אלפים הפגינו בכיכר החטופים ברחבת מוזיאון תל אביב ומול בסיס הקרייה למען השבת החטופים משבי חמאס. מטה המשפחות דורש מהמשלחת הישראלית לקטאר לקדם עסקה שתכלול את שחרור החטופים.

השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו ירון אורי שי ב-7 באוקטובר: "נוני גיבור שלי, לעולם לא תהיה לנו נחמה, לעולם לא נשכח ולעולם לא נסלח. אנחנו מקווים שכמה שיותר מאותם חלאות המין האנושי שבאו להשמידנו ביום הארור ההוא, מאלה שאחראים לנפילתך, מצאו את מותם.

"ומי מהם שיושבים עכשיו בכלא הישראלי, נשמח לדעת שהם נמקים וסובלים בכל רגע, נשמח לדעת שהצדק מוצה איתם. גזר דין מוות יהיה עונש קל יחסית לסבל הנורא שגרמו לנו, לפצע שלעולם לא יירפא.

"אבל, נוני אהוב שלנו, מדינת ישראל לא רק חייבת לנו את עשיית הצדק, שכל כך מגיע לנו. היא גם חייבת את הצדק הזה ל-134 החטופות והחטופים ול-134 המשפחות שלהם. והצדק הזה, משמעותו שמדינת ישראל חייבת להחזיר את כולם הביתה.

"את כולם: את הצעירות ואת הקשישים, את החיילות והחיילים, הנשים והגברים, גם את המתים. מדינת ישראל חייבת להביא את כולם הביתה נוני. ושעון החול עובד לרעתם, לרעתנו. הזמן הולך ואוזל. החיים שלהם, של מי שעוד אתנו, בסכנה מיידית.

"ולכן נוני, אהוב שלי, גיבור של אמא, לכן הודענו השבוע, אימא ואני, שאם צריך לשחרר את חלאת המין האנושי, את התת-אדם שגרם למותך ההירואי, אם צריך להחזיר אותו כדי שיצטרף אל אחיו הרוצחים המתועבים אי שם בקן הצרעות שלהם בעזה, אנחנו – אימא ואבא של החייל הגיבור סמ"ר ירון אורי שי – אנחנו ניתן גיבוי, מוסרי וערכי, לשרי הממשלה ולעומד בראשם, שיעשו את ההחלטה הכואבת הזו.

"נוני שלנו, אתה ביחד עם אחיך לנשק, גיבורי התהילה, בגופכם הגנתם על מדינת ישראל ועל אזרחיה, שילמתם את המחיר הנורא מכול, ואיתכם גם אנחנו, כולנו. אבל המלאכה טרם הושלמה. ההקרבה שלכם הצילה את מדינת ישראל באותו היום, אבל מאות מאחיותינו ואחינו נחטפו בידי חיות האדם הללו. ועד שהם לא כאן בחזרה איתנו, לא יהיה לנו שקט, לא תהיה לנו נחמה. ולא יהיה ניצחון, לא מוחלט ולא חלקי ולא בכלל.

"אין ניצחון, יש רק הפסד אחד גדול כל עוד לא חזרו הביתה כולם, כל החטופות וכל החטופים, כולם. אתה אינך איתנו נוני, וכל יום שעובר נועץ בלבנו מחדש את חץ הכאב ואת הגעגוע הנורא. אבל התקווה שלנו, של כולנו, היא לראות את החטופות והחטופים שבים הביתה. כי אז נדע אנחנו, אימא ואבא שלך נוני, ואיתנו כל המשפחה שלך וההורים והמשפחות של מאות הגיבורים שמסרו את נפשם במלחמה הזו, שלא נפלתם לשווא. שלא רק הצלתם חיים, אלא גם הצלתם את התקווה לחזרתם הביתה.

"בשמך נוני שלנו, אהוב נפשי, גיבור של אמא ושל אבא, בשם כל המשפחה שלנו שכל כך מתגעגעת אליך, אני ניצב כאן היום כדי לחזק את ידי ראש הממשלה ושרי קבינט המלחמה בבואם להחליט החלטות קשות מנשוא: יש לכם הזכות המוסרית ומוטלת עליכם החובה המנהיגותית לשלם את המחיר הנדרש כדי להביא אותם הביתה. אנא מכם, החזירו אותם הביתה, את כולם. עכשיו".

עדינה משה, שנחטפה לעזה ושוחררה בעסקת החטופים: "לא ייתכן שהמדינה ממשיכה להתעלם מהשבויים. זה הדבר הכי נורא שאי פעם חשבתי שיכול לקרות כאן. זה לא יכול להיות. לא אכפת לי מי המושל, לא אכפת לי, הם כבר לא שלי, אף אחד. אף אחד מהם לא שלי והדגל הזה לא שלי. מישהו צריך לקחת את המושכות בחוכמה ולהוציא אותם משם. זה היה צריך לקרות מזמן".