרו והחיילים בפנים. הבטן אומרת שקשה גם מוסרית וגם ביטחונית"

אירוע פורים של ליין הגייז FFF הוא אחד מאבני הדרך לבליינים בשנים האחרונות, וההחלטה של שירזי ושותפיו הכתה גלים. "חיכינו לראות אולי יתבהר, אולי תהיה תקווה עם חדשות טובות, אולי תהיה הפסקת אש. אבל הצפון בוער, החטופים לא חזרו והחיילים בפנים. הבטן אומרת שקשה גם מוסרית וגם ביטחונית. אם למישהו אחר זה מסתדר – זו זכותו.

"אם יקרה משהו טוב בעזרת השם אני אשמח, כי פורים זה חג שצריך לשמוח בו. אשמח עם בקשה ותפילה לחזרתם של השבויים והחיילים. ואז האור יהיה הכי גדול, וזו תהיה שמחה כמו שצריך, לא מהולה בעצב. נחכה ליום טוב".

רוני רז: "אנחנו חיים את האירוע, אבל צריך גם לשמור על המורל של העובדים"

גם עבור ועדי העובדים פורים הוא תמיד סיבה למסיבה. בוועד עובדי כלל ביטוח החליטו לבטל את המסיבה המרכזית ולחגוג לילדים. "המשפחה תחגוג, הילדים לא צריכים להרגיש את מה שאנחנו מרגישים, אבל בוועד זה אחרת", אומר רוני רז, יו"ר הוועד. "אנחנו מפורסמים במסיבות הפורים שלנו, אבל יש אצלנו בני משפחות של חטופים, יש עובדים שאיבדו הורים, אחים. זה מנותק מהמציאות להמשיך את החיים כרגיל".

רוני רז, יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח. "זה מנותק מהמציאות להמשיך את החיים כרגיל" (צילום: עידן גרוס)

רז מספר שהימים מאז 7 באוקטובר צבועים בצבעי המלחמה. "קשה להחליט עבור כל כך הרבה עובדים. אין לנו תשובות מוכנות. אנחנו יושבים ודנים, עם הנהלה, עם משאבי אנוש. אומרים 'בוא נשלב', הכול בסימן, ברגישות. בט"ו בשבט שתלנו עצי זית לזכר הנופלים מדרגה ראשונה של העובדים, ובפורים נערוך הפנינג, נחלק מארזים לילדים, יגיע די.ג'יי מהנובה, ויהיו דוכנים של עסקים מהדרום. אנחנו כמו כולם חיים את האירוע הזה, אבל צריך גם לשמור על המורל של העובדים".

זהר אביגדורי: "יש כאב מאוד גדול ושום איפור לא יכסה עליו"

שאלת פורים בוערת גם אצל זהר אביגדורי, מחנך וחבר תנועת 'דרור ישראל', שבני משפחתו נחטפו ב-7 באוקטובר והוחזרו בעסקה הראשונה. "ברור לי שאין ישראלי או ישראלית שיחגגו בלב שלם. זה ברור, כולנו בזה. אבל בפורים, שזה מגה-שמחה, אתה חייב לעצור. זה משהו לאומי, ובמשהו הלאומי הזה אני לא יכול להשתתף. זה קשה מאוד".

זהר אביגדורי. "אחת היוזמות במטה היא להתחפש בצבע צהוב" (צילום: אלבום פרטי)

אביגדורי ממשיך להיות פעיל במטה לשחרור החטופים גם אחרי שמשפחתו הקרובה שוחררה, ומספר על הדילמות שעלו בדיונים הפנימיים. "אנחנו לא מעוניינים להיות משביתי השמחות, זו תחושת מועקה רצינית. אחת היוזמות במטה היא להתחפש בצבע צהוב. אני פונה לקוראים, שמי שיוצא ומבלה יבוא עם תחפושת צהובה".

אביגדורי הוא גם מלכת הדראג של הצפון, זוהרה פלטינום, שבמשך שנים רבות עבורו ועבור חבורת הדראג שהוא חלק ממנה, פורים הוא אחת משתי נקודות השיא של השנה. "אני לא מתכוון לחגוג וגם לא להופיע. הזמינו אותי להופעה של קהילה שמארחת מפונים, בהתחלה הסכמתי ואז ביטלתי. כבר הייתי במסיבות, היו לי ערבים שיצא לי לרקוד בהם, מאוד התחברתי לזה שאמרו שאם אשב בבית זה לא יזרז את החזרת החטופים. אבל פורים זה חג של נהפוך הוא, ושל צרה גדולה ליהודים. זה לא עוד מסיבה.

זוהרה פלטינום במצעד הגאווה בחיפה 2017. "בפורים, שזה מגה-שמחה, אתה חייב לעצור. זה משהו לאומי, ובמשהו הלאומי הזה אני לא יכול להשתתף" (צילום: ארז רביב)

"יש מנגנונים שונים בנפש. יש הבדל בין משהו אישי ומשפחתי. זה משרת כוחות בנפשות שאומרים 'הכול כרגיל', שמסיטים מבט מהכאב של המשפחות. אפשר להיות בוגרים ולא להסיט את המבט. יש כאב מאוד גדול ושום איפור לא יכסה עליו".

הרב ד"ר שרון שלום: "דווקא בפורים הזה, בגלל הקושי, יש לי מחויבות לשמוח עוד יותר"

לרב ד"ר שרון שלום, רבה של קהילת קדושי ישראל בקריית גת, תשובה מורכבת אך ברורה. "אין חג כמו פורים שמבטא את המצב שאנחנו נמצאים בו כרגע. אישית, יש בהחלט מועקה כבדה. במיוחד כשאני רואה במילואים דברים קשים, אנשים שמאבדים את היקר להם מכול, עולמות נחרבים ומשפחות הרוסות. מצד אחד, להיכנס לימי הפורים כאילו לא קרה כלום זה לא אנושי, אלא אם אנחנו מנותקים לחלוטין. מצד שני, אם ניכנס באווירה עצובה ומדכאת, אנחנו נותנים פרס לאויבים שלנו.

הרב ד"ר שרון שלום. "אנשים שבוחרים בחושך מקדשים את המוות, אבל יש פה עם אחר שבוחר בחיים ובאור. זו המלחמה בין המן למרדכי" (צילום: אלבום פרטי)

"בתיאולוגיה האתיופית יש משהו מאוד מיוחד. יש יכולת כזאת שכשקורים דברים בעולם אתה קודם כל משליך את יהבך על אלוהים, תודעה של הכנעה. התודעה הזו אומרת שמה שקרה עכשיו זה אלוהים, ומצד שני, זה מאפשר לשחרר את האחריות, ואז יותר קל לך להתפנות לשמוח. אם ניקח את הגישה התיאולוגית, שאומרת שככה צריך להיות, היא מאפשרת לנו לשחרר את החבל ולהתחיל לשמוח. 'כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ' (ירמיהו ל' ז'). כשיש בעיה קשה, היא מאפשרת לי להעמיק באמונה. ככל שמענים אותי יותר, ככה הקשר שלי עם אלוהים חזק יותר. לסבתא שלי היו 11 ילדים, והגיעה לישראל עם חמישה ילדים. מעולם לא ראיתי אותה בדיכאון, תמיד שמחה. הרעיון הזה כל כך חשוב לימי הפורים האלה.

"אני רואה את זה גם מהמשפחות שאיבדו את היקר להן מכול, שאפשר ללמוד מהן את האמונה שיש להם ולהן. זה לא ייאמן. אנשים עם לב גדול. אנשים עם תקווה, על-טבעיים. כוח שאומר להם להמשיך ללכת. כמו בספר בראשית, 'ורוח אלוקים מרחפת על פני המים ויאמר אלוהים יהיה אור ויהיה אור'. היכולת לרחף מעל החושך כמו רוח אלוהים. אנחנו רואים את החושך, את התוהו, ואת היכולת להתרומם.

"השמחה היא ביטוי לשלמות, פה יש מצב של 'איך אפשר לשמוח כשאנחנו לא שלמים, כשאנחנו רואים את החטופים, את הפצועים, את ההרוגים, איך אפשר לשמוח? לכאורה אומרים: אי אפשר לשמוח, היהדות המקראית, שנמצאת עמוק ביהדות אתיופיה, אומרת לנו בכל זאת תשמח, והשמחה הזו תחולל שינוי במצב שאנחנו נמצאים בו"

"כמו שאסתר אומרת 'לך כנוס את כל היהודים', במקרה שלנו כל הישראלים, לעשות משלוחי מנות בין כולם, דרוזים ובדואים, כל האנשים שחפצים בחיים נורמליים. זה הניצחון שלנו. אנשים שבוחרים בחושך מקדשים את המוות, אבל יש פה עם אחר שבוחר בחיים ובאור. זו המלחמה בין המן למרדכי.

"השמחה היא ביטוי לשלמות, פה יש מצב של 'איך אפשר לשמוח כשאנחנו לא שלמים, כשאנחנו רואים את החטופים, את הפצועים, את ההרוגים, איך אפשר לשמוח? לכאורה אומרים: אי אפשר לשמוח, היהדות המקראית, שנמצאת עמוק ביהדות אתיופיה, אומרת לנו בכל זאת תשמח, והשמחה הזו תחולל שינוי במצב שאנחנו נמצאים בו. הרוח החיובית יכולה לפתוח שערים חדשים, אור, להדליק אותו ושנוכל לראות ישועות ונחמות דווקא מתוך השמחה הזו.

"דווקא בפורים הזה, בגלל הקושי הזה, יש לי מחויבות לשמוח עוד יותר. פשוט לשמוח, להרים את השמחה הזו עד לב השמיים, עד לעזה. אנחנו עם כזה, כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ, ככה היה במצרים, ככה היה בגרמניה, בכל מקום בעולם. ככל שעינו אותנו – השמחה מבפנים התפרצה, ודבקנו בחיים".