דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"ח בסיון תשפ"ד 24.06.24
26.9°תל אביב
  • 24.4°ירושלים
  • 26.9°תל אביב
  • 26.1°חיפה
  • 27.2°אשדוד
  • 27.4°באר שבע
  • 34.3°אילת
  • 28.9°טבריה
  • 26.5°צפת
  • 27.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

פרשנות / תיקונים קטנים בתנאי הפיצוי לא יעזרו: חייבים להקים מנהלת תקומה לצפון, ועכשיו

הקמת מנהלת תדרוש תקציבים ואנשי מקצוע, ולכן הממשלה מעדיפה להסתפק בתיקונים קלים לחוקי פיצויים קיימים שאינם רלוונטיים למצב הנוכחי | בינתיים, המצב בצפון רק מידרדר

הירי מלבנון לרמת הגולן ואצבע הגליל (צילום: שמעון בן גידה, רבש"צ קיבוץ מנרה)
הירי מלבנון לרמת הגולן ואצבע הגליל (צילום: שמעון בן גידה, רבש"צ קיבוץ מנרה)
דוד טברסקי

הצורך במנהלת שתיתן מענה לתושבי הצפון הופך דחוף יותר מיום ליום. במועצה אזורית מעלה יוסף, שחלקה הצפוני פונה בעקבות המלחמה, לא פועלים עסקי התיירות, המסעדנות ומרכזי האירועים כבר כמעט חצי שנה. חלק מהתושבים פונו בצורה מסודרת על פי הנחיות פיקוד העורף ומקבלים מענה דיורי וכלכלי, אך רבים אחרים פינו את עצמם על חשבונם בעוד עסקיהם עומדים קפואים – ללא פתרון כלכלי באופק.

"בחלק הצפוני של המועצה יש אפס פעילות כלכלית", סיפר ח"כ ששון גואטה (הליכוד), תושב המועצה, בדיון שקיימה היום (שלישי) ועדת הכספים במצב הכלכלי בצפון. "בעלי עסקים נכנסו לחובות. ההלוואות נהיו יקרות בגלל הריבית והעסקים קורסים. המצב הכלכלי של המועצה משפיע על כל תושביה, אבל לרובם אין כתובת לפנות אליה".

גואטה, תושב המושב גורן, פונה מביתו משום שהוא נמצא ברדיוס הפינוי שקבע פיקוד העורף. אך קרוב ל-50 אלף תושבים בצפון אינם מפונים, סובלים ממשבר כלכלי מתמשך ולא מקבלים מענה מהמדינה. אהרון גמזו, תושב כפר סאלד באצבע הגליל, ששוכר דירה בחולון למשפחתו, סיפר שלא הייתה לו סיבה להישאר בקיבוץ ללא מערכת חינוך מתפקדת לילדיו. "ההוצאות שלי על דיור נאמדות כיום ב-20 אלף שקלים. אני לא יודע כמה זמן אוכל להמשיך כך".

צחי אליהו, תושב מושב עין יעקב בגליל המערבי, סיפר שהוא נשאר במושב, אבל שני העסקים שלו, אחד בבנייה והשני בתיירות, פסקו מעבודה. "יש אצלי אזעקות, נפילות, מיירטים, כלים צבאיים, שום תייר לא הגיע אלינו ולא יגיע, אבל עדיין מחייבים אותנו בתשלומי ארנונה והוצאות העסק מהעבר לא נעלמו".

ערן גיגי, בעלים של חברת רפטינג בנהר הירדן, סיפר שהוא נמצא על סף פיטורי 150 העובדים שלו שנמצאים בחל"ת. "מינואר לא קיבלנו יותר פיצויים. אנחנו נמצאים 10 ק"מ מהגבול. אף אחד לא דיבר איתנו על פיצויים או עזרה, וכרגע אין לנו דרך להמשיך ככה".

על פי נתוני מס הכנסה לסוף פברואר, במשך חמישה חודשי מלחמה, הוגשו יותר מחצי מיליון תביעות לפיצויים, ומס רכוש כבר הספיק להחזיר לציבור 11 מיליארד שקלים. השיקול המרכזי בהחזרים היה הפגיעה המיידית שספגו תושבים ובעלי עסקים. רוב תשומת הלב הופנתה לדרום. המצב בצפון, הודה מנהל מחלקת הפיצויים ברשות המסים, יוסי דהן, קשה יותר. מקומות רבים לא ניתנים להגעה לעובדי הרשות בגלל ירי של חיזבאללה, ותביעות של רבים מהתושבים קשות יותר ליישום, בגלל המעמד הלא ברור של שכירים ובעלי העסקים באזורי המלחמה שפיקוד העורף לא הגדיר אותם מסוכנים בקביעות. כמעט חצי שנה מאז תחילת המלחמה – מס הכנסה הודיע שבעוד שבועיים יגובש מתווה לפיצוי רחב יותר. כיצד הוא ייראה בפועל? למי הוא ייתן מענה? אף אחד לא יודע.

במשרד האוצר מודעים למצב, אך לדבריהם – ידיהם כבולות. האופן היחיד שהם יודעים לשלם בו פיצויים צמוד להחלטות פיקוד העורף. למשל, בתקופות מסוימות שחלק מהגולן הוגדר אזור לחימה, תושבים קיבלו פיצויים. באותו הזמן, במקומות שפיקוד העורף בחר לא לפנות, לא הייתה דרך לשלם פיצויים לתושבים, גם אם פינו את עצמם או סגרו את עסקיהם.

"אני לא יכול לקבוע הגבלות ביישוב כזה או אחר", הסביר יוראי מצלאווי, סמנכ"ל משרד האוצר. "ככל שיש הגבלות כאלה, על כל הגבלה שהתקבלה הענקנו פיצוי ללא כל גבול כלכלי. אני פועל לפי ההנחיות שמשקפת לי מערכת הביטחון. כרגע הנחנו לעבוד על טיוטת תקנות לפיצוי מלא לכל יישובי קו העימות לינואר-פברואר. אנחנו מקווים שזה יונח על שולחן הוועדה בימים הקרובים".

הנושא מורכב הרבה יותר, ובמיוחד ברמת הגולן, שבה רוב הפעילות התיירותית והכלכלית נעצרה כליל, גם אחרי שהאזור הוכרז בטוח. העסקים והשכירים בו, כמו בכמה יישובים בצפון הגליל, הפסיקו לקבל פיצויים מדצמבר. לפי מצלאווי, משרד האוצר בודק אם ניתן להגדיר מסוכנות של מקום על פי המצב בסביבה – התרעות, קצב הירי או מיקום של סוללות התותחנים וכיפות ברזל ליד היישוב. מדובר במהלך אבסורדי, שגם האוצר עצמו, עם כל הרצון הטוב, לא יודע בוודאות איך ליישם. אך כפי שאמר ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), האוצר מוציא לפועל מדיניות פיצויים כפי שהוכתבה לה לו על פי החוק לפני שנים רבות, והטענות צריכות לבוא למחוקק. "אנשים יושבים בבית עם אפס הכנסות, מה זה משנה איפה ממוקמת הסוללה?", אמר בליאק. "אנשים שקורסים במשך חצי שנה ללא הכנסות. לא בטוח יוכלו להשתקם משם".

באותה השעה בשדרות, נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בבירור: הצפון צריך מנהלת תקומה מיוחדת כפי שרואים בדרום. אבל בממשלה כיום אין איש שחושב כך. יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, הצהיר שהוועדה תפעל בהקדם לשינוי קריטריוני הפיצוי. הס מלהזכיר את המילה 'מנהלת' או כל כלי אחר שיכול לעזור לשלטון לעזור לתושבי הצפון רוחבית ולטווח ארוך. לא מדובר בטעות – הממשלה לא רוצה מנהלת לצפון שתדרוש תקציבים ואנשי מקצוע, ומעדיפה להסתפק בתיקונים קלים לחוקי הפיצויים שנתפרו למצבים שהיו רלוונטיים לעבר, אך חסרי משמעות בהווה. בצפון נמשכת המלחמה כבר חצי שנה, ללא סוף באופק, ללא תאריכי חזרה וללא ודאות כלכלית לקרוב ל-100 אלף איש. תיקוני קריטריונים לא יוכלו לאפשר מענה לבעיות המרובות.

ולא מדובר רק במספרים – 18 מיליארד שקלים שהובטחו לדרום ו-3.5 מיליארד שקלים שנזרקו כהבטחה לצפון. בהודעת מנהלת תקומה על כך שתשפה בכל סכום שיידרש את הפיצוי שיקבלו בעלי הבתים שנפגעו מקרן מס רכוש, עולה מבעד למספרים היחס שהמדינה מבקשת להעניק לתושבי הדרום – ודאות. ביטחון. ערבות לבעיות שלהם. תושבי הצפון אולי לא זקוקים לסכומים כאלה, אך כל עוד המדינה מתייחסת למצוקותיהם כאל מטרד ביורוקרטי המגולם בקריטריונים, אין לתושבים סיבה לחזור לחיות בבתיהם בתום המלחמה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!