דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שני י"א בסיון תשפ"ד 17.06.24
28.5°תל אביב
  • 25.1°ירושלים
  • 28.5°תל אביב
  • 24.2°חיפה
  • 26.8°אשדוד
  • 25.1°באר שבע
  • 33.3°אילת
  • 28.4°טבריה
  • 22.4°צפת
  • 28.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

משרד החקלאות יקצה 160 מיליון ש"ח להצלת מכון וולקני

המחלוקות בין משרדי האוצר והחקלאות עדיין לא לובנו, אבל השר דיכטר החליט להקצות את הסכום מתקציב המשרד כדי להבטיח את המשך פעילותו של המכון: "ספינת דגל של מחקר ופיתוח"

מכון וולקני (צילום: מכון וולקני)
מכון וולקני. השר דיכטר: "המחקר והפיתוח הם אחד מארבעת גורמי הייצור הקריטיים לחקלאות" (צילום: מכון וולקני)
מאיה רונן

שר החקלאות אבי דיכטר הודיע על העברת 160 מיליון שקלים מתקציב משרדו להבטחת המשך פעילותו של מכון וולקני.

דיכטר קרא להתערבות ראש הממשלה, מנכ״ל משרדו ואנשי לשכתו במחלוקת בין משרדי האוצר והחקלאות, בנוגע לכספי משרד החקלאות החונים במשרד האוצר ולא שוחררו. כספים אלה מיועדים לביצוע הפעולות החקלאיות והתמיכה שהובטחה לחקלאים להתמודדות עם אתגרי המלחמה.

בהמשך להנחיית השר דיכטר, מנכ"ל משרד החקלאות שריין תקציב שיבטיח את המשך פעילותו של מכון וולקני. בשלב זה מדובר כאמור בסכום מתוך תקציב משרד החקלאות, אך בד בבד ממשיך המאבק להשלמת התקציב החסר על סך 160 מיליון שקלים. לשם כך דורש משרד החקלאות לקבל הרשאות חדשות בתמורה לביטול הרשאות שטרם מומשו.

מכון וולקני הוא מכון המחקר היחיד בישראל שהוא ציבורי במלואו. קיצוץ בתקציבו פוגע גם בפעילותו השוטפת וגם ביכולתו לגייס חוקרים ולפתח מחקרים חדשים. הנגזרות של הפגיעה משני הכיוונים הן הרסניות וההשלכות בינלאומיות: תקציב המדינה מממן את תפעול המעבדות והתשתיות בהשקעה של 250 מיליון שקלים בשנה, ואילו המחקרים וצוותי המחקר ממומנים ממענקי מחקר וקרנות ישראליות ובינלאומיות שהחוקרים מגייסים, של כ-150 מיליון שקלים בשנה. פגיעה בתשתיות המכון ויכולותיו המחקריות יעשו אותו ללא אטרקטיבי הן לחוקרים והן לקרנות ולמקורות מימון למחקרים.

"מיום כניסתי למשרד החקלאות הובלנו היפוך מגמה", אמר דיכטר, "מהתמקדות בעידוד הייבוא, לעידוד וחיזוק הייצור של תוצרת חקלאית לשוק המקומי. אנו פועלים כך כדי להבטיח שביטחון המזון של מדינת ישראל יהיה מבוסס על תוצרת מקומית, וההסתמכות על ייבוא תוצרת חקלאית תהיה רק בעונות מסוימות בשנה או בתוצרת שאינה מגודלת בארץ.

"המחקר והפיתוח הם אחד מארבעת גורמי הייצור הקריטיים לחקלאות, ומכון וולקני הוא ספינת דגל ישראלית לתכלית זו. רק השקעה במו״פ, בעובדים, בקרקע חקלאית ובמים בכמות ובמחיר הוגן וסביר לחקלאים בישראל יבטיחו את המשך פיתוחה וקיומה של החקלאות הישראלית".

בדיון שהתקיים השבוע בוועדת הכלכלה בנושא אמר דיכטר: "יש כספים ששייכים למשרד החקלאות וחונים במשרד החקלאות, אבל יושב עליהם קוד של האוצר שעד שאתה לא מקבל אותו אי אפשר לגעת בכסף. אלה סכומים רציניים מאוד שכבר הוקצו למשרד החקלאות. נוסף על כך, האוצר מחזיק אצלו כיום סכומי כסף של 117 מיליון שקלים התחייבויות בעקבות המלחמה, כולל 52 מיליון שקלים למים מושבים שראש הממשלה הבטיחו בכתב. מכון וולקני הגיע לחדלות פירעון".

יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן קרא למשרד האוצר למצוא תוך שבוע דרך להחזיר למשרד החקלאות 160 מיליון שקלים מהתקציב המקוצץ.

הקיצוץ בתקציב משרד החקלאות המתוקן ל-2024 מסתכם ב-300 מיליון שקלים, שהם 14% מתקציב פעילות המשרד, שעומד כיום על כ-2 מיליארד שקלים. מתקציב המשרד קוצצו 140 מיליון שקלים שהיו אמורים להתווסף ב-2024 ו-160 מיליון שקלים נוספים, בהם כספי תמיכה לחקלאים שהובטחו בתקציב התוספתי שאושר בסיום 2023 עקב המלחמה.

"את האסטרטגיה החקלאית יקבע משרד החקלאות, לא שום משרד אחר"

משרד החקלאות ספג קיצוץ קטלני, אולם במשרדים אחרים הקיצוץ היה נמוך בהרבה, ויש שאף זכו להגדלה תקציבית. "משרדים שיש ספק בחיוניותם קיבלו תוספת תקציב", אמר בישיבת הוועדה אורן לביא מנכ"ל המשרד. לשם השוואה, סך תקציב המדינה, ללא תקציבי משרד הביטחון והביטוח הלאומי שהוגדלו מאוד בשל המלחמה, גדל ב-15 מיליארד שקלים.

לדברי סיון ינקוביץ', מנהלת התקציבים של משרד החקלאות, חוץ מהקיצוץ במזומן שכלל את התמיכה בגין הפחתת המכסים, בוטלו גם הסיכומים התקציביים של 2024, שכללו 22 מיליון שקלים שיועדו לרכש, 50 מיליון שקלים שיועדו למינהל המחקר החקלאי – מכון וולקני, 20 מיליון שקלים שיועדו לניקוז, 200 מיליון שקלים לתמיכות לחקלאים ועוד. הקיצוץ בתקציב המשרד יפגע, לדברי מנכ"ל המשרד לביא, במחקר ופיתוח, בתמיכות לחקלאים ובתקציבי רכש. סכנת הסגירה של מכון וולקני בעקבות הקיצוץ המאסיבי בתקציב המשרד עלתה לדיון בוועדות הכנסת עוד לפני אישור התקציב, אך לא זכתה למענה.

במהלך הדיון הודה סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, כפיר בטט, שסעיפי הרשאה להתחייבות לא תוקצבו כמובטח, אלא רק למראית עין. לטענתו, סכום הקיצוץ סוכם עם משרד החקלאות, ובידיו הייתה גם ההחלטה כיצד לחלק את התקציב והיכן לקצץ. בטט הזכיר לוועדה שהאוצר הציג הצעות לצמצום הוצאות משרד החקלאות. אלא שלדברי שר החקלאות, ההסכמה על הקיצוץ נשענה על הבטחת האוצר שהקיצוץ יהיה רוחבי ויידרש גם משאר משרדי הממשלה, לנוכח המצב.

דיכטר ציין שהתיקונים שהציע האוצר לחוק התקציב ל-2024 כללו סעיפים רבים שמשמעותם האמיתית היא סגירת משרד החקלאות, בהם העברת השירותים הווטרינריים והשירותים להגנת הצומח למשרד הכלכלה, סגירת מחוזות המשרד, הפרטת שירותי ההדרכה והמקצוע והעברת המדענית הראשית של משרד החקלאות למשרד מדען כללי. "האוצר הביא תיקון שהמשמעות שלו אחת: סגירת משרד החקלאות ופיזורו בין משרדים אחרים.  אני אומר את זה אחרי ששמענו משפטים מאוד קשים באוצר". בין היתר תיאר דיכטר דרישה להניח לנושא השימוש במים המושבים, לשפוך את המים המטוהרים לים ולהסתפק בפיצוי לחקלאים, ודרישה לצמצם את פעילותו של מכון וולקני ב-50%.

דיכטר תקף את טענות נציגי האוצר: "את האסטרטגיה החקלאית יקבע משרד החקלאות, לא שום משרד אחר. אנחנו חושבים שהאסטרטגיה החקלאית של משרד האוצר תשרת את האוצר ולא את החקלאות. הבעיה כרגע היא לא תקציבית, אלא איך משרד האוצר מאפשר למשרד החקלאות לבצע את משימותיו הבסיסיות אחרי התקציב המקוצץ".

שר החקלאות ומנכ"ל המשרד הציעו לפתור את המשבר ללא פריצת מסגרת התקציב, באמצעות סגירת הרשאות פתוחות להתחייבות מהשנים 2019-2010 שלא נוצלו, בסך 300 מיליון שקלים, ומיחזורן ל-140 מיליון שקלים בהרשאה חדשה להתחייבות. "הבקשה שלנו היא לא לפרוץ את מסגרת התקציב", אמר דיכטר, "מסגרת התקציב היא דבר נתון, בין אם אוהבים אותו ובין אם לא. אנחנו מציעים להשתמש בכספים שאמורים להיות שמורים למטרת השקעות ולא נוצלו במלואם". ההצעה מבוססת על תקדים מ-2017, אז אישר סגן הממונה על התקציבים דאז, אודי אדירי, מיחזור הרשאות להתחייבות של 100 מיליון שקלים תמורת הרשאות חדשות להתחייבות בסכום זהה. לכך מבקשים במשרד החקלאות להוסיף 20 מיליון שקלים שיוסבו מתקציב שיועד להעברת מלח"י (המרכז הלאומי לחקלאות ימית) למכון וולקני שנדחתה לשנה הבאה. "ההבדל בין אז לעכשיו", אמר דיכטר, "הוא רצון טוב של אגף התקציבים".

רכז כלכלה ותעשייה באגף תקציבים במשרד האוצר, גל ברנס, השיב כי רצון טוב יש, אך כסף אמיתי אין. ברנס חשף שמשרד האוצר מעמיד בכל שנה הרשאות להתחייבות לצורך השקעות שייפרסו על פני כמה שנים. אלא שהכסף כלל לא מוקצה במלואו או נשמר לצורך ההתחייבות אצל האוצר. פקידי האוצר מחשבים את הניצול הפוטנציאלי של ההתחייבות לפי הסתברות סטטיסטית, שצופה כמה מהסכום ינוצל בכל שנה, תוך הנחה שבכל שנה יורד אחוז הניצול של התקציב. "אין כסף אמיתי. זה כסף שלא יצא", הודה ברנס. "אנחנו לא מתבקשים להחליף כסף בכסף כי הוא איננו. אנחנו נותנים כל שנה כסף לחקלאים להשקעות. הניסיון מלמד שעל כל הרשאה שאנחנו נותנים, יוצאים בערך 70%. ההצעה פה היא לקחת 30% שלא יצאו. אבל אין כסף בתקציב כנגד אותם 300 מיליון שלא יצאו. הם לא תוקצבו. יש רצון טוב, אם היינו יודעים שלא ישתמשו בכסף לא היינו מעמידים אותו. אנחנו יודעים לפי תחזיות סטטיסטיות כמה כסף יינתן. ככה עובד תקציב מדינה".

מקור תקציבי נוסף שהאוצר גנז הוא תקציב של 2.6 מיליארד שקלים להשקעה במחקר ופיתוח חקלאי, שהובטחו ברפורמה בחקלאות שהוביל שר החקלאות הקודם, ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו). התקציב יועד להיפרש על פני חמש שנים, במקביל להפחתת מכסים מרחיקת לכת על ייבוא פירות וירקות. לדברי דיכטר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקפיד להתהדר בהשקעה במחקר החקלאי, אולם מעולם לא הועברו תמיכות שהובטחו לחקלאים ולא הועבר תקציב המחקר והפיתוח המדובר, אף ש-40% מהפחתות המכסים כבר בוצעו.

"אנחנו רוצים להגיע ביחד עם האוצר לפשרה כדי שהמשרד יתפקד ב-2024", אמר דיכטר. "אנחנו לא מצליחים אפילו לקבל תשובה מהאוצר. אנחנו חושבים שהסיפור פתיר והוועדה צריכה להתערב בזה".

בטט השיב: "אנחנו מאוד רוצים לשבת עם משרד החקלאות ולשבת על אסטרטגיה תקציבית, רוצים פה ודאות ארוכת טווח. אנחנו מאוד בעד לבנות אסטרטגיה כלכלית שתיתן ודאות לחקלאים".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!