הדיון בהצעת החוק לאיסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור נמשך היום (שלישי) בוועדת החינוך של הכנסת.
נציג היועץ המשפטי של משרד החינוך, עו"ד לירון ספרד, ביקש בדיון להוסיף את הביטוי "חומרה מיוחדת" לתיאור הביטויים שמנכ"ל משרד החינוך עלול להורות בגינם על פיטורי מורה. לטענת הייעוץ המשפטי, עלה הצורך בהוספת הביטוי כדי להתוות את שיקול הדעת של מנכ"ל המשרד, שאינו מומחה בשאלות משפטיות הכרוכות בחופש הביטוי ובהגדרות הטרור.
יוזם החוק ח"כ עמית הלוי (הליכוד), ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) וח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) תקפו את נציגי הייעוץ המשפטי בשאלות לגבי פשר הביטוי והנחיצות שלו. ספרד השיב שהצעת החוק נכתבה למקרים קיצוניים ומובהקים של הסתה לטרור, ואילו הוא מבקש ליצור הסדר מאזן המטפל גם במקרים הגבוליים. הוא הוסיף כי יש לקשור בין ההתבטאות עצמה של עובד ההוראה להשפעה על התלמידים, ולאפשר את שיקול הדעת למנכ"ל משרד החינוך.
עם תחילת הדיון שורטטו נקודות העימות. מצד אחד של המתרס ניצבו נציגי הקואליציה בוועדה ומעברו השני נציגי הייעוץ המשפטי. בעוד נציגי הייעוץ המשפטי מנסים להוסיף לחוק סעיפים שיצמצמו את סמכויות מנכ"ל משרד החינוך או ינחו אותו בהחלטותיו ויתאימו את החוק לחקיקה הקיימת, ח"כ הלוי ניסה לשמר את הצעתו ללא שינוי ולבסס את נחיצותה.
העימות הקולני בין חברי הכנסת לנציגי הייעוץ המשפטי נמשך גם בדיון בסעיף העוסק בפיקוח השב"כ וחובתו לבדוק את עובדי ההוראה. לפי הצעת החוק, על השב"כ לבדוק את כל עובדי ההוראה מעת לעת.
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כתבה כי הסעיף המתיר למנכ"ל לפטר מורה על סמך מידע מהשב"כ אינו מידתי ומיותר. היא טענה כי הסעיף לא מפרט מהו המידע שבגינו ניתן לפטר מורה ומהו המידע שניתן להעביר. לדבריה, הסעיף מיותר, כי סעיף קודם בהצעת החוק מתיר פיטורים על סמך מידע שהתקבל מרשויות שונות, ואין צורך לייחד את השב"כ.
היועצת המשפטית של הוועדה הוסיפה כי בסעיף הנדון מופיע המונח "זיקה לטרור" שאינו מוגדר בחקיקה. המונח הוא אמורפי ורחב, ולכן פותח פתח לשרירות לב של המנכ"ל.
נציגת היועצת המשפטית לממשלה אמרה כי משרד החינוך פנה אליה כדי לבדוק את חוקיותה של העברת מידע שוטף על מורים לשב"כ. לדבריה, יש כאן משום פגיעה בזכות לפרטיות ודיכוי חופש הביטוי של עובד ההוראה. היא הוסיפה שככל שמדובר בבדיקה גורפת ותכופה ללא חשד ספציפי' מדובר בתיוג של ציבור עובדי ההוראה בתור סיכון ביטחוני, ללא כל ראיה כמותית או סטטיסטית למעורבות של עובדי הוראה בעידוד הטרור.
הדיון נקטע לאחר דבריו של ח"כ גלעד קריב (העבודה) שהתריע שזהו רגע של מדרון חלקלק מובהק ושהצעת החוק תורחב לעובדי הרפואה ולעובדי הרווחה. ח"כ הלוי אישר שזו כוונתו.
