משרד החקלאות מוביל מהלך לגיבוש תוכנית לאומית לביטחון מזון, שתיבנה בשיתוף פעולה בין משרדים שונים. לפי הצעת המשרד, התוכנית תובא לאישור הממשלה תוך 180 יום, ותחול עד שנת 2050, תוך הצבת יעדי ביניים ל-2030 ול-2040. בימים הקרובים יגיש המשרד את המהלך לאישור הממשלה.

לפי ההצעה, צוות בין-משרדי חדש יגבש תוכנית לטווח הבינוני והארוך, שמטרתה הבטחת ייצור ואספקה של מזון מקומי. בראש הצוות יעמוד מנכ"ל משרד החקלאות, וישתתפו בו נציגי משרדי וגופי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם המטה לביטחון לאומי, משרד הבריאות, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה ומשרד השיכון והבינוי. את ההצעה מקדם משרד החקלאות יחד עם משרדים נוספים.

במסגרת התוכנית ייקבעו יעדים לאספקת מזון לכלל האוכלוסייה בישראל. התוכנית תשאף להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית, ואת האספקה הסדירה של מזון בריא ואיכותי במחירים ברי השגה. בתוכנית יודגש גם נושא הקיימות, ויקודמו מערכות מזון מותאמות אקלים.

נוסף על כך, יובא לאישור הממשלה שינוי שמו המלא של המשרד מ"משרד החקלאות ופיתוח הכפר" ל"משרד החקלאות וביטחון המזון".

"משרד החקלאות מוביל היפוך מגמה: מייבוא לייצור מקומי", אמר שר החקלאות אבי דיכטר, "אנחנו פועלים לצמצום התלות של ישראל במדינות זרות. ביטחון המזון של ישראל יתאפשר רק אם ננקוט מדיניות ארוכת טווח של טיפוח החקלאות כמשאב לאומי, נייצר חקלאות על פי פוטנציאל ייצור ולא על פי תכתיבים והגבלות, ונאפשר ודאות וכדאיות כלכלית לציבור החקלאים".

"זהו מהלך מחויב המציאות בצל שינויי אקלים, משברים גאו-פוליטיים ומצבי חירום שעלולים לגרום להפרעות בשרשראות האספקה", אמר מנכ"ל משרד החקלאות אורן לביא. לביא הוסיף כי בתוכנית ייקבעו יעדים ל"הגדלה משמעותית של ייצור המזון הגולמי בשלושת העשורים הבאים", תוך התחשבות ב"גורמי ייצור כגון מים, קרקע, כוח אדם ומחקר ופיתוח".

״אני מברך את שר החקלאות ומנכ״ל המשרד על קידום הנושא, לאחר שנים רבות של התעלמות מצד ממשלות ישראל" אמר, מנכ״ל מועצת החלב, איציק שניידר, "ניסיון העבר והמלחמה הבהירו לכל שלא ניתן להסתמך על ייבוא כשמדובר במוצרים טריים".

בדיון שהוביל ראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צחי הנגבי בפברואר 2024 נקבע שנוכח ההתפתחויות האחרונות גוברת החשיבות לחיזוק העצמאות של החקלאות והתעשייה המקומית, ויש להתניע הליך גיבוש תכנית לאומית בהובלת משרד החקלאות. בדיון נאמר שהתוכנית תידרש להבטיח את זמינות ויציבות האספקה, על בסיס ארבעה רכיבים מרכזיים: ייצור מקומי, ייבוא, מלאי מחסני חירום וניטור השינויים בייצור ובשרשרת האספקה. עוד נאמר כי על התוכנית לכלול אופני התמודדות עם סיכונים כמו נזקי אקלים, מלחמות, תנודות מחירים ושיבושים בייצור ובשינוע.

ייצור המזון בישראל נפגע במלחמה

נושא ביטחון המזון נוכח יותר בתודעה הציבורית בשנים האחרונות, במיוחד בצל שינויי האקלים והשפעתם על ייצור המזון ברחבי העולם והגידול באוכלוסיית העולם. משבר הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה גרמו לשיבושים באספקת הסחורות העולמית והדגישו את הצורך לשנות את היחס לייצור ואספקת מזון מקומי.

יכולת ייצור המזון של ישראל נפגעה במהלך המלחמה. ב-7 באוקטובר מחבלי חמאס השחיתו, בזזו ושרפו ציוד, מבנים ושטחים חקלאיים בנגב המערבי. מיד לאחר פרוץ המלחמה המשק נקלע למשבר אדיר בכוח אדם בחקלאות (במיוחד בשל מחסור בעובדים זרים), מדינות מפתח הצהירו שייעצרו את הייצוא לישראל והחשש לסגירת נמלי הכניסה לישראל הפך לממשי.

זריעת תפוחי אדמה תחת אבטחת צה"ל בשבועות הראשונים למלחמה, סמוך לאורים שבמועצה האזורית אשכול (צילום: אלבום פרטי)

על פי נתוני משרד החקלאות, החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי של ישראל. יחד עם זאת, כ-60% מסך האספקה הקלורית לאוכלוסייה המקומית בישראל מגיע מיבוא, ורק 40% מייצור מקומי. 18% מצריכת הקלוריות של הישראלים מבוססת על מוצרים מן החי שמגודלים באופן מקומי, אך מצריכים יבוא של דגנים להזנת בעלי החיים.

לפי גורמי המקצוע במשרד החקלאות, היסמכות של המשק הישראלי על יבוא מוצרי בסיס דורשת הערכת סיכונים מעמיקה, בחינת מקורות והצבת אלטרנטיבות ליבוא על ידי הרחבת מקורות. לצד הייבוא, יש לוודא מיצוי של פוטנציאל הייצור המקומי, על ידי ניצול מושכל של משאבים וחיזוק החקלאות המקומית.

ריכוזיות מדאיגה בשוק העולמי למוצרי מזון בסיסיים

בדיקת החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה של משרד החקלאות משקפת תמונת מצב מדאיגה ביחס לריכוזיות בשוק הבינלאומי של מוצרי מזון בסיסיים.

מהבדיקה עולה ש-12 מדינות בלבד אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפוחי אדמה ועגבניות; 11 מדינות בלבד אחראיות על 80% מייצוא מוצרי חלב; 9 מדינות בלבד מייצאות 80% מהשומשום; 8 מדינות בלבד מייצאות 80% מהחיטה וגרגירי החומוס; 6 מדינות בלבד מייצאות 80% מהאורז; 4 מדינות בלבד מייצאות 80% מהתירס.

נתון מדאיג לא פחות מצביע על אסטרטגיה של הגבלת יצוא ממדינות מפתח בשעות משבר. בשיאו של משבר הקורונה, 20 מדינות הגבילו את יצוא הסחורות החקלאיות שלהן. כך היה גם בשיא המשבר במלחמת אוקראינה, אז 25 מדינות הגבילו את היצוא מתוכן.

דוגמה לכך ניתן לראות כיום בענף שמן הזית. ספרד, שאחראית על כ-50% מהייצור והייצוא העולמי של שמן זית, חווה בשנתיים האחרונות בצורת קשה, שגורמת להפחתה דראסטית ביבול הזיתים. ב-2022 הופחת ייצור שמן הזית בשיעור של כ-56%. ב-2023 אמנם הייתה התאוששות קלה, אך יצוא שמן הזית מספרד נותר נמוך בכ-50% בהשוואה ל-2021. בהתאמה, חלה עלייה משמעותית במחיר שמן הזית בספרד, שהאמיר לכ-8 אירו לק"ג.