סקר בזק שביצע מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה בנוגע למלחמת "חרבות ברזל", מראה כי 42% מהנסקרים נתנו ציון טוב או בינוני לתפקודו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מאז 7 באוקטובר. הרמטכ"ל הרצי הלוי זוכה ליחס אוהד מהציבור, בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נמצא בתחתית רשימת נושאי התפקידים שקיבלו ציונים מהנסקרים.

איסוף הנתונים לסקר נעשה בתאריכים 18-21 במרץ 2024. המדגם כלל 578 מרואיינים בשפה העברית ו-159 מרואיינים בשפה הערבית. עבודת השדה בוצעה על ידי "מכון לזר מחקרים". את הסקר ניהלו פרופ' תמר הרמן, ד"ר ליאור יוחנני וירון קפלן. 

הנושאים העיקריים שנבדקו בסקר היו הערכת התפקוד של נושאי תפקידים שונים מאז 7 באוקטובר; ניהול המלחמה; הסיכוי למלחמה כוללת בצפון; סבל האוכלוסייה הפלסטינית כגורם בתכנון המשך הלחימה בעזה; יחסי ישראל-ארה"ב; היענות לדרישות ארה"ב לגבי המשך הלחימה בעזה; הערכת המודיעין האמריקני על המצב הפנימי בישראל, והשפעת הקמתו של הרציף הימי בעזה על עמדת המיקוח של ישראל מול חמאס. 

על פי העולה מהסקר, הרוב בכלל הציבור נתנו ציון טוב או בינוני לתפקודם של הרמטכ"ל – 67%, שר הביטחון יואב גלנט – 65% והשר בני גנץ – 61%.

מיעוט בכלל הציבור נתנו ציון טוב או בינוני לתפקודו של נתניהו במלחמה – 42%, ופחות מזה לתפקודם במלחמה של השר לביטחון פנים איתמר בן גביר – 37% ושל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' – 33%.

בנושא יחסי ישראל-ארה"ב, פעולה בתיאום עם האמריקנים או לפי שיקוליה של ישראל: 49% מהציבור היהודי סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, ו-43% סבורים שיש לפעול בתיאום עם האמריקנים.

בקרב הציבור הערבי, רוב גדול (63%) סבורים שיש לפעול בתיאום עם האמריקנים ורק 18% סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה.

בנושא החזית הצפונית: רוב בכלל הציבור (69%) מעריכים כי הסיכויים גבוהים שבצפון תתפתח בעתיד הקרוב מלחמה בין ישראל לחיזבאללה.

הלוי למעלה, סמוטריץ' בתחתית  

לשאלה "איזה ציון היית נותן לכל אחד מבעלי התפקידים על תפקודם במלחמה מאז 7 באוקטובר", בכלל המדגם קיבל הרמטכ"ל הרצי הלוי את הציון הגבוה ביותר ואת הנמוך ביותר – שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. 

פילוח הנתונים לפי לאום – יהודים וערבים – מעלה הערכות רחוקות זו מזו: במדגם היהודים נמצאים בראש הרמטכ"ל הלוי ושר הביטחון גלנט. הרמטכ"ל עם רוב של 55% המעריכים בחיוב את תפקודו מאז תחילת המלחמה ושר הביטחון גלנט עם 46% שמעריכים כך את תפקודו. אחריהם השר בני גנץ עם 37.5%. במקום הרביעי נמצאים ראש הממשלה נתניהו והשר בן גביר עם כ-32% המעריכים בחיוב את תפקוד כל אחד מהם, ובתחתית – השר סמוטריץ עם 21.5% המעריכים את תפקודו כך.

לגבי ראש הממשלה, מדובר בעלייה קלה בהשוואה למדידות אמצע אוקטובר, אז קיבל במדגם היהודים 24.5%, ובנובמבר אז היה שיעור המעריכים את תפקודו בחיוב 26.5%. גם שיעור המעריכים בחיוב את תפקודו של השר גלנט נמצא בעלייה בהשוואה למדידת אוקטובר, אז רק 40.5% העריכו את תפקודו כמצוין או טוב.  

במדגם הערבים, שיעורי המעריכים בחיוב את תפקודם מאז תחילת המלחמה של כל ששת בעלי התפקידים הוא נמוך בהרבה מאשר בקרב היהודים, אבל המדרג דומה: גנץ והלוי מובילים עם כ-15% המעריכים בחיוב את תפקודם, גלנט – 10%, נתניהו – 5%, ובתחתית בן גביר – 3% וסמוטריץ – 1%.  

בשאלה שביקשה מהנסקרים לדרג בציון מ-1-5 כל אחד מבעלי התפקידים על תפקודם במלחמה מאז 7 באוקטובר, בוצע פילוח לפי מחנות פוליטיים (בקרב נסקרים יהודים) שמראה כי בשמאל, במרכז ובימין בראש סולם ההצטיינות נמצא הרמטכ"ל הלוי, ובתחתית – שר האוצר סמוטריץ', ואולם שיעור המעניקים לכל אחד מששת בעלי התפקידים ציונים חיוביים הוא שונה ממחנה למחנה.

שיעור המעריכים כמצוין או טוב את תפקוד כלל בעלי התפקידים שאליהם התייחס הסקר גבוה בהרבה במחנה הימין מאשר במחנות המרכז והשמאל, למעט הרמטכ"ל והשר גנץ שקיבלו בשני המחנות האחרונים הערכה גבוהה יותר מאשר במחנה הימין. 

רוב הנסקרים: תיפתח חזית גם בצפון

בנושא החזית הצפונית – הנסקרים נשאלו מהם להערכתם הסיכויים שבצפון תתפתח בעתיד הקרוב מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה. הסקר מצא רוב בקרב כלל המדגם (69%), היהודים (71%) והערבים (62%), המעריכים כי הסיכויים לכך גבוהים. 

פילוח לפי מחנות פוליטיים (בקרב נסקרים יהודים) מראה רוב בכל השלושה, בהבדלים לא גדולים, הסבורים כי אנו עומדים על סף מלחמה כוללת בצפון בין ישראל לחיזבאללה: שמאל – 62%, מרכז – 66%, ימין  -74%. 

בנושא התחשבות בסבל האוכלוסייה הפלסטינית בתכנון המלחמה – הנסקרים נשאלו שוב  את השאלה שהוצגה גם בחודשים אוקטובר ודצמבר 2023: באיזו מידה הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעזה צריך להשפיע על תכנון המשך הלחימה של ישראל שם. הממצאים מורים כי חרף התקדמות המערכה בעזה והביקורת החריפה בעולם על ישראל בנוגע לפגיעות באוכלוסייה הפלסטינית, עדיין רוב גדול מאוד מהציבור הישראלי-יהודי סבורים שישראל אינה צריכה להביא בחשבון את הסבל של האזרחים הפלסטינים בעת תכנון המערכה. לעומת זאת, בקרב הציבור הישראלי-ערבי, רוב דומה סבורים ההיפך – שיש להביא את הסבל הזה בחשבון. 

פילוח מדגם היהודים לפי מחנות פוליטיים מראה כי השמאל חצוי (47% – אין להביא בחשבון או במידה מעטה את סבל האזרחים הפלסטינים בעזה, 50% – יש להביא זאת בחשבון במידת די רבה או במידה רבה מאוד). לעומת זאת, במרכז ובימין הכף נוטה לדעה שאין להביא בחשבון או להביא בחשבון במידה מעטה בלבד את הסבל של האוכלוסייה הפלסטינית בעת תכנון המערכה (מרכז – במידה מעטה או בכלל לא – 71%, ימין – 90%).

42% מהנסקרים חסרי אמון ביכולתו של נתניהו לשלוט

באשר ליחסי ישראל-ארה"ב, הנסקרים נשאלו האם על ישראל לפעול בתיאום עם האמריקנים או רק לפי שיקולי ההנהגה בישראל. 

כמו בעבר, בציבור היהודי השיעור הגבוה ביותר סבורים שעל ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של מנהיגיה, ושיעור נמוך יותר סבורים שיש לתאם את הפעילות עם האמריקנים. בקרב הערבים התמונה הפוכה, ורוב ברור תומכים בתיאום עם האמריקנים.

יצוין, כי שיעור אלה שבחרו בתשובה "לא יודעים" לשאלה זו בקרב המרואיינים הערבים גבוה בהרבה מאשר בקרב היהודים.  

פילוח התשובות (בקרב נסקרים יהודים) לשאלה זו לפי מחנות פוליטיים מצביע על רוב בשמאל ובמרכז (בהתאמה 82.5% ו-64.5%) המצדדים בתיאום עם האמריקאים, לעומת רוב בימין (64%) הסבורים כי על ישראל לפעול רק לפי שיקול הדעת של הנהגתה. 

בסוגיית דו"ח המודיעין האמריקני לגבי המצב הפנימי הישראל, נשאלו הנסקרים: "לאחרונה, התפרסם דו"ח של המודיעין האמריקני שקבע כי חוסר האמון של הציבור הישראלי ביכולתו של נתניהו לשלוט העמיק והתרחב בחודשי המלחמה וכי יש לצפות להפגנות גדולות שידרשו את התפטרותו וקיום בחירות חדשות. עד כמה אתה מסכים עם הערכות אלה?".

הסקר מראה, כי השיעור הגבוה ביותר (כלל המדגם) מסכים עם שתי ההערכות של המודיעין האמריקני (42%). השיעור השני בגובהו הוא של מי שאינם מסכימים עם שתי ההערכות הללו גם יחד (28%). שיעור המסכימים בכלל המדגם רק להערכה בדבר העלייה בחוסר האמון ביכולתו של נתניהו לשלוט, כפול משיעור המסכימים רק עם ההערכה בדבר הצפי להפגנות גדולות (בהתאמה 16% ו-8%). 

הן בקרב היהודים הן בקרב הערבים השיעור הגבוה ביותר מסכימים עם שתי ההערכות (בהתאמה 42% ו-41%), אך בקרב היהודים רק 14% מסכימים עם ההערכה הראשונה בלבד, כלומר שהאמון ביכולת נתניהו לשלוט נשחק לעומת 25% הסבורים כך בקרב הערבים.

גם שיעורי המסכימים רק עם הצפי של המודיעין האמריקאי להפגנות גדולות, שונה בשני הציבורים (6.5% בקרב היהודים לעומת 16.5% בקרב הערבים). שיעור הלא מסכימים עם שתי ההערכות בקרב היהודים מגיע ל-31% ול-12% בלבד בקרב הערבים. 

הפילוח לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי בשמאל ובמרכז יש רוב גדול המסכימים עם שתי ההערכות גם יחד (בהתאמה 86% ו-67%), שעה שבימין השיעור הגבוה ביותר אינם מסכימים עם שתיהן – 44% ורק 25% מסכימים עימן. 

השפעת הקמתו של הרציף הימי האמריקני בעזה

הנסקרים נשאלו איך הקמת הרציף הימי האמריקני תשפיע על עמדת המיקוח של ישראל מול חמאס. במדגם היהודים רוב ברור (60%) העריכו כי המהלך יחליש את עמדת המיקוח של ישראל, שכן הוא ישפר את המצב ברצועה ולא יהיה לחץ פנימי על חמאס להיענות לדרישות ישראל.

רק 23% העריכו כי הוא יחזק את עמדת המיקוח של ישראל, כי הכנסת הסיוע הבינלאומי תוריד את הלחץ החיצוני על ישראל והיא תוכל לעמוד על דרישותיה מול חמאס. בקרב המרואיינים הערבים לעומת זאת הנטייה הפוכה, אך הפער בין שתי העמדות קטן בהרבה: 43% סבורים שהמהלך יחזק את ישראל במשא ומתן מול חמאס שעה ש-39% השיבו שהוא יחליש אותה. 

פילוח העמדות בשאלה זו לפי מחנות פוליטיים (יהודים) מעלה כי רק בשמאל שיעור הסבורים שהקמת הרציף הימי האמריקאי כדי לאפשר הכנסת סיוע הומניטרי תחזק את ישראל מול חמאס, לעומת רוב במרכז ובימין המעריכים שמהלך אמריקאי זה יחליש את כוח המיקוח של ישראל מול חמאס. בשאלה זו שיעור מי שבחרו בתשובה "לא יודעים" היה גבוה באופן חריג.