הצעת החוק להגנה על בני ובנות זוג של משרתי מילואים מפיטורים או הוצאה לחל"ת ממושך עלתה לדיון היום (שלישי) בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

על פי הצעת החוק הפרטית של ח"כ אופיר כץ (הליכוד) וח"כ נאור שירי (יש עתיד), ייאסר על מעסיק לפטר או להוציא לחל"ת עובד או עובדת בשל היעדרותם מהעבודה לצורך השגחה על ילד עד גיל 14, בעת שבן או בת הזוג שלהם נמצאים בשירות מילואים שנקראו אליו בנסיבות חירום, או ב-60 הימים שאחרי סיום שירותם. פיטורי עובד או הוצאתו לחל"ת יותרו רק בהיתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון. הוועדה תיתן היתר זה רק אחרי שאפשרה לעובד לטעון את טענותיו בפניה, ובתנאי שהמעסיק הוכיח שהפיטורים או היציאה לחל"ת אינם קשורים לשירות המילואים של בן הזוג ישירות או בעקיפין.

במקרים שהמעסיק יבקש להוציא עובד לחל"ת, יהיה עליו להוכיח כי גם העובד הסכימו ליציאה לחל"ת ולמועדיו. כדי למנוע לחצים של המעסיק על העובד לבקש בעצמו יציאה לחל"ת, ההיתר יידרש גם אם היציאה היא ביוזמת העובד. כמו כן, יינתן ההיתר לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, ועל המעסיק יהיה להגיש מחדש בקשה להיתר בתום כל תקופה.

בדיון היום עלה הצורך להבהיר מהם הכללים באשר לחל"ת קצר מ-30 ימים, והובהר כי בכל מקרה סעיפי החוק יחולו על מי שהוצא לחל"ת שעולה על 30 ימים במצטבר. נוסף על כך, ההצעה קובעת כי עובד שהחליט להתפטר לאחר שהוצא לחל"ת בלי היתר מוועדת התעסוקה, או לאחר שניתנו היתרים לכך למשך תקופה העולה על 75 ימים בשישה חודשים רצופים, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים.

יו"ר הוועדה ח"כ ישראל אייכלר הסביר בפתח הדיון: "כבר כיום קיימת הגנה מפיטורים לבני ובנות הזוג שניתנה בהוראת שעה. הכוונה כעת היא להרחיב את ההגנה גם לנושא של חל"ת ששמענו עליו לא מעט בדיוני הוועדה, כמעין תופעה מתרחבת של 'פיטורים שקטים', ולחוקק את ההגנות כהוראת קבע".

ח"כ אופיר כץ: "מדובר בחלק בלתי נפרד מהשמירה על ביטחון מדינת ישראל. הלוחמים שלנו בשטח והם צריכים להיות מרוכזים בביצוע המשימות ולא לדאוג למה שקורה עם המשפחות שלהם בבית. מרבית המעסיקים כן מתחשבים במשרתים ובנשותיהם, אבל אנחנו פה כדי לתקן את העוול שעושים אלו שמנצלים את המצב הזה".

מנתונים שהציגה עו"ד רותם אבידר צאליק מפורום נשות המילואים עולה כי 30% מנשות אנשי המילואים דיווחו על שינוי כלשהו בסטטוס התעסוקתי מאז פרוץ המלחמה. 8% הוצאו לחל"ת ו-6% פוטרו. 61% מאלה שהוצאו לחל"ת לא זכאיות לדמי אבטלה, 53% מהן טרם חזרו למקום העבודה, ו-14% חזרו למשרות בהיקף קטן יותר ולתפקידים שונים. "הוראת השעה לא נותנת הגנה מספקת ואינה יציבה. ועדת התעסוקה לא קיימת בה, וכשמעסיק רוצה לפטר – הוא מפטר. מעבר למענים האפקטיביים שהחקיקה מייצרת, יש כאן גם אמירה מוסרית שאנחנו לא מוכנים לפגוע באותם 2% שנותנים את עצמם למען המדינה".

עו"ד דבי ספיר ממשרד העבודה אמרה כי המשרד תומך במהות ההצעה, אולם סבור כי מוטב לחוקק את התיקון כהוראת שעה זמנית לתקופה של כמה חודשים עד שנה, במטרה לבחון את השפעתו על שוק העבודה. הגר יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הצטרפה לעמדה זו: "ההשפעה על שוק העבודה יכולה להיות משמעותית מאוד. חוקים כאלה עלולים לגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שיעסיקו נשים שבן הזוג שלהן משרת במילואים".

ח"כ נאור שירי סירב לדרישה: "אפשר להציג עמדה כזאת לגבי כל תיקון או הצעת חוק. בסופו של דבר, אנחנו מביאים כאן פתרון לבעיה שקיימת בשטח, ויש חשיבות גם להענקת ודאות ויציבות למעסיקים ולעובדים כאחד. אם בהמשך יגיעו קולות מהשטח או נתונים של אנשי מקצוע שיעידו על בעיות בהסדר, נוכל לבצע תיקונים בחקיקה, כפי שנעשה בכל חוק".

באשר לפיטורי המשרתים עצמם, לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון הוגשו מאז פרוץ המלחמה 378 בקשות לפיטורי אנשי מילואים. 300 ועדות כבר התקיימו. מחצית מהבקשות נדחו, ו-150 התקבלו לאחר שנמצא שסיבת הפיטורים מוצדקת, כמו מפעלים או פרויקטים שנסגרו, ופיטורים מסיבות שאינן קשורות לשירות המילואים.