"אורי היה גיבור, הוא הציל את חיי", סיפר יונה אורי שפנר, שסייע לאורי מיואל ז"ל לנטרל את המחבל בפיגוע בסניף ארומה בצומת בית קמה ביום חמישי שעבר, והגיע היום (שלישי) לבית משפחת מויאל בדימונה לניחום אבלים.
שפנר, בן 25, הגיע לפני כשבוע מוושינגטון הבירה לישראל בתוכנית מנהיגות לצעירים יהודים. "הייתה לנו הפסקת אוכל בבית קמה, ועמדתי בתור לקנות קפה. כשראיתי את המחבל ואת אורי, חשבתי בהתחלה שהוא מחבק אותי בכלל, ופתאום ראיתי את הסכין. נאבקתי עם המחבל על הרצפה ותפסתי לו את הידיים. ראיתי את אורי שנפל מתרומם ודורך את הנשק. אורי ואני דיברנו בעיניים, בלי מילים. הבנתי שאני צריך לעזוב את המחבל ולברוח כדי שיירה בו. אורי ממש הציל את חיי". בסרטונים נראה מויאל, למרות הפציעה הקשה שספג, אשר הרגה אותו בסופו של דבר, מתרומם, דורך את אקדחו האישי ויורה במחבל.
למרות האירוע הקשה שחווה, מבהיר שפנר כי אינו מתחרט על כך שהגיע לישראל, ושדווקא בשעה הזו יש חשיבות גדולה שצעירים יהודים יגיעו לארץ ויתחברו אליה. "זה משמעותי מאוד להכיר את ישראל, את האנשים. להגיע להר הרצל וליד ושם, להתחבר לסיפור הזה ולהבין את מציאות החיים האמיתית כאן".
אחיו של אורי מויאל, יו"ר איגוד עובדי הבניין והתעשיות הנלוות יצחק מויאל, חיבק את שפנר ואמר לו: "אנחנו משפחה של עשרה אחים, מאוד מאוחדת וקרובה, ואתה עכשיו חלק מהמשפחה שלנו. היית שליח של העם היהודי וסייעת לאורי להציל חיי אדם".
"אורי היה בן הזקונים במשפחה של חמישה אחים וחמש אחיות", מספר מויאל. "הוא היה הדבק שחיבר אותנו. ילד שמח שתמיד הוא מסמר האירוע". בן 51 בנופלו, היה אורי מויאל מנהל עבודה במחלקת טכנולוגיה ואחזקה בבא״ח נח״ל – ומוכר לרבים מחיילי ומפקדי החטיבה. "הוא היה גאה בשירות שלו. מקצוען ואהוב על כולם. החברים תמיד כינו אותו 'הקוסם'. הנתינה הייתה עמוק באופי שלו. הוא דאג למשל לכ-120 חיילים בודדים מכל העולם לשבתות ולחגים. היה ממש מופת של נתינה ומסירות". על פעילותו עם חיילים בודדים אף זכה בפרס מפעל חיים מטעם ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל.
מויאל הניח אחריו אישה, שלושה ילדים ושני נכדים.