דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י' בניסן תשפ"ד 18.04.24
20.5°תל אביב
  • 15.0°ירושלים
  • 20.5°תל אביב
  • 19.3°חיפה
  • 21.6°אשדוד
  • 19.1°באר שבע
  • 30.4°אילת
  • 21.7°טבריה
  • 17.7°צפת
  • 20.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
כלכלה

בנק ישראל: השכר עלה ב-2023, אבל הוא לא הגורם לאינפלציה

לפי דו"ח בנק ישראל לשנת 2023, בין הגורמים לעליית השכר - חתימה על הסכמי שכר במגזר הציבורי לאחר תקופה של כחמש שנות קיפאון

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נותן לראש הממשלה בנימין נתניהו 
את דו"ח בנק ישראל (צילום: עמוס בן גרשום / לע״מ)
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נותן לראש הממשלה בנימין נתניהו את דו"ח בנק ישראל (צילום: עמוס בן גרשום / לע״מ)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2023 עלה הפיריון במשק בקצב גבוה יותר מהשכר, כך עולה מדו"ח בנק ישראל לשנת 2023. בבנק הבהירו, כי על אף שקצב עליית השכר בשנה זו היה מהיר יחסית, שוק העבודה לא היה בין הגורמים לעליית האינפלציה. 

השכר הנומינלי בישראל עלה בממוצע במהלך שנת 2023 ב-6.3%. בניכוי העלייה במדד המחירים, במגזר הפרטי עלה השכר ב-5.1% (0.8% בניכוי העלייה במדד), ובמגזר הממשלתי עלה ב-8.5% (4.1% בניכוי העלייה במדד). 

באפריל 2023 עלה שכר המינימום בכ-5% לראשונה מאז דצמבר 2017, זאת לאחר שבמהלך תקופת הקורונה הוקפאה הצמדתו לשכר הממוצע במשק. על אף שעלייה זו השפיעה על כ-17% מהשכירים המשתכרים שכר מינימום, השפעתה על השכר הממוצע במשק הייתה מועטה.

נזכיר, כי מחר (שני) צפוי לעלות שכר המינימום פעם נוספת ב-308.25 שקלים. 

גורם נוסף שהשפיע על עליית השכר בשנת 2023 היו הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר תקופה ארוכה של כחמש שנות קיפאון.

הסכם המסגרת שנחתם מול ההסתדרות כלל העלאה מדורגת של כ-11% בשכר בממוצע (באמצעות עליות שקליות בסך 500 שקלים ותוספות אחוזיות של 6%). ההסכם כלל גם קיצור שבוע העבודה, השקול לתוספת של כ-4.5% לשכר השעתי, וכן תשלום מענק חד פעמי על סך 6,000 שקלים המשפיע על ממוצע השכר השנתי. 

לצד זאת נחתמו גם הסכמי שכר לתומכות החינוך (סייעות), שקיבלו תוספת משמעותית לשכרן, וכן עם ארגוני המורים, הרופאים, האחיות ומגזרים נוספים במגזר הציבורי.

בבנק ישראל ציינו, כי הסכמי השכר במגזר הציבורי סגרו חלק מהפער שהלך והתרחב בין השכר במגזר הציבורי לזה שבמגזר העסקי. עם זאת, לדבריהם, הסכמי השכר נחשבים לגורם מרסן אינפלציה, שכן הם משמרים את הרמה הריאלית של השכר ולא הרבה מעבר לכך. משמעות הדבר, לדברי הבנק, הוא שהפער בין המגזרים אינו צפוי להמשיך ולהצטמצם באופן משמעותי, ולדבר עלולות להיות השלכות על יכולתו של המגזר הציבורי לגייס הון אנושי איכותי. 

בבחינה על פי ענפים, הייתה העלייה הריאלית (בניכוי העלייה במדד המחירים לצרכן) בענף החינוך – 4.8%. בענף שירותי התמיכה והניהול – 4.6%; בענף המינהל המקומי, ציבורי וביטחון, וכן בענף שירותי התחבורה, האחסנה והדואר – 4%; בענף האמנות, הבידור והפנאי – 3.7%; בענפי הבינוי והחקלאות – 3.3% (אך עבור עובדים ישראלים בבינוי – 1.3% ובחקלאות – 1.5%); בענף התעשייה – 3.1%; בענף אספקת החשמל והמים – 2.5%; בענף המידע והתקשורת – 1.9%; בענף שירותי האוכל והאירוח – 1.7%, ובענף השירותים המקצועיים, המדעיים והטכניים – 1.6%. 

בענף שירותי הבריאות, הרווחה והסעד, השכר נותר יציב. בענף שירותי הפיננסים והביטוח ירד השכר באופן ריאלי ב-0.5%, ובענף המסחר הסיטוני והקמעוני ב-0.3%. 

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!