יותר מ-500 מבני העדה הדרוזית שילמו בחייהם בהגנה על מדינת ישראל מאז הקמתה, 8 מהם במלחמה הנוכחית. סיון שרון, יהלי נס ובן אלישווילי, תלמידי כיתה י"א בבית הספר הצבאי 'הולץ' בחרו להביא את סיפורם ואת סיפור העדה למרכז תל אביב, לכיכר הבימה.

"המטרה שלנו להעלות את המודעות לקשר בין הדרוזים והמדינה אבל זו לא צריכה להיות רק ברית דמים רק במלחמה, אלא ברית חיים", אומר אלישווילי. "אחרי שראיינו את המשפחות השכולות הבנתי כמה זה נכון, כמה הנתינה שלהם גדולה, ברמה מטורפת. היו סיפורים שריגשו אותי מאוד".

ראיונות עם המשפחות השכולות

שרון, נס ואלישווילי הם חניכים בתוכנית המנהיגות 'קו הזינוק' מבית שותפויות אדמונד דה רוטשילד. השנה השנייה ב'קו הזינוק' מוגדרת כשנת המיזמים, וכשהתחילה המלחמה היא הייתה נושא שהעסיק את כולם, והצוות של נס, שרון ואלישווילי בחר לצלול לנושא הכואב של החללים מהעדה הדרוזית.

המשתתפים ראיינו את המשפחות השכולות בזום, שמעו את סיפוריהם והתרגשו יחד איתם להכיר את מעשי הגבורה, ולאחר מכן החליטו לייצר הזדמנות למפגש בלתי אמצעי, נדיר למדי, עם הסיפורים. "ראינו שלא מכירים בהם מספיק", מספרת שרון, "משפט שחזר אצל הרבה משפחות הוא שרואים אותם רק כפיתה דרוזית, וחשבנו לשנות את זה".

האירוע שיזמו השלושה יכלול מעגלי שיח של דרוזים ויהודים, תערוכה לזכר החללים עם אפשרות להקדיש להם מילים חמות ומפגש עם משפחות שכולות. הוא יתקיים ביום שישי בשעה 11:00, וההתרגשות של בני הנוער שיזמו אותו גדולה.

"אנחנו מביאים את הסיפורים עד אליכם – רק תגיעו"

"בכפרים הדרוזים זה חשוב להנציח, אבל זה מובן מאליו, ורצינו שעוד אנשים ייחשפו", מספרת שרה טרודי, רכזת הפרוייקט, בת 24, במקור מכסרא-סמיע שליד גבול לבנון, ולומדת לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב. טרודי היא בעצמה יתומת כוחות הביטחון, אביה נהרג ב-2013 בקריית שמונה, והיא מעידה על עצמה שהוא והעדרו מלווה אותה בכל העשייה החברתית הרחבה בה היא עוסקת, "אני מונעת מנקודות הכאב האישיות שלי, ומהזהות שלי", מספרת טרודי.

היומנים שיציגו את סיפורי החללים בתערוכה (צילום: פרויקט "קו הזינוק")

עד שאביה נפל לא היה בכפר בית קברות צבאי, ולטרודי חשוב להבהיר שלמרות שההנצחה והאבלות על החללים שהנהוגים אצל היהודים שונה מזו של רוב הדרוזים, זה לא אומר שלא כואב, "לא תראה אנשים הולכים לבתי קברות לשים פרחים, אבל זה לא אומר שאנחנו לא זוכרים את האנשים שאנחנו מאבדים. לכל משפחה יש דרך להנציח. וזה לא סיפור רק אישי שלי זה סיפור של העדה שלי, של עוד משפחות שכולות, זה סיפור חברתי".

"אני יודעת שצה"ל והחיילים הדרוזים מעניינים את הישראלי הממוצע, אני לא צריכה לשכנע אף אחד, זה בקונצנזוס וככה צריך להיות", אומרת טרודי, שבטוחה שההעינות למיזם של החניכים תהיה הענות גדולה. "הם החללים של כולנו ונלחמו, אנחנו מביאים את הסיפורים עד אליכם – רק תגיעו, בטח כדי לכבד את המשפחות שמגיעות במיוחד מהצפון".

"שמי שישמע את הסיפורים גם ייקח אותם הלאה"

"למדתי המון על הדרוזים בכלל ועל החללים במלחמה הזו באופן ספציפי", מספר נס שמעיד על עצמו שלא פגש דרוזים לפני הפרוייקט, "שהם אנשים מדהימים, ויש לנו תחושת אובדן וחסרון שאנשים כאלה טובים נפלו". שרון מוסיפה, "מהסיפורים ששמענו רואים כמה ציונות ואהבת המולדת היתה להם. באופן אישי לקחתי לעצמי הלאה את הערכים האלו, ואני מקווה שמי שישמע את הסיפורים גם ייקח אותם הלאה".

"כל חלל הוא עולם ומלאו ואי אפשר להתכחש לזה", אומר אלישווילי. "המטרה שלנו להעלות את המודעות לקשר בין הדרוזים והמדינה אבל זו לא צריכה להיות רק ברית דמים רק במלחמה, אלא ברית חיים. לא להיזכר בהם רק כשיש מלחמה, שזה לא יהיה רק כשנצטרך אותם".

ההזמנה לאירוע ולמפגש לזכר החללים הדרוזים (צילום: פרויקט "קו הזינוק")

"זה לא אידיאלי שאנחנו מדברים על העדה הדרוזית רק בהקשר של חללים", מדגישה טרודי. "יש סוגיות שמעסיקות אותנו, לא רק השכול והמלחמה, בשנים האחרונות יש לעדה הדרוזית ביקורת כלפי המדינה, סביב (חוק) קמיניץ וחוק הלאום וחלוקת משאבים ולמרות הכול ההתגייסות בחזית ובעורף במלחמה היא מטורפת".

"אם הדרוזים מרגישים לא שייכים, שלא מכירים אותם מספיק, אנחנו מפקירים אותם", מבהירה שרון את החשיבות בהגעה לאירוע, "המטרה העיקרית של מעגלי השיח זה לאחד ביננו, כמו שביקשו המשפחות שדיברנו איתן, אני מקווה שמי שיבוא יפגוש והמשפחות אולי ירגישו שמקשיבים להן, ואת ההערכה שרוחשים להם ולכל המשפחות השכולות".