יותר מ-100 אלף גמלאים, כ-9% מהקשישים בישראל, נזקקו לסיוע ברכישת מזון או בהשגת ארוחה חמה בזמן המלחמה, לפי סקר שיזמו רשות ההסתדרות לצרכנות והסתדרות הגמלאים.
כרבע מהקשישים בישראל התקשו לקבל מענה רפואי לפי הסקר, שבוצע בינואר באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה בקרב כ-540 משיבים בני 65 ומעלה. 16% התקשו בקביעת תורים לרופאים, 7% בקניית תרופות, 7% בהגעה לרופא, 6% בהגעה לבדיקות, 4% בהשגת מרשמים ו-3% בקבלת טופס 17.
אף ש-77% מהמבוגרים בישראל מכירים את האפשרות להזמין בדיקות או רופא לבתיהם, רק כ-8% מהם מימשו אפשרות זו. בקרב בני 75 ומעלה נרשם שיעור של 13%, בקרב בעלי הכנסה נמוכה 13% ובחברה הערבית 20%.
13% מהקשישים חשו צורך בסיוע נפשי בעקבות מצב החירום. 3% מהם פנו לקופות החולים, 1% לגורמי הרווחה, 1% למוקד הסיוע לאזרחים ותיקים ו-5% חשו בצורך בסיוע נפשי אך לא ידעו למי לפנות.
לצד זאת, עלה כי מרבית הקשישים התכוננו מראש לאפשרות של מצב חירום. 86% הצטיידו ברשימות טלפונים של קרובי משפחה, 74% בכסף מזומן ו-70% ברשימת התרופות שהם זקוקים להן.
הסקר בחן גם את התמודדותם של זקנים עם טכנולוגיה. ל-80% מבני הגיל השלישי אין לחצן מצוקה, ו-37% לא יודעים להשתמש באמצעים להעברת תשלום או למשיכת כספים. 94% מהקשישים מודעים לסכנה בהונאות צרכניות, ו-22% חוו ניסיון הונאה או עוקץ. ב-18% מהמקרים הצליחו למנוע את הפגיעה.
יו"ר הסתדרות הגמלאים שמוליק מזרחי ומנכ"ל הסתדרות הגמלאים אפרים קורן: "מדובר בסקר ייחודי שנועד לבחון את ביטחונם של 1.25 מיליון הקשישים בישראל במלחמה, כולל הביטחון התזונתי, הרפואי, הבריאותי והנפשי. המסקנה היא שעל המדינה לחזק את ציבור הגמלאים בנושאים שהועלו בסקר, ולכן נעביר אותו לגורמי ממשל כמו שרים וחברי כנסת, רשויות מקומיות, עמותות וגורמי סיוע אחרים".
קורן הוסיף: "צריך לחזק בדחיפות את התמיכה הנפשית של חלק מהאוכלוסייה המבוגרת במצבי חירום, ונדרש מאמץ מרכזי לסגירת הפערים בתחושת הביטחון והמענים הנדרשים במצב חירום בהפעלת תוכנית לאומית ותמיכה באוכלוסייה המבוגרת בישראל, בדגש על אוכלוסיית בודדים ובני הגיל הרביעי".
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות: "הקשיים האובייקטיביים של הגמלאים יכולים להתגבר בעתות חירום ומלחמה, ולכן יש חשיבות רבה בהכרת האמצעים הטכנולוגים והדיגיטליים העומדים לרשותם. תרגול השימוש בכלים ובאמצעים אלו בתקופת שגרה יסייע רבות בעת חירום".
