בשבת האחרונה בסיום המשחק בין הפועל ת"א להפועל חיפה קומץ מאוהדי הפועל ת"א תקף באלימות קשה אוהד של הפועל חיפה. האירוע התרחש מול מצלמות הטלוויזיה, מול אנשי האבטחה והשיטור במקום ומול מנהל הפועל ת"א, רמי כהן.
חמישה ימים עברו מהמקרה המביש וארבעה מעורבים נעצרו לשלושה מהם הוארך המעצר. בין לבין השר לביטחון לאומי של ישראל, איתמר בן גביר, הורה לסגור את אולם הדרייב אין לחודש ואתמול (שלישי) אף אמר, שקומץ מאוהדי הפועל ת"א ביזו את צה"ל. זה שקר, כמובן (תזכורת: בן גביר לא שירת בצה"ל אפילו יום אחד). עד כאן, פירוט קצר של אירוע, שקשור לעולם הפלילי ולעולם הפוליטי ואינו קשור בשום צורה לספורט. וככה בדיוק צריכים להתייחס לאירוע הזה.
זה לא ייאמן מה שהוא אומר פה. שמעתי כמה פעמים, אמרתי לעצמי אולי שתיתי יותר מדי אוזו ואני מדמיין. קבוצות ישראליות איבדו חיילים במלחמה הארורה הזו, הפועל תל אביב איבדה עשרות אוהדים, והוא עושה על זה סיבוב, הכל דפוק ומגעיל
pic.twitter.com/vaCUr6e20j— Eurozone Basketball (@EuroZoneBasket) March 26, 2024
במציאות, שבה השר לביטחון לאומי של ישראל הוא עבריין מורשע, גם עבריין, שהורחק ממגרשי הספורט רק לפני חודש וחצי, יכול להגיע למגרש ולתקוף באלימות קשה אדם אחר. בשני המקרים, העבריינים יצאו ללא כלום. אולי אפילו להפך. העבריינים החדשים עושים זאת מול המצלמות. בפנים גלויות. אפילו בגאווה, עצוב לומר. האנשים האלימים מוכרים וידועים לכולם, אבל אף אחד לא עושה כלום מולם.
לפני שלושה שבועות קומץ אוהדי הפועל ת"א תקפו באלימות את אוהדי הפועל חולון בסיום המשחק. התוקפים צולמו. כוחות המשטרה במקום ראו בדיוק במי מדובר. רמי כהן, מנהל הפועל ת"א, ראה אותם. סיכוי גבוה, שהוא גם מכיר אותם. כולם כולל כולם ראו בדיוק מי האנשים, אבל לא נעשה דבר.
מה הפלא ששלושה שבועות אחר כך התרחשה שוב תקיפה אלימה קשה באותו המקום בדיוק. שוב, מול עיניהם הפקוחות של האבטחה והשיטור, מול המצלמות וכמובן מול רמי כהן. אין טעם ואין צורך לקרוא לתוקפים אוהדי ספורט, בין האנשים האלה לבין אהבה לספורט אין כלום, מדובר בפושעים אלימים. זאת הדרך היחידה להתייחס אליהם אבל לא מתייחסים אליהם ככה.
גם אל איתמר בן גביר היו אמורים להתייחס כאל עבריין. עם 53 כתבי אישום ו-8 עבירות פליליות, הוא היה אמור להיות מורחק ומבודד ממקורות הכוח בישראל. בטח ובטח מהמשרד לביטחון לאומי. אבל האיש הזה קיבל ועדיין מקבל לגיטימציה בחלק גדול מהציבור והוא זה שנותן כרגע את הפקודות. כמו הפקודה האחרונה שלו, פופוליסטית ושערוריית כרגיל, לסגור את אולם הדרייב אין של הפועל ת"א. כאילו גוש הבטון הזה, שחקני הפועל ת"א ורוב מכריע של אוהדי הקבוצה אשמים במחדלי המשטרה, שהוא עומד בראשה ולא הצליחה למנוע את האלימות בשבת האחרונה.
***
עונשים קולקטיבים לקהל אוהדים אינם הפיתרון. את זה כבר כול מי שעוקב אחרי הנושא הזה בשנים האחרונות יודע. סגירת אולם או סגירת יציע לא תפתור את הבעיה. הפיתרון היחיד הוא הענשה סלקטיבית. אין צורך בוועדות מיוחדות ובשוטרים סמויים. האנשים האלימים עושים זאת בפנים חשופות. סגירת האולם היא פרס לעבריינים, ואת העונש האמיתי סופגים אוהדי הספורט. אבל הם האחרונים שמעניינים את העבריינים.
בשנים האחרונות נרמלו בישראל אלימות. זה קורה בכל מקום: בכביש, בתור בסופר, בתקשורת, בכנסת וכן, גם על חלק מיציעי הספורט השתלטו כוחות עבריינים. זאת לא תופעה חדשה. מהחוליגניזים באנגליה בשנות ה -80 וה-90 ועד האולטראס האלימים בדרום אמריקה.
גם בישראל זה קיים והנה משהו שלא מפתיע אף אוהד ספורט: זה קיים כמעט בכל מועדון. בכדורגל ובכדורסל. זה קיים בכל מועדון בגלל שזה קיים בחברה הישראלית. זה קיים בחברה הישראלית כי נציגיה, כי נבחריה, כי השר לביטחון לאומי שלה, לדוגמא, הוא איש אלים. כל מקום שינרמל אלימות, האלימות תשתלט עליו ותדחק החוצה את האנשים הלא אלימים. זה קרה בפוליטיקה הישראלית והנה זה קורה גם ביציעי הספורט.
