המועצה לשלום הילד פירסמה היום את תקציר השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל". בסוף שנת 2015 חיו בישראל 2,768,700 ילדים המהווים 33% מכלל האוכלוסייה.

ילדים החיים בעוני

על פי הדוח, מספר הילדים החיים בעוני בשנת 2015 היה 839,377. בשנת 2015 30.0% מהילדים בישראל, דהיינו כמעט כל ילד שלישי, חיו מתחת לקו העוני. בשלושת העשורים האחרונים גדל אחוז הילדים העניים פי 4 (מ-8.1% ב-1980 ל-30.0% בשנת 2015). בעשור האחרון שיעור הילדים העניים נע בממוצע סביב ה-34.0%.

עד לתחילת שנות ה-2000 תרמו תשלומי ההעברה והמסים לצמצום היקפי העוני בקרב ילדים. אך עם השינויים בקצבאות שהחלו בתחילת שנות ה-2000, הידועות גם בתור הגזרות של שר האוצר דאז בנימין נתניהו, יכולתם של תשלומים אלו לצמצם את ממדי העוני בקרב ילדים נשחקה, ובשנת 2015 תרומתם של תשלומים אלה לצמצום ממדי העוני היתה 4.7% בלבד לעומת 10.5% בשנת 2000.

ישנם פערים גדולים בהיקפי העוני בקרב ילדים בין המחוזות השונים. במחוזות ירושלים והצפון (58.2%  ו-42.7%, בהתאמה) היקף העוני כמעט כפול מבמחוזות תל אביב והמרכז (19.1% ו-12.7% בהתאמה). הפערים הגדולים מתבטאים גם במגזרים השונים, בשנת 2015 כחמישית מן הילדים היהודים וכמעט שני שלישים מהילדים הלא יהודים חיו מתחת לקו העוני. הגידול בהיקפי העוני בקרב משפחות ערביות עם ילדים ממשיך, מ-52.8% בשנת 2000 ל-65.6% ב-2015. בשנת 2015 עמד שיעור הילדים הערבים שנמצאים מתחת לקו העוני על 63.5%. יותר מכל ילד שני מתחת לקו העוני. בנוסף, ב-2015 היקפי העוני של ילדים חרדים הייתה 61.8%. שניים מתוך שלושה ילדים חרדים נמצא מתחת לקו העוני, היקפי העוני בקרב ילדים בחברה החרדית גדולה פי שלושה ויותר מהיקפי העוני בקרב ילדים יהודים ובכלל.

ילדים עובדים

בין השנים 2011 ל-2015 גדל חלקם של בני ה-17-15 העובדים בקרב בני גילם (5.6% ו-8.6% בהתאמה).  מספר בני הנוער היהודים העובדים הולך וגדל מאז 1990. עם זאת אחוז בני הנוער הערבים העובדים הולך וקטן. אחוז הבנות העובדות עומד בסימן גידול מאז 2000 (131,700 ב-1990, 161,300 ב-2000 ו-197,400 ב-2015).

מאז 2005 גדל מספר התיקים שנפתחו בעקבות פניות ילדים ובני נוער אל הסתדרות הנוער העובד והלומד (4,188 ב-2005 לעומת 5,547 ב-2015). רוב המתלוננים על ניצול מעסיקיהם היו בנים, הרוב היו יהודים. ב-2005 וב-2015 הפניות השכיחות שהגיעו להסתדרות הנוער העובד והלומד התייחסו לשכר, ובשכיחות שנייה לזכויות סוציאליות. מקומות התעסוקה השכיחים ביותר, שלגביהם נתקבלו תלונות של בני נוער עובדים בקו החם של הסתדרות הנוער העובד והלומד, היו מפלגות (21.3%), מסעדות ובתי קפה (13.5%), אולמות אירועים וחברות קייטרינג (10.7%), מזון מהיר (7.9%) ומוכרנות (6.8%).

בשנת 2015 קטן מספר ההתראות והקנסות שניתנו בידי מינהל ההסדרה ואכיפה של משרד הכלכלה כנגד מעסיקים מפירי חוק עבודת הנוער (472 ב-2015 לעומת 649 ב-2014). בשנת 2015 ניתנו 430 התראות ו-42 קנסות והוגשו 4 כתבי אישום כנגד מעסיקים מפירי חוק עבודת הנוער.

שירותי הרווחה

נכון לתחילת 2016 היו מוכרים לשירותי הרווחה 448,730 ילדים (16.2% מכלל הילדים בישראל). מדובר בעלייה מתמדת מאז שנת 2001 אז היו מוכרים 290,417 ילדים בלבד (עלייה של 54.5%). מספרם של הילדים המצויים בסיכון ישיר/משפחתי גדל מאז שנת 2001 ביותר מפי שניים, והגיע בתחילת 2016 ל-367,000. ילדים עולים (ילידי חו"ל) מנו 3.4% מכלל הילדים המוכרים לרווחה. אחוז זה גדול מחלקם של הילדים העולים באוכלוסיית  הילדים בישראל (2.2%). מספר הילדים הנטושים המוכרים למחלקות לשירותים חברתיים בישראל הולך וגדל מאז ראשית 2010, ובשנת 2016 הוא הגיע ל-240 (גידול ב-112.4%).

בנים (14-0) היו מוכרים למחלקות לשירותים חברתיים יותר מבנות בגיל זה, ילדים יהודים יותר מילדים ערבים. ילדים עולים ממוצא אתיופי מנו 38.7% מכלל הילדים העולים המוכרים לשירותי הרווחה. יותר משליש מהילדים שהיו מוכרים לרווחה היו בעלי נזקקות מוגדרת.

נתונים נוספים:

נשואי קטינים: בשנת 2014 נישאו 899 קטינים וקטינות. מספר הקטינות שנישאו שכיח בהרבה ממספר החתנים הקטינים (865 כלות לעומת 34 חתנים עד גיל 18). מספר הקטינות המוסלמיות שנישאו (760) היה גדול ביותר מפי 8 ממספר הקטינות היהודיות שנישאו (92).

שיעורי גיוס: שיעור המתגייסים והמתגייסות לצה"ל הולך וקטן. מ-82.7% מהבנים שהתגייסו בשנת 1992 ל-75.3% בשנת 2015, ובקרב הבנות מ-67.4% מהבנות המתגייסות בשנים 1992 ל-57.5% ב-2015. הסיבות הנפוצות ביותר לאי גיוס בנים הן פטור מסיבות רפואיות, או אי התאמה. הסיבות הנפוצות ביותר לאי גיוס בנות הן פטור מטעמי דת, או נישואין.

משקל עודף ודימוייי גוף: מאז תשע"א אחוז התלמידים שמשקלם עודף נשאר יציב בכיתות א' ו-ז' (כ-20% וכ-30% בהתאמה). 25.8% מתלמידי כיתות ו', ח' ו-י' עשו דיאטה או פעילות אחרת בכדי לרדת במשקל. בנות יותר מבנים. לפי דיווחי התלמידים הפעילויות השכיחות ביותר לשמירה על המשקל הן פעילות גופנית (79.5%), שתייה מוגברת של מים (69.7%), אכילת פירות וירקות (66.5%), אכילת פחות מתוקים (61.5%), אכילת פחות שומן (57.9%), שתיית פחות משקאות קלים (52.8%), אכילת כמות קטנה יותר של אוכל (45.5%), דילוג על ארוחות (32.2%) והגבלת הדיאטה לקבוצת מזון אחת (24.2%).

נפשי ואובדנות: רבע מהתלמידים סבלו מקשיי הירדמות יותר מפעם בשבוע בחצי השנה האחרונה שלפני הסקר. בנות דיווחו יותר מבנים על סימפטומים נפשיים שחוו כמעט בכל יום בחצי השנה האחרונה. 12.1% מהתלמידים בכיתה י' דיווחו כי חשבו להתאבד, 7.6% מהם הכינו תכנית על אופן נסיון ההתאבדות, 7.3% ניסו להתאבד לפחות פעם אחת במהלך השנה ו-4.5% נפצעו במהלך נסיון התאבדות.

אופניים וקורקינט חשמליים: בשנים 2016-2011 חלה עלייה במספר הילדים שפנו למיון עקב תאונת דרכים שהיו מעורבים בה אופניים או קורקינט חשמליים. בשנת 2015 מתוך כלל הנפגעים בתאונות דרכים בהן היו מעורבים אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, 43.4% היו ילדים בגילאים 19-0. רוב הילדים הנפגעים נפגעו מאופניים חשמליים (41.6%). כ-70% מהם דווחו למשטרה וכרבע מהם אושפזו בבית חולים אך לא דווחו למשטרה. כ-40% מהילדים שנפגעו בתאונות דרכים בהן היו מעורבים אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים היו בני 10-14 ו-35.0% היו בני 16-15, רובם נפגעו מאופניים חשמליים.