אחרי שההצבעה עליה נדחתה שלוש פעמים, אישרה הבוקר (ראשון) הממשלה את ההחלטה על הקצאת כשלושה מיליארד שקלים לתכנית חומש למגזר הבדואי. התכנית הוגשה לממשלה על ידי שר החקלאות אורי אריאל, האחראי מטעם הממשלה על הסדרת הבדואים בדרום. עיקר התכנית עוסק בחיזוק השירותים הציבוריים, חינוך ושרותים חברתיים, תעסוקה ותשתיות. התכנית שאושרה תיושם באמצעות הסטת תקציבים בתוך המשרדים במסגרת התקציב הקיים, ולא בתוספת לתקציב שאושר בממשלה לשנים 2017-2018.
האוכלוסייה הבדואית בנגב, שמונה כ-240 אלף איש, מהווה את קבוצת האוכלוסיה החלשה והענייה ביותר במדינת ישראל, ואחוז המובטלים בה הוא הגבוה ביותר. על פי נתוני נובמבר 2016 מועצה המקומית הבדואית ערערה בנגב, היא המועצה עם אחוזי האבטלה הגבוהים ביותר, כ-26%. כל תשע הרשויות המקומיות הבדואיות נמצאות באשכול הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
שר החקלאות אורי אריאל שהוביל את התכנית אמר כי "אסור להשלים עם המציאות הקיימת בקרב החברה הבדואית בישראל. המשך המצב יפגע במדינת ישראל, בחברה הבדואית ובעתיד הנגב. תכנית החומש החדשה, גדולה וממוקדת יותר מהתכנית הקודמת שאושרה בממשלה. השקעה במגזר הבדואי היא נכונה והיא אינטרס של מדינת ישראל ושל החברה הישראלית. כך אזרחי ישראל הבדואים יתקרבו יותר למדינת ישראל והחברה הישראלית תתקרב לחברה הבדואית".
"לצד זה", אומר השר אריאל, "יחד עם תכנית החומש והשקעה ממלכתית במגזר הבדואי, נגביר את המשילות ואכיפת החוק. זה נכון עבור כלל החברה הישראלית ובעיקר למגזר הבדואי שהוא הראשון שסובל מבעיות הפשיעה והפרת החוק".
במסגרת התכנית יקצה משרד החקלאות כ-783 מיליון שקלים לרשויות המקומיות הבדואיות כדי שיוכלו לספק שירותים נאותים לתושביהן. במסגרת השקעה זו אמור להיצבע סכום שינותב לשיפור פני הישוב, שירותי חינוך ורווחה, מענקי פיתוח ייחודיים ושיפור מערכי החירום.
בהקשר זה ציין אריאל כי הוא "מאמין שהסיוע הממשלתי לרשויות המקומיות הבדואיות ישפר את איכות החיים של התושבים. הבדואים בנגב זכאים לחיים בישובים ראויים שמספקים שירותי חינוך ורווחה ראויים, רחובות נקיים וגינות ציבוריות".
עוד 1.14 מליארד שקלים יוקדש לשיפור תשתיות החינוך ולקידום תכניות ייעודיות לשיפור ציוני בחינות הבגרות, מניעת הנשירה מבתי הספר, חיזוק החינוך הבלתי פורמלי ובניית בתי ספר חדשים ראויים. 118 מיליון שקלים יושקעו בחינוך חברתי – הפעלת חוגים במתנ"סים, תנועות נוער, פעילות חוץ בית ספרית, ספורט, מחשבים ופעילות מתנ"סית.
הקצאה נוספת בתכנית מיועדת לפיתוח התיישבות הבדואים בנגב. על פי התכנית, ישווקו 25 אלף יחידות דיור בחמש השנים הקרובות. משרדי החקלאות והאוצר יעבירו למשרד הבינוי 100 מליון שקלים לטובת בניית מבני ציבור – מגרשים, מתנ"סים, ברכות וכל מוסד ציבורי שרשות מקומית תבקש לקדם. משרד התחבורה ישקיע 215 מיליון שקלים בתשתיות תחבורה, כבישים כיכרות ואמצעי בטיחות.
מעבר לכך, הרשויות יידרשו לגבות תשלומי ארנונה וכן להפעיל מערכי גביה כמו בכל ישוב אחר בארץ, ייקבעו חוקי עזר עירוניים, ורשויות שיקלטו את תושבי הפזורה המתגוררים מחוץ לישובים יקבלו מענקי סיוע מיוחדים. תקציב מיוחד בגובה עשרה מיליון שקלים יועבר ל"אשכולות האזוריים" כדי לחזק את שיתופי הפעולה בין הישובים הבדואים לבין כלל ערי וישובי הדרום.
בשטח מחכים לתוצאות
למרות ההבטחות, גורמים בשטח עדיין מטילים ספק ביישום התכנית. בהקשר זה יש לציין כי היות התכנית מבוזרת בין משרדי הממשלה, יכולה להקשות על המעקב אחר יישומה. גם העובדה כי היא נמצאת "בתוך התקציב" ולא בתור תקציב תוספתי, יכולה להקשות על היכולת להבין את הסכום שהוסט בפועל לטיפול בסוגיות אלה.
"כל שנה מאשרים תקציב אבל בשטח לא רואים שינוי", אמר יו"ר המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב עטייה אלאעסאם .לדבריו, התכנית היא "מגמתית ומהווה אסון על חלק מהמגזר הבדואי" , לטענתו " כל זה בא לכסות על מה שקורה נגד הבדואים, הורסים מעל לאלף בתים בשנה, מחרימים עדרים".
עטייה טוען כי רוב התקציב שמוקצה למגזר הבדואי בסופו של דבר מופנה לאכיפה נגד הבדואים ובעיקר לפינוי ישובים לא מוכרים. "יש 10 ישובים שהכירו בהם לפני 15 שנים אבל אין שינוי: לא מחוברים לחשמל אין כניסה לישוב, אין תשתיות, אין מים, מדברים רק דיבורי סרק".
לדברי אלאעסם, התקציב מגיע אך ורק ליישובים המוכרים, בהם חיים כ-100 אלף בדואים, בעוד לכ-100 אלף נוספים, המתגוררים בישובים הלא מוכרים, התקציב לא מגיע. "רוצים למשוך את התושבים של הכפרים הלא מוכרים לערים, רוצים לעשות להם העברה כפויה. בינתיים הורסים את הבתים, אומרים לנו תתנתקו מההיסטוריה ומהתרבות ותעברו להיות עירוניים".
