ראש עיריית צפת, יוסי קקון, פנה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדרישה להכניס את העיר למסגרת סל הפיצויים המורחב שמגיע ליישובי העורף בצפון, שממשיכים להיפגע כלכלית בזמן המלחמה. לטענתו, בעקבות הלחימה הממושכת באזור, העסקים בעיר, ובעיקר עסקי התיירות, הגיעו לשפל, והירידה בהכנסות שלהם בחצי השנה האחרונה נעה בין 50% ל-70%. 

"לדאבוננו גילינו כי צפת, שהמסחר והתיירות בה בקריסה מוחלטת, לא נכנסו לעדכון יישובי הספר שיזכו בפיצויים מוגדלים", כתב קקון.

היישובים הנוספים שהוגדרו כיישובי ספר לצורך קבלת פיצויים בלבד, הם כפר ורדים, בוקעתא, בני יהודה, חד נס, חספין, קצרין ורמת טראמפ, שיוכרו כיישובי ספר למשך השנה הקרובה. 

בהתאם לתקנות שהוגשו לכנסת בשבוע שעבר, עסקים ביישובים שבהם חלו הגבלות מחמירות של מערכת הביטחון, או כאלה הנמצאים בסמיכות להם, זכאים לפיצויים מוגדלים, בהתאם לאובדן ההכנסות שלהם. עסקים אלה זכאים לבחור בין פיצוי מוגדל בגין ירידת המחזורים, לבין לפיצוי במסלול "שכר", בסכום של 520 שקלים ליום עבור כל עובד שנעדר ממקום העבודה בשל הנחיות מערכת הביטחון. 

נכון להיום, רוב העסקים כבר קיבלו את הפיצויים עבור אוקטובר-דצמבר 2023, וכעת רשות המיסים ומשרד האוצר מקדמים תוכנית שתרחיב אותה, כך שעסקים הנמצאים ביישובי ספר יהיו זכאים לפיצויים אלה גם בגין החודשים ינואר-פברואר 2024, ואף מעבר לכך.

בגלל ביקורת מצד יישובי הגולן, שנפגעו קשות בגלל המלחמה, הצעת הרשות הייתה להרחיב את רשימת היישובים גם למספר יישובים בגולן, כדי להתמודד עם הנזק הכלכלי שנגרם לעסקים התיירותיים באזור.  

משמעות ההכרה חשובה מאוד לעסקים שיוכלו לתבוע פיצויים במסלול האדום, בו מתאפשרת קבלת פיצוי מלא בגין נזקי המלחמה. כיום, הארכת התקנות המוצעת בעקבות המשך מצב החירום, ממליצה להמשיך את הפיצויים גם לשדה אליעזר ויסוד המעלה, הנמצאים בקו אחד עם צפת.

קקון העביר ביקורת על הבחירה להרחיב את מימד הפיצויים בעיקר לרמת הגולן, היות שרובו מופנה ליישובים קטנים, בעוד הפגיעה המתמשכת בצפת גדולה משמעותית וצפויה לגדול עוד יותר עם ביטול ההילולה בקבר הרשב"י בל"ג בעומר, שמביאה יותר מחצי מיליון אורחים לעיר והכנסות של עשרות מיליוני שקלים.