75.7% מההורים מדווחים שלפחות אחד מילדיהם סובל ממצוקה רגשית, ו-54% דיווחו על חרדה – כך עולה מסקר שנערך בשבוע ה-13 למלחמת חרבות ברזל (סוף ינואר ותחילת פברואר). לפי הסקר, שיעורים אלו לא פחתו בהשוואה לשבוע החמישי למלחמה. עם זאת, רק 14% מההורים דיווחו שפנו לתמיכה נפשית בעקבות המצב. כ-30% אחוז מההורים חשים מצוקה רגשית גבוהה וחרדה, ירידה מהסקר הראשון שנערך.

את הסקר ערכו עמותת ״גושן״, הפועלת למען רווחתם, שלומם ובריאותם של הילדים בקהילה, יחד עם האיגוד לרפואת ילדים, בהמשך לסקר קודם שנערך 5 שבועות לאחר 7 באוקטובר. סקר ההמשך כלל מדגם מזווג של 202 הורים לילדים בגילאי שנתיים עד 12 מכל רחבי הארץ (סקר ההמשך חזר לאותם ההורים שנסקרו במדגם הראשון).

לפי העמותה, תוצאות הסקר מצביעות על כך שעדיין אחוז גבוה של ילדים וילדות בישראל מראים רמות גבוהות מאוד של מצוקה רגשית, כולל חרדה ופחד. מן המחקר עולה כי גם רמת המצוקה של הורים וילדים בזמן מלחמה עדיין גבוהה, בשבוע ה-13 למלחמה. נראה שלמרות רמת המצוקה הגבוהה, רמת הפחד של ילדים וילדות נמצאת במגמת ירידה ככל שעובר הזמן מתחילת המלחמה. רמת הדיכאון והחרדה של ההורים ירדה בין השבוע ה-5 לשבוע ה-13 למלחמה, אולם עדיין, כמעט 30% מההורים מדווחים על רמות גבוהות של חרדה ודכאון.

לדברי החוקרים, "יש להמשיך ולעקוב אחרי מגמה זו, ולשים לב במיוחד לילדים ולהורים שרמת המצוקה שלהם לא יורדת עם הזמן, ולתת להם מענה מותאם בהקדם. שיפור מערכות התמיכה הן להורים והן לילדים ולילדות הוא צורך חיוני בימי המלחמה ואחריה. לפיכך, חשוב לקדם את תוכנית החירום הלאומית בתחום בריאות הנפש של ילדים וילדות ולחזק את המערכת הציבורית – ובמיוחד הרפואה הראשונית – כך שתוכל לתת מענים הולמים לכלל האוכלוסייה בישראל למצוקה הניכרת."

לדברי פרופ׳ צחי גרוסמן, יו״ר האיגוד לרפואת ילדים, "השפעת המלחמה על הנפש ממשיכה להיות מורגשת ברחבי הארץ וככל שתטופל מהר תצרוך פחות משאבים ותמנע נזק ארוך טווח. רופאי הילדים נמצאים בקו הראשון של חזית בריאות הנפש. השקעת המדינה במערך בריאות הנפש והדרכות לרופאי הילדים למתן מענה ראשוני ומדויק אינה סובלת דיחוי. שיפור מערכות התמיכה הן להורים והן לילדים ולילדות הוא צורך חיוני בימי המלחמה ואחריה. יש להמשיך ולקדם תוכנית חירום לאומית בתחום בריאות הנפש של ילדים וילדות ולחזק את המערכת הציבורית כך שתוכל לתת מענים הולמים למצוקה הניכרת. זה בנפשנו ובנפשם של ילדינו".

לדברי פרופ׳ איתן כרם, יו״ר עמותת ״גושן״, ולשעבר מנהל אגף הילדים בהדסה, "עדיין לאחר חמישה חודשים של מלחמה, החרדה לא חולפת ומחייבת התערבות מהירה של המדינה. רמת המצוקה הגבוהה בהיקף רחב של האוכלוסייה מצריכה הכשרה של הרפואה הראשונית בקהילה למתן מענה מיידי. סיימנו לאחרונה בשיתוף משרד הבריאות וקופות החולים, את הקורס 'רפואה מודעת טראומה' לרופאי ילדים. כדי לסייע במענה ראשוני לילדים ולהוריהם אנו ממשיכים בהכשרות שלנו לרופאי ילדים ומשפחה ולאחיות טיפת חלב בבריאות הנפש תוך מתן דגש להדרכה להתמודדות עם טראומה, חרדה ומצוקה".

עיקרי הממצאים

ירידה קלה בחרדה ובפחד בקרב ילדים

לא נמצא הבדל מובהק ברמת המצוקה הכללית וברמת החרדה בקרב ילדים לאחר השבוע ה-5 וה-13 למלחמה, אם כי מסתמנת ירידה קלה.

נמצא הבדל מובהק ברמת הפחד של ילדים בין השבוע ה- 5 לשבוע ה-13 למלחמה. 58% מההורים דיווחו כי אחד מילדיהם מפוחד בשבוע ה-5 המלחמה, לעומת כ53% בשבוע ה-13 למלחמה.

75.7% מהילדים סובלים מרמה גבוהה של מצוקה רגשית. זאת לעומת כ-79% שנמדדו בסקר קודם שנערך לאחר כ-5 שבועות במלחמה.

קרוב ל-54% סובלים מחרדה, כאשר בסקר הקודם כ-57% מהילדים סבלו מחרדה.

יצוין כי לא נמצאו הבדלים מובהקים ברמת החרדה והפחד של בנות לעומת בנים ולא נמצא הבדל מובהק ברמת המצוקה הרגשית הכללית, החרדה, או הפחד בין ילדים בקבוצות גיל שונות.

חשוב לציין כי ילדים וילדות ממשפחות שאחד מקרובי משפחותיהם או חבריהם נפגעו ישירות במלחמה, הראו רמות גבוהות יותר של מצוקה באופן מובהק, בכל המדדים וילדים שאחד מהוריהם במילואים הראו רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית בכל המדדים.

ירידה בשיעורי החרדה והדיכאון בקרב הורים

בסקר: נמצאה ירידה מובהקת ברמת המצוקה הרגשית של הורים בין השבוע ה-5 למלחמה לשבוע ה-13 למלחמה. כך, בשבוע ה-13 למלחמה, נמצא כי 27% מההורים מדווחים על דכאון  (לעומת כ- 41% בשבוע החמישי למלחמה) וכ-28% מדווחים על חרדה  (לעומת 40% מהמדגם הקודם). יצוין כי, ככל שיש בני משפחה או קרובי משפחה שנפגעו, כך מדווחות רמות גבוהות יותר של מצוקה רגשית וחרדה. כמו כן, המצוקה הרגשית הגבוהה מצויה באופן מובהק בקרב יותר נשים מאשר גברים.

רק 14% פנו לתמיכה נפשית

עם פתיחת המלחמה, נכנס מערך בריאות הנפש, הן במגזר הציבורי והן במגזר הפרטי, לכוננות חירום על מנת לתת מענה נפשי ראשוני בקהילה, הסובלת מטראומה מאז אירועי ה-7 באוקטובר.

בסקר ההורים נתבקשו לדווח האם בעקבות המצוקה של ילדיהם פנו בחודש האחרון לאחד ממקורות התמיכה שהוצעו על ידי הרשויות או המגזר האזרחי. מהסקר עולה כי רק 14% מההורים בישראל דיווחו שפנו למקור תמיכה בעקבות המצב. מתוכם, רק 1% מההורים דיווחו כי הם פנו למרכזי החוסן היישוביים על מנת לקבל עזרה בנוגע לילדים ולילדות, 1% פנו לאחד מהקווים החמים להורים שהוקמו בזמן המלחמה, 2% מההורים דיווחו כי הם פנו לשפ"ח (שירות פסיכולוגי חינוכי) לתמיכה, 9.9% פנו לטיפול אצל פסיכולוגית, פסיכיאטרית או עובדת סוציאלית, ו-4.9% פנו למקור תמיכה אחר כגון בית הספר.

כ-56% מההורים הביעו ציפייה שרופאי הילדים יתעניינו במצבו הרגשי של הילד וקרוב לרבע (21%) מההורים מצפים שיתעניינו במצבם הרגשי שלהם ויתנו להם הדרכה להתמודדות עם המצב. 30% מההורים היו רוצים לקבל הדרכה מרופא הילדים בנוגע למצבו הרגשי של הילד/ה.

את הסקר הובילו ד"ר שולמית פינצ'ובר, מנהלת המחקר ב-"גושן"; ד"ר חוה גדסי, מנהלת רפואית ב-"גושן"; פרופ' מרי רודולף, פרופ' אמריטוס באוניברסיטת בר אילן וחברת ועד מנהל ב-"גושן" ופרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, חבר ועד מנהל ב-"גושן" וחבר סגל בביה"ס לרפואה באוניברסיטת אריאל.