ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות, לא רואה בטיוטות השונות של חוק הגיוס לחרדים פוטנציאל להרחבת החרדים שמתגייסים. לדבריו, סנקציות או קביעת מכסות עלולות להגביר את העוינות, לעומת פתרונות שמותאמים לאופייה של החברה החרדית, ושיכולים להתקבל בהסכמה, על רקע נכונות גוברת להשתתף במשימות הביטחון בעקבות 7 באוקטובר.

"מהסקרים שעשינו אנחנו לומדים שחל שינוי משמעותי ברחוב החרדי אחרי ה-7 באוקטובר", אומר ד"ר שטרן, "זה מתבטא באופן שבו הוא תופס את עצמו כחלק מהחברה הישראלית בכלל, ובפרט ביחס שלו לצרכי הביטחון של מדינת ישראל. יש הבנה ברחוב החרדי שמדינת ישראל נדרשת ככל הנראה לשינוי בתפיסת הביטחון, לרבות היקפים גדולים יותר של כוח אדם להתמודדות עם האתגרים הביטחוניים, ויש גם רצון לקחת חלק בהתמודדות עם האתגרים הללו".

סקר המכון, שנערך בנובמבר, מלמד כי 73% מהחרדים מעידים שהתעצמה תחושת שותפות הגורל שלהם עם החברה הישראלית. אך שטרן מדגיש שהרצון בהשתתפות אינו מתבטא בגיוס חובה בגיל 18 הנתפס כמאיים על ערך לימוד התורה שבליבתה.

"מבינים שיש פה אירוע שאי אפשר להתעלם ממנו"

"אני חושב שהרוב הגדול של החברה החרדית, בטח במיינסטרים החרדי, מבינים שיש פה אירוע שאי אפשר להתעלם ממנו. זה לא עוד סבב בעזה", אומר שטרן, אך למרות זאת מבהיר כי לא מדובר בתמיכה של הציבור החרדי בגיוס חרדים בני 18 לצבא. הסקר שערכו מלמד כי אמנם חלה עליה גם בתמיכה בגיוס לצה"ל בחברה החרדית, אולם רק 29% מהציבור החרדי תומך בגיוס לצבא.

למרות ההתנגדות הכללית בציבור החרדי לגיוס חרדים לצבא, הסקר מעלה כי כי 70% מהציבור החרדי סבורים שחרדים שאינם לומדים – ראוי שיתרמו למדינה באמצעות שירות צבאי או אזרחי.

ד"ר שי שטרן, המשנה ליו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות (צילום: המכון החרדי למחקרי מדיניות)

"האם החברה החרדית מאמינה שכל חרדי בגיל 18 צריך להתגייס לצבא? התשובה גם עכשיו היא חד משמעות לא", אומר שטרן, "הרצון הוא לקחת חלק באתגרי הביטחון מבלי למחוק את ערך לימוד התורה, שסביבו נבנתה כל המסגרת הקהילתית והזהותית. השאלה איך עושים את זה, היא למעשה האתגר, וזה גם המקום שאנחנו כמרכז למחקרי מדיניות מבקשים לחפש ולהציע פתרונות".

לדבריו, עיקר העתודה של כוח האדם החרדי הוא לאו דווקא בקרב הצעירים בני ה-18. "גם ברמה המספרית וגם ברמה האיכותית, נכון יותר להתמקד דווקא בצעירים שסיימו את תקופת לימודיהם בישיבות, בגילאי 24-25".

"הרעיון שאנחנו מגבשים הוא לרתום את המאסה הזו לאתגרי הביטחון, במסגרת מחייבת ולא התנדבותית בסגנון מילואים", אומר שטרן, "אם זה במשמר הלאומי, במג"ב, בארגוני החירום וההצלה או בתוכניות טכנולוגיות ביטחוניות. כך ניתן להביא אנשים מחויבים שיכולים להקל על אתגרי הביטחון של ישראל לשירות תקופתי לאורך כ-25 שנים".

"כל השינויים בחברה החרדית קרו תמיד דרך הרחוב"

הבעיה לדבריו בשיח סביב חוקי הגיוס למיניהם בעשורים האחרונים, הוא שהצדדים מתבצרים בנרטיבים המנוגדים שלהם – מנקודת המבט של החובה ליצור 'שוויון בנטל' מצד אחד ומנקודת המבט של החשיבות שמייחסת החברה החרדית ללימוד התורה מהצד השני.

"אני עצמי קצין במילואים שמשרת שנים ארוכות, וגם הבן שלי עומד לפני גיוס", מבהיר שטרן, "ברמה האישית אני בהחלט מבין את הכעס והתחושה שיש בציבור המגוייס כלפי מי שלא משתלב ולוקח חלק באתגרים הביטחוניים. אבל היסטורית אפשר לראות שתמריצים שליליים לא באמת עובדים ואי אפשר לכפות שירות משמעותי".

"אם אנחנו רוצים לא רק להגדיל את מספר המתגייסים החרדים בכמה מאות אלא למצוא פתרון רחב ואמיתי", מסביר שטרן, "צריך לחשוב מחוץ לקופסה ולפצח איך מחד מייצרים דרישה וחובה גם על החברה החרדית, ומנגד גם מכירים בצרכים ובייחודיות התרבותית שלה. אחרת נמצא את עצמנו באותו ויכוח ובאותה נקודה גם בעוד עשור".

שטרן חושש שסערת חוק הגיוס עשויה ליצור השפעה הפוכה ולגרום להתכנסות מחודשת של החברה החרדית בתוך עצמה. "הסערה היא בעיקרה פוליטית. כל פעם מוצגת טיוטה חדשה וכל הצדדים משתמשים בזה כדי להעמיק את הקונפליקט ולגרוף רווחים פוליטיים. ממשיכים להתקוטט באותו סל כלים של ה-6 באוקטובר, וזה נכון לכל הצדדים – גם לגבי הפוליטיקאים וההנהגה החרדית".

"אבל הרחוב החרדי משתנה, וכל השינויים בחברה החרדית קרו מאז ומעולם דרך הרחוב", אומר שטרן, "הציבור החרדי מבין שיש עליו כעס בציבור הלא חרדי, וזה מטריד אותו. מהסקרים שערכנו עולה שאכפת לאנשים איך החברה החרדית נתפסת. לכן אני מאמין שאם יציעו לציבור הזה תוכניות ישימות ומתאימות כדי להשתלב במאמצי הביטחון – המיינסטרים החרדי כן ירצה לאמץ אותן".

"מדינת ישראל צריכה להגדיר לעצמה מה אתגרי הביטחון שלפניה, מה ההיקף שלהם, מה הצרכים בכוח אדם ובאיכות כוח אדם", מסכם שטרן. "וצריך להציג את האתגר הביטחוני הזה לחברה החרדית ואני חושב שתהיה היענות. ראינו שגם בהקשר של התחדשות עירונית, כשהסבירו על ההיבטים של פיקוח נפש – הייתה היענות בקרב החרדים".