"שנינו גדלנו עם הרצון לעבוד עם טכנולוגיה בצורה ששום עבודה אחרת לא מאפשרת. זו התשוקה שלנו. אם נקבל מספיק כסף מזה, נעבוד בזה עד סוף החיים שלנו", כך מתאר בן מקדונל, מהנדס עיצוב בחברת האקסמית, את עבודתו. האקסמית הוא עסק מסוג חדש, שנועד לבנות פיתוחים והמצאות שמקורן במדע בדיוני וקומיקס, אך הוא הרבה יותר מזה – הוא עסק שמבוסס על עידן הרשתות החברתיות. החסויות וההכנסות מצפיות ברשתות הן מקור ההכנסה שמאפשר למקדונל ולחבריו לבנות במציאות את האבטיפוסים שחלמו עליהם.

מקדונל התראיין ל'דבר' עם בוגדן מאלינובסקי בכנס השנתי חברת דאסו סיסטמס (גילוי נאות: החברה מימנה את נסיעת כתב 'דבר' לכנס), המפתחת את פלטפורמת העיצוב התעשייתי סולידוורקס, שנחשבת לסטנדרט בתעשייה. הם הציגו את הפאואר לואדר, מלגזה בהשראת הסרט "הנוסע השמיני 2", שבו אלן ריפלי משתמשת במתקן דומה כדי להיאבק במלכת החייזרים.

להבדיל מהסרט, שאביזר התפאורה בו כולל רגליים מכאניות, המלגזה של האקסמית נוסעת על זחל. פרט לכך, מדובר במתקן דומה מאוד, שמסוגל להניף, לאחוז ולמעוך במציאות, ולא רק על סט הצילומים, וכמו בסרט, גם במציאות הוא מבוסס מנוע של חברת קטרפילר.

בחברה, מקדונל עושה אינטגרציה של הרכיבים האלקטרוניים. מאלינובסקי הוא מנהל ייצור שמקשר בין מחלקת עיצוב לייצור. בסך הכול החברה מעסיקה צוות של 25 עובדים, שמקבלים השראה מקומיקס וסרטים, כדי לברוא במציאות חרב אור (לייטסייבר) בהשראת מלחמת הכוכבים, שמסוגלת לחתוך מתכת באמצעות פלזמה רותחת, הוברבוארד, מסכת ספיידרמן ועוד המצאות.

בוגדן מאלינובסקי (מימין) ובן מקדונל. מאלינובסקי: "מילדות התרגשתי ממה שטכנולוגיה יכולה לעשות למען העתיד" (צילום: ארז רביב)

מה ההשראה שלכם?
מקדונל: "גדלתי סביב מכוניות וטכנולוגיות. כבר בנעוריי בניתי רובוטים עם סולידוורקס".

מאלינובסקי: "מילדות אהבתי לשחק בלגו. הייתי במועדון רובוטים, התרגשתי ממה שטכנולוגיה יכולה לעשות למען העתיד".

ברור שזה הופך את העולם לכיף יותר, אבל גם לטוב יותר?
מאלינובסקי: "אנחנו רוצים לעודד אנשים להיכנס לטכנולוגיה, מתמטיקה והנדסה, ולהבין איך אפשר להשתמש בהנדסה לפתור בעיות ולשפר את העולם. אנחנו מדגימים את האספקט הטכני, איך מתגברים על בעיות, ואיך אנשים מפתחים רעיונות".

מקדונל: "לאחרונה התחלנו לעבוד עם מד טק ביוניק האנד מקליפורניה. הם רוצים להכין את היד הביונית הכי טובה והכי זולה. שיתפנו איתם פעולה וגייסנו 150 אלף דולר, ונתנו כמה מהידיים שלהם לאנשים חסרי ידיים. אבל המטרה שלנו היא לא לעבוד על טכנולוגיות שמשפרות את העולם".

הפאואר לואדר. "השתמשנו במנוע בסך הכול פחות מ-50 שעות. זה ממש מעט פליטות" (צילום: ארז רביב)

מאלינובסקי: "הפאואר לואדר לא שימושי בחיים, פורק ליפט (מלגזה חשמלית) יכולה לעשות את זה יותר טוב. זה היה בעיקר אתגר השראתי. הפאואר לואדר רץ על דיזל ממנוע של קטרפילר. הם דחפו חזק לשימוש למערכות בפליטות מופחתות, והוא בדרגה 4 – זה מאוד נקי, והוא מעוצב בצורה מאוד יעילה. מותר להפעיל אותו בתוך מבנים. זה מנוע הדיזל הכי טוב שיש לעולם להציע".

מקדונל: "השתמשנו בו בסך הכול פחות מ-50 שעות. זה ממש מעט פליטות".

"מדע בדיוני יכול להדגים איך העולם יכול להיות טוב יותר בעזרת טכנולוגיה. אבל רובנו לא עושים את השלב הבא, של לנסות להגשים את הרעיון, וזה מה שעושים אצלנו"

איך נולד הפאואר לואדר?
מאלינובסקי: "התחלתי את זה לפני שבע שנים, בשנה הראשונה שלי בקולג'. התכנון נמשך שלוש שנים, אבל אני מודה שבכלל לא ראיתי את הסרט המלא. זה עדיין ברשימת הצפייה שלי. מה שנתן לי השראה זה ההתרגשות, לבנות ציוד גדול מהחיים. אני רואה עיניים של אנשים נדלקות כשהם רואים את זה. זה נראה כמו טכנולוגיה פיקטיבית, אבל כזו שאפשר לבנות במציאות. זו הייתה אבן הפינה. העיצוב מהסרט השפיע מאוד על הרעיון שלנו. שיחקתי משחקים עם כל מיני מודלים. צפיתי בכל הסצנות שרואים בהן את הפאואר לואדר. על החיווט, על התנועות ההידראוליות. עשינו כל מיני שינויים, אבל ניסינו לשמור על זה קרוב למקור וקל לזיהוי. הסימולציה בתוכנה חסכה לנו הרבה מאוד עבודה של עיצוב מחדש שיאפשר למתקן להניף את העומסים שהוא נדרש להם. לפעמים הבנייה בפועל הייתה לא מספיק איכותית והריתוכים לא עמדו בעומס".

מקדונל: "מדע בדיוני הוביל להרבה פיתוחים אמיתיים. למשל פעם לא היה אפשרי לטוס, אבל היו חלומות כאלו. מדע בדיוני נותן השראה ומעודד מחקר".

מאלינובסקי: "מדע בדיוני יכול להדגים איך העולם יכול להיות טוב יותר בעזרת טכנולוגיה. אבל רובנו לא עושים את השלב הבא, של לנסות להגשים את הרעיון, וזה מה שעושים אצלנו".

איך הגעתם ל-14.5 מיליון עוקבים ביוטיוב?
מקדונל: "עשינו מה שאנחנו אוהבים ומשתוקקים לעשות. אנשים רוצים לראות תשוקה על המסך, וחוקרים טכנולוגיה בצורה שלא נעשתה בעבר. ככה צברנו עוקבים, עשינו דברים קוליים.

"אפשר לראות את ההתרגשות על המסך. לא רק את ההצלחות שלנו בהנדסה, אלא את המקרים שבהם דברים השתבשו ולא עבדו כמו שצריך. מה שמרתק זה שחלק עצום מהעשייה הוא פתרון בעיות שמתעוררות תוך כדי עבודה. אנחנו עושים סרטונים לרשת, אבל אנחנו לא שחקנים מקצועיים, אנחנו לא יודעים לזייף התלהבות. זה אותנטי".

מאלינובסקי: "יש פרויקטים שקשה לפרסם. למשל חליפת ג'ון וויק חסינת כדורים, קשה להשיג מונטיזציה לסרטון כזה. ניסינו במטווח את החליפה עם עזרה מקצועית, אבל היינו צריכים להדגים מראש ליוטיוב איך אנחנו עושים הכול בטיחותי כדי שנוכל להעלות את זה. היה משא ומתן ארוך איתם, כדי להראות את היתרונות של הטכנולוגיה בלי לאבד את הזכות לקבל הכנסות מהסרטון הזה".

"הכי מתגמל שאנשים אומרים 'באתי כי ראיתי את הערוץ שלך'. אנחנו לא מוכרים את זה בתור מוצר, אלא את הרעיון שהתשוקה שלך למדע, למתמטיקה ולמדע בדיוני יכולה להוביל למוצרים אמיתיים"

איך אנשים מגיבים?
מקדונל: "הרבה שאלו כמה זה עולה, כמה הרווחתם, חושבים שזה מוצר אמיתי וזה מגניב, אבל זה אבטיפוס שנבנה בשביל יוטיוב. אנשים רואים את זה ואומרים שזה חייב להיות מוצר. אני נהנה מזה".

מאלינובסקי: "הכי מתגמל שאנשים אומרים 'באתי כי ראיתי את הערוץ שלך'. אנחנו לא מוכרים את זה בתור מוצר, אלא את הרעיון שהתשוקה שלך למדע, למתמטיקה ולמדע בדיוני יכולה להוביל למוצרים אמיתיים".

למה לעבוד עם סולידוורקס?
מקדונל: "אני עובד איתה מגיל 3. התחלנו עם התוכנה הזו הרבה לפני הקמת החברה. זה הסטנדרט של התעשייה. יש לתוכנה רישיון למייקרים. הרבה אנשים רואים את הערוץ שלנו, ודרך הרישיון המוזל זה עוזר לנו לפתח ולעשות סימולציות בטרם בנייה".

מה הפרויקט הבא שלכם?
מקדונל: "אני עובד כרגע על תחרות רובוטים בלאס וגאס. אנחנו בונים רובוט עם נהיגה אוטונומית שתוקף רובוטים אחרים".

מאלינובסקי: "הלייטסייבר – זה בפיתוח כבר שבע שנים. לפני ארבע שנים התחלתי לנהל אותו. הרעיון הוא ליצור מבער דלק שיכול לחתוך מתכת כמו ריבה. זה התחיל עם רכיבים יחודיים ומזערנו אותו לסוללה וידית. אנחנו צריכים לחסוך בחשמל כדי לאפשר שילוב של הכול בתוך הידית.

המיני-סייבר. "אפשר להדליק איתו מדורות או להשתמש בו לשרברבות" (צילום מסך: מתוך ערוץ היוטיוב של האקסמית)

"אנחנו מקבלים הרבה הודעות ברשתות החברתיות מאנשים שרוצים לקנות לייטסייבר – אבל זה מסוכן מדי ולא מתאים לשיווק לציבור הרחב. יש לנו מוצר קטן שנקרא מיני-סייבר. הוא פחות מסוכן, ואפשר להדליק איתו מדורות או להשתמש בו לשרברבות".

משתפים פעולה עם דיסני, האחים וורנר ו-DC

ההכנסות של האקסמית מגיעות מפרסומות שהם משלבים בסרטונים שלהם, וממכירת חולצות, כלים ואת ה"מיני-סייבר". "זה המוצר העיקרי שלנו שפיתחנו וממש נמכר לציבור", אומר מקדונל, "הוא עולה 100 דולר.

"שנינו גדלנו עם הרצון לעבוד עם טכנולוגיה בצורה ששום עבודה אחרת לא מאפשרת. זו התשוקה שלנו. אם נקבל מספיק כסף מזה, נעבוד בזה עד סוף החיים שלנו. אתה מתחבר לאנשים שאי אפשר למצוא בשום מקום אחר, וזה מאוד כיף להיות מוקף באנשים שיש להם חזון דומה. כולם אצלנו אוהבים את מה שהם עושים".

מאלינובסקי: "זו עבודה במשרה מלאה, אבל אנחנו מאוד אוהבים את זה. זו הקהילה שאנחנו פונים אליה. אנחנו רוצים להוציא כך וכך סרטונים בשנה, זה יכול להיות מלחיץ – בייחוד בהנדסה, זה מאוד מאתגר. נצליח או לא, בטוח יהיה לנו כיף".

מקדונל: "היו הרבה שותפים בהתחלה שאהבו את הקהל שלנו בתור קהל יעד לפרסום, אבל לא את האג'נדה שלנו. אנחנו עכשיו עם סולידוורקס, שממש מזדהה עם התשוקה שלנו להנדסה, לא כמו חברות משחקי וידאו. אם אפשר לשלב חסות של סולידוורקס, רואים שזה בא ממקום אמיתי, וגם קו המוצרים שלנו – יש לנו 'מיני-סייבר', ובסרטונים שלנו אנחנו יכולים לעשות אינטגרציה למוצרים שלנו".

מה למשל?
מאלינובסקי: "לעשות עבודות אמיתיות עם המבער שלנו – שרברבות, הלחמת צינורות".

מקדונל: "להצית אש עם מיני-סייבר בטבע. להראות את זה בסרטון ממש מקדם מכירות".

מי הקהל שלכם?
מקדונל: "גברים בני 35-13".

מה מעניין אותם?
מקדונל: "לראות את התהליך המלא. מאחר שאנחנו לא מוכרים מוצר מסחרי לציבור, זה ממש בסדר להראות שלא הכול עובד אצלנו מההתחלה כמו שצריך, אלא להציג את כל תהליך העבודה, כולל הכשלים שאנחנו מתגברים עליהם".

מאלינובסקי: "אין לנו דחף להוציא מוצרים לשוק כמה שיותר מהר. לפעמים אנחנו מגלים ריתוך גרוע, או סימולציה ששכחנו לעשות. התהליך שלנו מאפשר לחזור אחורה ולעצב מחדש".

מקדונל: "יש הטיה במה שאנחנו מראים, לכיוון של מדענים מטורפים. במציאות, אנחנו בוחנים הרבה סיכוני בטיחות. יש בקר בטיחות על הכול. הפאואר לואדר נבחנה במציאות עם שלט רחוק בהרמת מכונית ומעיכה שלה, הרבה לפני שניסינו את זה עם בן אדם בתוך המכונה".

אתם מפורסמים?
מקדונל: "זו שאלה קשה. ראו אותנו עשרות מיליוני אנשים ברשת".

מאלינובסקי: "הרבה אנשים שמכירים את התוכן בנושאים האלו יזהו אותנו".

מקדונל: "קרה שלבשתי חולצות של האקסמית וזיהו את החולצה ולא אותי, ולא ידעו שאנחנו עובדים כאן. אנחנו לא החזית של הערוץ כל הזמן, אנחנו בחלק מהסרטונים. אנחנו לא סלבס, אין לנו חשבונות מדיה אישיים גדולים, רק תשוקה להנדסה".

עבדתם עם יוטיוברים מצליחים אחרים?
מאלינובסקי: "לינוס סבסטיאן, מייסד לינוס טק טיפס, ביקר בסדנה שלנו ועבר על הציוד שלנו. הוא אחד ממקורות ההשראה לחנות האינטרנט שלנו. עבדנו איתו על סרטון בשיתוף פעולה, עשינו מחשב שמקורר באמצעות אש".

איך מקררים מחשב עם אש?
"השתמשנו בפרופן נוזלי (גז בישול מקורר) מחוץ למכל, ההתרחבות של הגז שואבת חום מהסביבה, ואז נוצר פרופן באוויר ואסור לפלוט אותו לסביבה, אז צריך לשרוף אותו. זה פורסם אצלו ואצלנו".

מבעירים מחשב. "יש הטיה במה שאנחנו מראים, לכיוון של מדענים מטורפים" (צילום מסך: מתוך ערוץ היוטיוב של האקסמית)

אילו עוד שותפים עסקיים היו לכם?
מקדונל: "קטרפילר, 4 רובוטיקס, קונבאס ששותפים לפרויקט הפאואר לואדר".

מאלינובסקי: "זה תוכנן ועבר סימולציה בסולידוורקס".

מה לגבי דיסני?
מאלינובסקי: "הבאנו כל מיני מדיות לדיסני ושיתפנו פעולה באחד ממשחקי הווידאו שלהם שסבסד את אחד הפרויקטים שלנו".

אבל כל הזכויות על מלחמת הכוכבים שייכות להם.
מאלינובסקי: "אנחנו לא מפרים את הפטנטים שלהם, אנחנו לא מוכרים מוצרים שמתחרים בעסק שלהם. הם מוכרים צעצועים ואנחנו מוכרים מבערים, אנחנו לא מזכירים את הקניין הרוחני שלהם, ויש לנו מערכת יחסים טובה".

מקדונל: "בספטמבר עשינו פרויקט עם האחים וורנר ליום באטמן, ולפעמים אנחנו עובדים עם די.סי. מארוול נתנו חסות לכמה סרטונים בשנה, יש לנו יחסים טובים איתם".

העבודה בהאקסמית מזמנת לכם הצעות עבודה?
מקדונל: "כל הזמן".

מאלינובסקי: "זה מעניין שמעריכים את הכישורים שלנו, וזה מראה שהתעשייה היא תחום שצומח. אלו כישורים נדרשים בתעשייה האמיתית, וזה עוזר לנו לדחוף את החזון שלנו קדימה".

מקדונל: "זה טוב שיש קשרים עם עוד פירמות, אבל יש לנו בהאקסמית שכר די ממוצע בהשוואה לאנשים עם הכשרה וניסיון דומה, ואנחנו אוהבים לעבוד שם".