כשליש מהשכירים בישראל משתכרים שכר מינימום ומטה. כך עולה מדו"ח מצב החברה שפרסם היום (ראשון) מרכז אדוה. עוד עולה מהדו"ח כי ישראל מובילה בשכר נמוך, עם 22.1% מהשכירים שמקבלים פחות משני שליש מהשכר החציוני, וכן שפערי השכר בין גברים ונשים נשמרים כש-73.6% מהנשים השכירות מרוויחות פחות מהשכר הממוצע לעומת 56.9% מהשכירים.

על פי הדו"ח של מרכז אדווה, בשנת 2015 בה עוסק הדו"ח, השכר בישראל החל לצאת מהקיפאון אך פערי השכר בין העניים והעשירים המשיכו להיות גבוהים ביותר. השכר הממוצע של משק בית בעשירון התחתון עמד על 4,644 שקלים בחודש בעוד שהשכר הממוצע למשק בית בעשירון העליון עמד על 58,293 שקלים בחודש. שני העשירונים העליונים הרוויחו 43.9% מהשכר הכולל בזמן ששני העשירונים התחתונים הרוויחו 5.8% מהשכר הכולל.

נתוני מכון אדוה מאששים את האמירה כי בישראל עבודה לא מחלצת מעוני. 22.1% מהשכירים עונים להגדרה של ה-OECD לשכר נמוך ומרוויחים עד לשני שליש מהשכר החציוני. 31.3% מהשכירים בישראל מרוויחים עד לשכר המינימום, ו-36.1% מהשכירים מרוויחים פחות מחצי מהשכר הממוצע במשק.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

נתון חשוב נוסף שמציגים חוקרי מכון אדוה מודד את הקשר בין הצמיחה של התוצר במשק לעליית השכר. על פי הנתונים שמציג הדו"ח, בתחילת שנות התשעים החל תהליך של התנתקות העליה בצמיחה מעליית השכר. במהלך שנות התשעים היה זה תהליך מינורי כשהפער היה קטן יחסית. משנת 2004 הפער בין הצמיחה לעליה בשכר נפתח באופן משמעותי. דווקא בשנת 2015, על אף שהצמיחה בתוצר לנפש הייתה נמוכה יחסית, שיעור העליה בשכר החל לגדול.

עובד נקיון. ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

עובד נקיון. ארכיון, למצולם אין קשר לכתבה. (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

 

הפער המגדרי והפער המגזרי

פערי השכר בין גברים לנשים בישראל נותרו יציבים כשנשים הרוויחו בממוצע 68.3% לעומת השכר הממוצע של הגברים. בהסתכלות על שכר שעתי (נשים עובדות במשרות חלקיות בשיעור גבוה יותר מגברים) נשים מרוויחות בכל שעת עבודה בממוצע 84.9% מגברים. פערי השכר נשמרים גם בין קבוצות האוכלוסייה השונות בחברה הישראלית. יוצאי אתיופיה וילדיהם שנולדו בארץ מרוויחים בממוצע 5,295 שקלים בחודש בלבד, שהם כ 56% מהשכר הממוצע במשק. השכר הממוצע באוכלוסיה הערבית שווה ל-62% מהשכר הממוצע. הדור השני לעליה מבריה"מ מרוויחים שכר ממוצע הדומה לשכר הממוצע במשק. בני עדות המזרח (ילדיהם של עולים מאפריקה ומאסיה) מרוויחים בממוצע שכר השווה ל 114% מהשכר הממוצע במשק. הקבוצה בעלת השכר הממוצע הגבוה ביותר היא של בני הדור השני לעליה ממדינות ארה"ב ואירופה שמרוויחים בממוצע 12,438 שקלים בחודש שהם כ-131% מהשכר הממוצע במשק.

יש לציין כי על אף שכותרת הדו"ח היא "מצב החברה 2016" כל הנתונים בדו"ח הם משנת 2014-2015. נתונים עדכניים יותר להתפלגויות השכר יפורסמו בחודשים הקרובים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כך שלמעשה מדובר בסיכום ועריכה מחודשת של נתונים מוכרים שפורסמו כבר בעבר.

חוקרי מרכז אדווה מציינים את הסכמי השכר במגזר הציבורי בין ההסתדרות והאוצר, וכן עליית שכר המינימום, כגורמים ממתנים לעליית פערי השכר. עם זאת, יש בכך "הוכחת המבוקש" במידה מסויימת שכן, נתוני הדו"ח מתייחסים לשנים 2014-2015 בעוד שההסכמים שנחתמו בין ההסתדרות למעסיקים ולאוצר בשנים 2016-2015 ונכנסים לתוקף בצורה מדורגת בשנה האחרונה ובשנה הקרובה, ועליית שכר המינימום המדורגת במהלך 2016-2017 יראו את השפעתם רק בשנים הקרובות.

ח"כ פרופ׳ יוסי יונה (המחנה הציוני) אמר, בתגובה לפרסום הדוח כי הוא "ממחיש שוב את כישלונה של המדיניות הכלכלית של הממשלה. הנתונים הקשים מלמדים כי המדיניות המתבססת על האמונה כי הגדלת העוגה היא שתביא בסופו של יום לצמצום הפערים נוחלת שוב ושוב כישלון צורב. קיומם של פערים כה עמוקים במפת ההכנסות של משקי הבית בישראל, הדוחף אוכלוסיות הולכות ומתרחבות מתחת לקו העוני ולמצוקות כלכליות שונות, וכן מהווה איום ממשי על לכידותה של החברה הישראלית".

עוד הוסיף יונה כי "פערי ההכנסה שאליהם נלווית מדיניות המבקשת לצמצם את ההוצאה הממשלתית למימונם של השירותים החברתיים כגון דיור, חינוך ובריאות, מאיימים להפוך את ישראל למדינת עולם שלישי".